החלטה בתיק מ"י 42787-08-11

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 13, כאשר הבקשה נסמכת על חשד של אב שהוא

המשמורן המכה את ילדיו. העילה היא מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה.

עיינתי בחומר החקירה הקיים בשלב זה, ובדו"ח הסודי (סומן מב/1), תוך שהדו"ח הסודי מפנה

לנתונים שנמסרו בינתיים בשלב זה בעל פה (מסמך י').

בסוף מסמך י', פיסקה אחרונה של עמ' 2, ישנם נתונים שיש בהם כדי לאיין את המסוכנות לקטינים

בכפוף להרחקת האב מילדיו. אותם הסדרים אינם בשליטת מי מההורים, או המשטרה.

המשיב טוען, כי מלא הנתונים שנמסרו כנגדו, מקורם בגרושתו והמשיב מפנה לכך שהוא המשמורן.

לטענתו, גרושתו מצאה דרך איך להתנקם בו ערב עליית הבן לכתה א', מאורע שמאד חשוב בחיי

הילד.

לטיב הסכסוך והכלים שההורים משתמשים בהם, יש ביטוי בדו"ח הסודי וגם במסמך י'. בין אם

מדובר בנקמנות ובין אם מדובר בתשתית ראייתית שתתברר להיות נכונה, העיתוי ערב עליית הבן

לכתה א', פוגע לא רק באב אלא גם בבן, ובכך אני סבורה כי האמור בסיפא לנספח י' לגבי הגורם

הנוסף המעורב, הוא הדרך הנכונה והיחידה שניתן לטפל בבעיה בנוסף לחקירה המשטרתית. לא ניתן

אבל להתעלם מתוכן נספח י' וגם מתוכן המזכר הסודי שמבטא את שני הצדדים לסכסוך ואת סימני

השאלה.

יחד עם זאת, לאור האמור בפסקה האחרונה לנספח י', נחה דעתי שניתן להשלים את החקירה

כשהמשיב איננו עצור, אך בתנאי הרחקה מגרושתו ומהילדים, ובפיקוח אחיו ואמו, כאשר הפיקוח

הוא של האח והאם מסייעת שכן לא התרשמתי שהיא תהווה בפני עצמה חלופה מספיק איתנה.

מדובר בחשדות חמורים ולכך אין ספק, אך ניתן לאיין את המסוכנות במקרה הזה שכן אין מדובר