החלטה בתיק מ"י 4947-09-13

בפני בקשה לעצור את המשיב ל-4 ימים,  על פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996 (להלן: " החוק").

על פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד לפיו תקף יחד עם אחרים את המתלונן, חיבל במזיד ברכבו, איים , החזיק נשק ואף נהג בפזיזות. 

כמו כן נטען בבקשה, כי שיחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה - ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

ב"כ המשיב טען כי יש לשחרר את המשיב ולחילופין ביקש לשחרר את המשיב בערובה לחלופת מעצר.

יצוין כי החשוד הנוסף באותה פרשה, הובא בפניי ומעצרו הוארך עד ליום 4.9.13 בשעה 11.00.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה  והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק.

יאמר מיד כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא.

לנוכח הסיכון של שיבוש הליכי חקירה או משפט וכן מחמת מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה והחומר החסוי שהועמד לעיוני, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.

לפיכך ומכל האמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום  4.9.13  בשעה 11:00.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ז אלול תשע"ג, 02/09/2013 במעמד הנוכחים.