אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 12782-12-11

החלטה בתיק מ"ת 12782-12-11

תאריך פרסום : 20/12/2011 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
12782-12-11
14/12/2011
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אסיף גיל
הנתבע:
אשרף אלנמר (עציר)
עו"ד בדרן אמיר
החלטה

זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של העסקה שלא כדין, עבירה לפי סע' 12(א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. על-פי האמור בעובדות כתב האישום, העסיק הנאשם מיום 4.12.11 ועד ליום 6.12.11 את מסעוד ג'ברין בן חאלד, ואת עמג'ד אבו עראם בין יוסף, וזאת כשאין בידם אישורים על-פי חוק להימצא בשטחי ישראל.

במהלך הדיון שנערך בפניי חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, אין ראיות לכך שהמשיב העסיק את אותם פועלים, וגם אם בית המשפט ייקבע שיש ראיות לכך הרי שאין ברשות המבקשת ראיות לכך שהמשיב היה מודע לכך שאלו אינם בעלי רישיון כדין. לדבריו, נוכח התיקון בחוק, כאמור בסע' 12(ד)(1) הרי נטל ההוכחה עבר אל כתפי המאשימה, וזאת בשונה מבעבר, שאז די היה להוכיח כי המשיב העסיק את הפועלים כדי ליצור חזקה לפיה זה היה מודע לעובדה שאלו אינם בעלי אישור כניסה לישראל. זאת ועוד, לדבריו, נוכח מקרא ההודעות של שלושת הפועלים שנחקרו במשטרה, אין לומר שהמשיב ידע שהפועלים מהשטחים ללא אישור כניסה. ביחס לכך אין מחלוקת כי המשיב הוא לא זה שהסיע אותם מהשטחים, שכן אלו הגיעו בהסעה משולבת. לחיזוק טענתו זו מפנה ב"כ המשיב לכך שלגבי עצם הידיעה הוצאו מפות המשמשות ככלי עזר להוכחת הידיעה. בהתאם לכך, ככל שמקום ההעסקה קרוב לשטחים, הרי ישנה מעין חזקה מבוססת יותר העוברת לפתחו של המשיב לדעת כי המדובר בתושב שטחים, ולהפך. נוכח הקושי הראייתי, מציע ב"כ המשיב לשחררו לחלופת "מעצר בית", כאשר מי שיפקח עליו אלו אחיו, אשר מוכנים אף לחתום על ערבויות כספיות בהתאם.

מנגד, ב"כ המבקשת סבור כי בתיק זה, נוכח דברי עדי התביעה הטוענים כי מי שהעסיק אותם זה המשיב, וכאשר המשיב נתפס בפועל במקום בו אלו עוסקים בעבודות בניה הרי מתקיימות ראיות לכאורה. את השאלות ביחס לקיומו של היסוד הנפשי יש, לשיטת ב"כ המשיב, לברר במסגרת ההליך העיקרי.

מעבר לכך, זה הפנה לשורת ההרשעות הקודמות הרבות בעניינו של המשיב, מהן ניתן ללמוד כי המדובר ברצידיביסט אשר שב וחוטא בעבירות כגון דא, כאשר אף ריצה שני עונשי מאסר ממושכים בגין ביצוען של עבירות בעלות אופי דומה. זאת ועוד, נגד המשיב תלוי כתב אישום בעבירות דומות, במסגרת ת"פ 9854-05-11, כאשר המשיב מבצע את העבירות נשוא בקשה זו שעה שזה מצוי בתנאים מגבילים. בשים לב לכל אלה, גם אין מקום לשקול שחרורו לחלופה, שכן זה הוכיח כי לא ניתן ליתן בו אמון.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את חומר החקירה ואת הפסיקה הרלבנטית, הגעתי לכלל מסקנה כי בתיק זה קיימות ראיות לכאורה עם חולשה בצידן.

בטרם אגע בגוף הראיות, אפרט בקצרה את דרישת החוק הנוגעת לעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין. ביחס לעבירה זו, הרי נדרש להצביע על יסוד עובדתי של העסקה, היינו להוכיח כי אכן המשיב הוא זה שהעסיק בפועל את העובדים, ואילו היסוד הנפשי הנדרש הינו של מודעות (ומשכך גם עצימת עיניים) לעובדת היותו של הפועל עובד זר ללא אישור.

אשר לשאלת המודעות, הרי בהתאם לסעיף 12א(ד)(1) לחוק הכניסה לישראל, הרי על המאשימה להוכיח כי המשיב היה מודע לכך שמדובר בעובד זר. להדגיש ולהבהיר כי מבחינת החזקה האמורה, די למדינה להוכיח את מודעותו של המשיב כי מדובר בעובד זר ולאו דווקא את מודעותו כי בנוסף להיותו עובד זר זה אינו מחזיק אישורים כדין. בהתקיים תנאי זה, עובר נטל ההוכחה אל שכמו של המשיב, כי העסיק את העובד הזר לאחר שבדק את האישורים של העובד ומצא כי אלו תקינים.

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 10556/03 דוד סעדיה נגד מדינת ישראל:

" ... נראה שאין חולק באשר להיבט העקרוני המשפטי הנוגע להוכחת היסוד הנפשי הנדרש לצורך עבירת העסקה שלא כדין של תושב זר על פי סעיף 12א לחוק הכניסה. עבירה זו מצריכה הוכחת מחשבה פלילית כהגדרתה בסעיף 20 לחוק העונשין. נדרש יסוד נפשי מסוג "מודעות", ומודעות זו מתקיימת גם בנסיבות בהן אדם חשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות ונמנע מלבררם. הפרכת קיומו של חשד כאמור המגיע כדי "מודעות" מוטלת על הנאשם על פי סעיף 12א(ד) לחוק הכניסה, והדרך לעשותה היא, בין על ידי הוכחה כי הנאשם בדק את מסמכיו של התושב הזר ועל פיהם הוא שוהה כדין בישראל, ובין אם בנסיבות העניין הוכיח כי לא חשד שמדובר בתושב זר השוהה שלא כדין בישראל".

אשר לרכיב העובדתי בעבירה, היינו עצם העסקת הפועלים, הרי המשיב כאמור מכחיש הדבר, שכן זה טוען כי עבד בעבודות חשמל, בעוד שלושת העובדים האחרים עבדו בריצוף. מעבר להודעת המשיב, קיימות הודעותיהם של שלושת השב"חים, אשר בעניינו רלבנטיות הודעותיהם של הפועלים מסעוד ג'בארין ואמג'ד בן יוסף, אשר רשומים כעדי תביעה בעוד הפועל השלישי מוחמד אבו עראם שוחרר ואינו רשום כעד תביעה (אציין באמרת אגב כי היה בהודעתו לתמוך בראיות התביעה הן ליסוד הנפשי והן לעובדתי).

אמג'ד (עד תביעה 2) מצביע על אדם אחר, בשם סולימאן אל עוברה, כמי אשר העסיקו, כאשר לדבריו המשיב "בדיוק בא אלינו בשטח ואז בא השומר ועצר אותנו". לדבריו ראה את המשיב רק היום, וזה לא שאל אותו על אישורי כניסה. מכאן, הרי שישנו קושי לבסס ראיות לחובת המשיב על בסיס עדותו של זה. מאידך, עד תביעה 1, מסעוד ג'אברין, מצביע במפורש על המשיב כמי שהעסיקו בעבודת הריצוף. לדבריו, המשיב העסיקו שלושה ימים ברצף, ולשאלת החוקר האם המשיב ידע שהוא מהשטחים ללא אישורי כניסה, ענה: " כן, הוא יודע שאני מהשטחים בלי אישור... הוא יודע, אני בטוח, הוא לא שאל אותנו והוא יודע". כך גם לדבריו המשיב הסביר להם את טיב העבודה ודאג להם לכלים לביצועה וסיכם איתם על השכר אותו יקבלו.

נמצא כי בחומר החקירה קיימת ראיה פוטנציאלית, אשר היה ובית משפט ירכוש לה אמון במסגרת התיק העיקרי, יש בה כדי לבסס את היסוד העובדתי של העסקת עובד זר ללא אישורים. כידוע הימצאותן של ראיות המלמדות אחרת, הן בהן כשלעצמן , לאיין את יתר הראיות המפלילות.

קושי מסוים מוצא בית משפט ביחס לרכיב הנפשי (הוכחת מודעותו של המשיב לכך שמדובר בעובד זר), שכן כאמור כאשר עד התביעה נתבקש פוזיטיבית להסביר מדוע לדעתו המשיב יודע כי הוא תושב השטחים, לא פרט והסתפק באמירה חוזרת על כך כי "הוא יודע". חיזוק מסוים ניתן למצוא  למודעותו של המשיב מעצם הכחשתו מהעסקת המשיב, נוכח שדברי הפועל דבר שיש בו כדי ללמד על הרחקה מלאכותית אולם עדיין, אין בכך כדי לבטל את אותה חולשה ראייתית עליה הצבעתי.

לסיכום עד כה, הרי ככל שהדבר נוגע ליסוד העובדתי, יש לנו עדות יחידה אל מול הכחשתו הגורפת של המשיב, בצירוף עד תביעה אשר לו מטבע הדברים מבקשת המאשימה שנאמין, אשר לפי גרסתו לא המשיב העסיקו אלא אדם אחר. אשר ליסוד הנפשי, הדברים פורטו כאמור לעיל. לאור כל זאת, הנני קובע קיומן של ראיות לכאורה עם חולשה בצידן.

אשר לעילת המעצר בעניינו של המשיב, הרי זו ברורה ועל פני הדברים המדובר במי ששב וחוטא פעם אחר פעם בעבירות שעניינן הסעה או העסקת שב"חים, כאשר הרושם העולה מצירוף הרשעותיו הקודמות ותיקיו הפתוחים הינה של מי אשר עוסק למחייתו בהסעת שב"חים או בהעסקתם תוך התעלמות מוחלטת מן הסכנה הכרוכה בעבירות אלו.

ביחס לדברים האלה נציין כי למשיב הרשעה במסגרת ת.פ. 2583/03 (שלום פתח תקווה), שעניינה שני אירועים של הסעת תושב זר שלא כדין ושבגין כך ריצה עונש מאסר של 45 יום בפועל.

יתרה מזאת, במסגרת ע"פ 6335/09 (מחוזי באר שבע) נגזרו על המשיב 19 חדשי מאסר בפועל, וזאת בגין 6 אירועים שונים של העסקה והסעת תושבים זרים שלא כדין. לציין כי במסגרת גזר דין זה הוטל על המשיב גם עונש מאסר על תנאי של חצי שנה שהינו בר הפעלה בענייננו.

זאת ועוד, כנגד המשיב הוגש כתב אישום ובקשת מעצר במסגרת מ.ת 9870-05-11 ובו מיוחס למשיב ביצועה של עבירת הסעה שלא כחוק. כבוד השופט אבו טהא, הורה בתחילה על שחרורו של המשיב בתנאים של מעצר בית מלא  והפקדת ערבויות כספיות גבוהות ובהמשך התיר לו לצאת לעבודה בליווי.

הנה כי כן, גם הרשעותיו הקודמות ומאסר ממושך שריצה בגין עבירות דומות לא מנעו ממנו לשוב ולחטוא בעבירות אלה פעם נוספת, וכך גם לא עונשי מאסר על תנאי או עובדת היותו מצוי בתנאים מגבילים, כאמור בהחלטתו של כב' השופט טהא. כל אלו מובילים למסקנה כי עילת המעצר בעניינו של המשיב הינה ברורה ומוחשית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ