אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"י 11133-01-13

החלטה בתיק מ"י 11133-01-13

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
מ"י
בית משפט השלום תל אביב - יפו
11133-01-13
24/01/2013
בפני השופט:
ד"ר שאול אבינור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מוחמד צפראן
החלטה

1.                   לפניי בקשה (שנייה) מטעם המבקשת להארכת מעצרו של המשיב-החשוד, שטרם הוגש נגדו כתב אישום (להלן - הבקשה והחשוד, בהתאמה). הבקשה דנא, כמו גם הבקשה הראשונה להארכת מעצרו של החשוד, נערכה בכתב יד, שבלשון המעטה יצוין שאינו קריא במיוחד. הבקשה הוגשה לתיק בית המשפט ללא פרטים כלשהם מעבר לפרטי החשוד, ורק במהלך הדיון הוגש לפניי העתק מהבקשה שבו מולאו מספר פרטים נוספים, אף הם בכתב יד כאמור.

2.                   במהלך הדיון בבקשה, שנערך לפניי ביום 10.1.13, הוריתי על הארכת מעצרו של החשוד בהתאם להסכמות הצדדים; והכל כאמור בהחלטה שניתנה בתום אותו הדיון. באותה החלטה הערתי על כך שהבקשה נכתבה בכתב יד, הגם שככלל אין להגיש בקשות להארכת מעצר באופן שכזה, והוספתי וציינתי כי נימוקי ההחלטה המפורטים יינתנו במועד מאוחר יותר.

3.                   להלן נימוקים אלה, שיש בהם גם משום הנחיה כללית למשטרת ישראל באשר לדרך בה יש לערוך ולהגיש בקשה להארכת מעצר בטרם הגשתו של כתב אישום בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים); וזאת לנוכח ריבוי התקלות בהגשת בקשות כאלה.

א.         דרישות הדין באשר לדרך הגשתן וניסוחן של בקשות להארכת מעצר:

4.                   בקשה להארכת מעצר לצרכי חקירה, טרם הגשת כתב אישום (להלן - בקשה (או בקשות) להארכת מעצר), הינה בקשה כבדת משקל, שכן במסגרתה מתבקשת שלילת חירותו של אדם לצרכי חקירתו בטרם נתגבשו ראיות, ולו לכאוריות, להוכחת אשמתו.

5.                   בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק המעצרים " בקשת מעצר תוגש בכתב על ידי שוטר...". אמנם סעיף זה אינו קובע מפורשות כי הבקשה הכתובה תוגש כשהיא מודפסת, אך הדרישה נלמדת מהוראות הדין אשר במקרים מסוימים מתירות לאסיר או עציר שאינם מיוצגיםלהגיש בקשות בכתב יד (ר' והשווה להוראות תקנה 44ד(ג) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974). פשיטא, אם כן, כי למבקשת (משטרת ישראל) - שאינה בגדר אסיר או עציר שאינם מיוצגים - אין היתר שבדין להגשת בקשותיה בכתב יד, וממילא חובתה היא להגיש בקשות להארכת מעצר כשהן מודפסות.

6.                   בנוסף, הוראות סעיף 15 לחוק המעצרים קובעות את הפרטים שעל המבקשת לכלול בבקשה להארכת מעצר ואת המסמכים שעליה לצרף לה (ר' גם י' קדמי, על סדר הדין בפלילים (מהדורה מעודכנת, תשס"ח-2008), חלק ראשון - הליכים שלפני משפט א', בעמ' 191). בין השאר, כאמור בהוראות סעיף 15(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, על הבקשה לכלול את " תמצית העובדות והמידע שעליהם מבסס המצהיר את בקשת המעצר". מכאן, שעל פי הוראות הדין יש להקפיד בבקשות להארכת מעצר על פירוט עובדתי וראייתי מקסימאלי, ככל שאין בו כדי לפגוע בצרכי החקירה.

7.                   כך, למשל, מועד ביצוע העבירה, בה חשוד החשוד, ראוי שיצוין בבקשה בקירוב המרבי האפשרי - בכפוף לצרכי החקירה - שכן יש בו כדי להשליך על הצורך בהארכת המעצר ועל בחינת פעולות החקירה העשויות להצדיק הארכה כאמור. באופן דומה, כאשר מוגשת בקשה להארכת מעצר בגין חשד לביצוע עבירות בניגוד להוראות פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, מן הראוי כי הבקשה תפרט את סוגי הסמים המסוכנים שנתפסו ואת משקלם - ככל שנתונים אלה ידועים למבקשת - על מנת להבהיר את היקף העבירות מושא החשד ואת חומרתן.

8.                   אך מובן הוא, כי לכללים שפורטו לעיל ישנם חריגים. כך, למשל, ייתכנו מקרי חירום, בהם בעטיים של אילוצים שונים לא ניתן יהיה להגיש בקשות להארכת מעצר אלא בכתב יד, או בהנמקה חסרה; ואף המחוקק צפה מצב דברים בו מפאת דחיפות הבקשות לא תהא אפשרות לצרף להן את כל המסמכים הנדרשים (ר' בהוראות סעיף 15(ב) לחוק המעצרים). בנוסף, לנוכח סד הזמנים הלחוץ המאפיין הגשת בקשות להארכת מעצר, כמו גם האפשרות להתקדמויות ולהתפתחויות בחקירה בין שעת הגשת הבקשה לבין שעת הדיון, עשוי להתעורר לעיתים הצורך להוסיף לבקשה המודפסת פרטים נוספים בכתב יד. יחד עם זאת, הכלל הוא כאמור: בקשות מעצר צריך שתוגשנה כשהן מודפסות וערוכות כראוי.

ב.         דרך הגשתן וניסוחן של בקשות להארכת מעצר - היבטים עקרוניים ומעשיים:

9.                   את דרישות הדין באשר לדרך הגשתן וניסוחן של בקשות להארכת מעצר יש לקרוא ולהבין על רקע עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית. לנוכח חזקת החפות, העומדת במשפטנו לכל אדם, ברי כי הליך חקירתו של חשוד - שטרם נתגבשה נגדו תשתית ראייתית העשויה להוכיח, ולו לכאורה, כי הוא אמנם ביצע עבירה פלילית - צריך שיתחיל, ככלל, שלא בדרך של מעצר. עמדתי על כך במקום אחר בצייני:

הארכת מעצרו של חשוד לצרכי חקירתו אינה בבחינת הליך משפטי מובן מאליו. במשפטנו לכל חשוד עומדת, על פי הדין, חזקת החפות וממילא נקודת המוצא היא - בוודאי בטרם הסתיימה חקירת החשדות - כי ככלל אין מקום להורות על מעצרו של מי שהינו חשוד בדבר עבירה.

בהקשר זה ראוי להדגיש, כי במדינת חוק הדין מגן גם על זכויותיהם של אלה שעניינם אינו מעורר בהכרח אהדה. גם מי שנמצא אשם בדין זכאי להגנה על זכויותיו (כגון הגנה מעונש אכזרי או מהתעללות); קל וחומר נאשם שטרם הורשע בדינו; קל וחומר בן בנו של קל וחומר מי שהינו רק חשוד במעורבות בדבר עבירה... (ר' מ"י 4082-10-12 מדינת ישראל נ' חליאה (2012) (פורסם ב"נבו"), בפסקה 9 להחלטה ואילך).

10.               מכאן, שכובד הראש והקפידה שיש לנקוט בהגשת בקשות להארכת מעצר אינם נדרשים אך על פי הוראות חוק המעצרים אלא גם נגזרים ממהותו של ההליך המדובר, וזאת על רקע עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית וההגנה על חירויות הפרט הטבועה בהן.

11.               לא זו אף זו. הגשת בקשות להארכת מעצר כשהן מודפסות וערוכות כראוי תורמת למראית פני הצדק, שאף בה אין להקל ראש. הגשת בקשות במתכונת כזו מעניקה להליך את ההתייחסות הרצינית, היאה לו, באופן שהן החשודים והקרובים להם והן הציבור בכללו יכולים להתרשם כי במשפטנו מעצרו של אדם - כל אדם - אינו נעשה, חלילה, כלאחר יד, אלא אך ורק בהתבסס על בקשות מנומקות, שנערכו בכובד ראש.

12.               לבסוף, להגשת בקשות להארכת מעצר כשהן ערוכות ומפורטות כראוי יש גם ייתרונות מעשיים-פרקטיים. בהגשת בקשות במתכונת כזו יש כדי להקל הן על הצדדים והן על בית המשפט את מלאכתם, שכן מתוך נימוקי הבקשה עצמה מתקבלת תמונה ברורה למדי של החשדות ושל ביסוסן הראייתי. יתר על כן, הגשת בקשות באופן כזה אף עשויה למנוע ויכוחי סרק מיותרים ולקצר את משך הדיונים בבית המשפט.

ג.         סוף דבר:

13.               העולה מן המקובץ הוא, כי בקשות להארכת מעצר הינן בקשות כבדות משקל, שאינן יכולות להיערך בשרבוט בכתב יד או ברישול. ממילא ברור, כי חובת המבקשת - משטרת ישראל - היא להגיש בקשות מעצר כשהן מודפסות וערוכות כדת וכדין; והכל בהתאם להוראות חוק המעצרים.

14.               אכן, לכלל זה יכול שיהיו חריגים, כאמור בפסקה 8 דלעיל. יחד עם זאת, הכלל הוא כאמור: בקשות מעצר צריך שתוגשנה למזכירות בית המשפט כשהן מודפסות וכוללות את כל הפרטים והנימוקים הנדרשים להן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ