החלטה בתיק מ"ת 11181-04-12

נגד המשיבים הוגש כתב אישום, ת"פ 11170-04-12, בו מואשמים המשיבים  בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 402(ב) + סעיף 29, עבירות בנשק (החזקה ונשיאה) לפי סעיפים 144(א) ו(ב) + 29 ועבירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) (האישום הראשון) וכן בעבירות התפרצות למקום מגורים לפי סעיפים 406(ב) + 29, גניבה לפי סעיפים 383 + 384 + 29 וקשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) (האישום השני), הכל לפי חוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"). כן מואשם המשיב 2 בעבירות של התפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(ב) וגניבה לפי סעיפים 383+384 לחוק העונשין (האישום השלישי). ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שלפני.

על פי עובדות האישום הראשון לכתב האישום בחודש פברואר 2012 קשרו המשיבים יחד עם מיכאל דהן (להלן: " מיכאל") ותומר נחמני (להלן: " תומר") קשר לשדוד את סניף הבנק הבינלאומי ברח' האורן בחיפה. במסגרת הקשר ביום 16.2.12 הצטיידו המשיבים, תומר ומיכאל באקדח. בהמשך הגיעו המשיבים, תומר ומיכאל לבנק במטרה לבצע את השוד. המשיבים נכנסו לבנק כשהם מסווים את פניהם והמשיב 1  מחזיק אקדח בידו. תומר המתין ברכב מסוג רנו קנגו ומיכאל המתין ברכב מסוג הונדה בסמוך לבנק, על מנת למלט את המשיבים בסיום השוד עם שללם. בהיותם של המשיבים בבנק הם איימו על פקידי הבנק כי יירו בהם וזאת על מנת להפחידם ולמנוע התנגדותם והורו לפקידי הבנק לתת להם את הכסף שברשותם. כשאחד הפקידים ניסה להתנגד לשוד, ירה המשיב 1 שני כדורים סמוך למקום בו עמד הפקיד. לאחר מכן קפץ המשיב 2 מעל לדלפק ונכנס לעמדת הפקידים ונטל כ- 51,800 ש"ח שהיו במגירת הקופה. לאחר מכן נמלטו המשיבים יחד עם תומר ומיכאל  באמצעות הרכבים כשהשלל בידם.

על פי עובדות האישום השני לכתב האישום בתאריך 4.3.12 קשרו המשיבים קשר עם אחר לפרוץ לביתה של משפחת צירולניק ברח' מצפה 4 בנשר ולגנוב משם חפצים יקרי ערך. בשעה 12.30 לערך הודיע המשיב 1 למשיב 2 כי דיירי הבית עזבו וניתן לבצע את הפריצה. בהמשך פרצו המשיב 2 והאחר לבית בכך שפתחו את חלון המרפסת ונכנסו לבית בעוד שהמשיב 1 ממתין להם מחוץ לבית ומתצפת על מנת לאבטח את ביצוע הפריצה, תוך שהוא עומד עמם בקשר טלפוני ומעודד אותם לאתר חפצים יקרי ערך. לאחר שפרצו ונכנסו לבית, המשיב 2 והאחר חיטטו בחפצים בבית, תוך שהם גורמים לאי סדר וגנבו מכשיר טלפון נייד וטבעת כסופה.

על פי האישום השלישי לכתב האישום בתאריך 4.3.12 בשעה 18.30 לערך פרץ המשיב 2 לביתו של ג'רמיס סמית ברח' הפלמ"ח 48 בחיפה, חיטט בחפצים, גרם לאי סדר וגנב חפצים שונים.

למען הסדר יצויין כי ביום 24.4.12 הוריתי לעצור את מיכאל דהן עד תום ההליכים נגדו וקבעתי כי קיימות בתיק ראיות לכאורה, מהן עולה לכאורה כי היוזמה לביצוע עבירת השוד (האישום הראשון כאן) באה מצדו של תומר נחמני, שיצר לכאורה קשר עם המשיבים והם סיכמו יחד על ביצוע השוד נשוא האישום הראשון. עוד קבעתי במסגרת ההחלטה מיום 24.4.12 כי מהראיות עולה לכאורה כי ביום השוד תומר ומיכאל נפגשו עם המשיבים והסיעו אותם במכוניתם למקום מסויים. בהמשך תומר ומיכאל יחדיו הורידו את המשיבים והלכו לבדם להביא את כלי הנשק שבאמצעותו יבוצע השוד. לאחר מכן תומר אסף את המשיבים והמשיב 1 נטל לידיו את הנשק.

לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתם של המשיבים, בין היתר, הודאותיהם של המשיבים, לרבות שחזורים שערכו; פלטי שיחות ואיכונים; הודעות המתלוננים המתארים את מהלך השוד; צילומי מצלמות אבטחה המתעדים את מהלך השוד.

המבקשת טוענת כי מאחר שמדובר בעבירות שנעשו באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם, כנגד המשיבים קיימות עילות מעצר סטאטוטוריות מכוח סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים"). כן נטען כי נשקפת מהמשיבים מסוכנות רבה לציבור שכן הם בחרו לשדוד בחבורה בנק, תוך שימוש בנשק חם. המשיבים ושותפיהם תכננו את מעשיהם מבעוד מועד ולא בחלו בשימוש בנשק החם במהלך השוד. נטען כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיבים יביא לשיבוש הליכי משפט לאור היכרות המשיבים עם עדי התביעה. כן נטען כי קיים חשש שהמשיבים יתחמקו מהליכי שפיטה ולא יתייצבו לדיונים. נטען כי למשיב 1 הרשעות קודמות בעבירות דרישת נכס באיומים, עבירות רכוש והפרת הוראה חוקית. למשיב 2 אין הרשעות קודמות. נטען כי ריבוי העבירות, סמיכותן ודפוס הפעולה המאפיין אותן מצביעים על מסוכנות של שני המשיבים.

ב"כ המשיבים מסכימים על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

ב"כ המשיב 1 מבקשות ששירות המבחן יבחן את האפשרות של הפניית המשיב 1 לגמילה מסמים. נטען כי הרקע לביצוע המעשים המיוחסים לו הם התמכרותו לסמים, שהחלה בעקבות טרגדיה משפחתית במסגרתה נהרג אחיו התאום של המשיב ואמו התקשתה להתמודד עם האבל.

ב"כ המשיב 2 טוען כי הרקע לביצוע העבירות על ידי המשיב 2 הוא התמכרות להימורים ומדובר במשיב צעיר ללא הרשעות קודמות שמעולם לא היה נתון במעצר תקופה כה משמעותית. על כן מבוקש לשלוח את המשיב 2 לתסקיר מבחן שיבחן את האפשרות לשחרר את המשיב 2 לחלופת מעצר. נטען כי כחודשיים לפני האירועים נשוא כתב האישום פנו הורי המשיב 2 מיוזמתם לעמותת "אפשר" וביקשו לשלבו בהליך וולנטרי של גמילה מהימורים. נטען כי הייתה מוכנות ופנייה לטיפול לפני המעצר ולכן יש לשקול להפנותו לשירות המבחן.

ראיות לכאורה ועילת מעצר

לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיבים אכן ביצעו את העבירות המיוחסות להם. ב"כ המשיבים אף אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. העבירות המיוחסות למשיבים הינן  עבירות חמורות המקימות עילת מעצר בשל מסוכנותם של המשיבים.

בתיק קיימות, בין היתר, הודאותיהם של המשיבים, אשר תיארו את האירועים המתוארים בכתב האישום ואף ערכו הובלה והצבעה. לגרסתם של המשיבים הם הגיעו באמצעות מונית לכיכר ברוממה, שם ירדו מהמונית ונפגשו עם תומר נחמני  ואדם נוסף (מיכאל), עלו לרכב שחור ונסעו לתחנת דלק כאשר תומר נוהג. תומר הוריד את המשיבים בקיוסק ותומר והאדם הנוסף עזבו את המקום, ככל הנראה כדי להביא את הנשק. לאחר מכן הם ירדו ואספו את המשיבים מהצד השני של הכביש עם אותו רכב. המשיבים עברו לרכב רנו קנגו לבן ביחד עם תומר ונסעו למקום השוד. במהלך הנסיעה ניסן הוציא את האקדח מתחת לכיסא והוחלט שאודי יחזיק בנשק. תומר  הוריד את המשיבים סמוך לבנק והם נכנסו לבנק וביצעו את השוד. אודי טוען שכלל לא התכוון לירות בנשק בתוך הבנק ומכיוון שההדק של האקדח היה רך, הכדורים נפלטו. לאחר שיצאו מהבנק נכנסו לרנו שבו נהג תומר. לאחר כ-50 מטר עצרו ואודי ירד ועבר לרכב השחור עם הכסף כאשר ברכב השחור נוהג הבחור הנוסף והאקדח נשאר ברכב הלבן מאחורה. לאחר שהגיעו למקום בנשר שבו ספרו את הכסף וחילקו אותו ביניהם, תומר והבחור הנוסף עזבו את המקום והמשיבים הזמינו שוב את אותו נהג מונית שאסף אותם לקריית אתא.

גם לגבי אירועי ההתפרצויות והגניבות (אישומים שני ושלישי לכתב האישום) קיימות הודאות של המשיבים ותיאור האירועים על ידם.

קיימים בתיק פלטי שיחות ואיכונים הקושרים את המשיבים לאירועים.

כאמור, סבורני כי יש במכלול הראיות המצויות בתיק החקירה, הכוללות את הודאות המשיבים והראיות הנוספות, כמפורט לעיל, כדי לענות על דרישת הראיות לכאורה לעניין סעיף 21 לחוק המעצרים ולהביא למסקנה לפיה, לכאורה, המשיבים  ביצעו את העבירות המיוחסות להם. כאמור, אין חולק כי קיימות ראיות לכאורה.

מדובר בעבירות חמורות של ביצוע שוד בחבורה תוך שימוש בנשק חם וכן פריצות, אשר נועדו להשגת כסף קל תוך פגיעה גסה ברכוש אחרים ותוך סיכון חיי אדם. על כן, בנסיבות העניין, ניתן לומר כי נשקפת מסוכנות מהמשיבים והמשיבים לא הפריכו מסוכנות זו. על כן, קמה גם עילת מעצר. גם על כך אין חולק.

חלופת מעצר

עם זאת, גם כשקיימת עילת מעצר נגד המשיבים, על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופת המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל, אם לאו, כקבוע בסעיף 21(ב) לחוק המעצרים. ראו לעניין זה: