אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ח 7152/03

החלטה בתיק מ"ח 7152/03

תאריך פרסום : 29/08/2005 | גרסת הדפסה
מ"ח
בית המשפט העליון בירושלים
7152-03
17/09/2003
בפני השופט:
אדמונד לוי

- נגד -
התובע:
יחזקאל זפט
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

מבוא

1.        בתאריך 25.7.00, כחודש לאחר מעצרו בחשד לביצוען של עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים (ניסיון לייבא 40 ק"ג קוקאין מוונצואלה לישראל), חתם המבקש, יחזקאל זפט (להלן - "המבקש"), על מה שמכונה בפי הכול כ"הסכם עד-מדינה". באותו הסכם התחייב המבקש למסור למשטרת ישראל מידע על עבירות הסם בהן נטל חלק, שמות המעורבים האחרים באותן פרשיות, וכן לסייע באיסופן של ראיות מפלילות נגד אותם מעורבים ולהעיד מטעם התביעה במשפטם. בתמורה התחייבה משטרת ישראל שלא להגיש נגד המבקש כתבי אישום בגין עבירות הסם, וכן להעניק לו זהות חדשה, כרטיס טיסה לחו"ל, וסכום של 10,000 דולר. למבקש גם הובהר מה תהיה התגובה על הפרת ההסכם, ובלשון סעיף ט"ו של אותו מסמך:

"במידה והעד [המבקש] יפר תנאי מתנאי הסכם זה, או את ההסכם כולו יעמוד לדין בפרשות המפורטות. חומר הראיות שנאסף קודם להסכם ולאחריו ישמש כנגדו בבית המשפט".

           בעקבות חתימתו על ההסכם שוחרר המבקש ממעצרו ונאסר עליו לצאת מישראל, אך הוא נמלט ממנה באמצעות דרכון מזויף. בהמשך אותר המבקש בנמיביה ונעצר על ידי שוטרים מדרום אפריקה, ואלה מסרו אותו לשוטרים שהגיעו מישראל ושבו עמו ארצה בתאריך 12.2.2001.

2.        בחודש מרץ 2001 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד המבקש אשר ייחס לו מספר אישומים, רובם בעבירות של ייבוא או ניסיון לייבא סם מסוכן לישראל. בפתח משפטו טען המבקש כי יש לבטל את כתב האישום בעילה של "הגנה מן הצדק", הואיל  והליכי מעצרו בנמיביה, העברתו לדרום אפריקה ומשם לישראל, נגועים באי-חוקיות ואף גובלים בעבירת חטיפה. את הטענה הזו דחה בית המשפט המחוזי, ובלשונו (ראו עמוד 32 להחלטה):

"...בדיקת פעולותיה של המדינה, איננה מגלה כל פגם חוקי או אפילו מוסרי. היא פנתה בדרכים המקובלות, בבקשה לאיתור ולמעצר הנאשם, עם כוונה מוצהרת להגיש בקשת הסגרה, עם מעצרו כדין באיזו מהמדינות האחרות.

בידי המדינה היה צו מעצר, שהוצא כדין ובתום לב, כלפי אדם שהפר הוראה חוקית והסכם עמו (מטעמים שבדעתו להעלות במהלך הדיון, ובהם כורח) וברח מן הארץ תוך שימוש בדרכון מזויף, לאחר שנחשד בעבירות קשות מאוד על פקודת הסמים.

צו המעצר הורה למשטרה לעצור אותו בכל מקום ובכל עת, ולהביאו בפני בית המשפט בתוך 24 שעות, כפי שנעשה.

אין ספק, שהקריאה למשטרת ישראל, לבוא ולקחת את הנאשם, קיצרה את הדרך והקלה עליה (כפי שאולי חסכה לנאשם המתנה בבית כלא נמיבי או דרום אפריקאי, עד סיום הליכי ההסגרה). לבטח רווח למשטרה, וסביר להניח שהיא לא עמדה על קיומם של הליכים פורמליים, הנדרשים על פי חוקה של איזו מהמדינות שעזרו בתפיסתו ומסירתו של הנאשם.

אך מי אני שאבדוק חוקיות תפיסתו ומסירתו של הנאשם, ע"י מדינה אחרת? ומדוע אבדוק חוקיות מעשיה (גם אם גרמו עוול לנאשם, ופגעו בזכויות יסוד שלו להליך ראוי), אם נדרש אני לבדוק רק את מעשיה של מדינת ישראל?".

           בעקבות אותה החלטה הגיש המבקש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 6317/01), אשר נדחתה על הסף מן הטעם שמדובר בהחלטה בהליך ביניים במשפט פלילי עליה ניתן לערער במסגרת הערעור על פסק-הדין.

3.        בהתחדש ההליכים בעניינו עתר המבקש לקיומו של משפט זוטא באשר לקבילות הודאות שנרשמו מפיו במהלך חקירתו. הוא טען כי ההודאות ניתנו על ידו שלא מרצון חופשי ומחמת פיתוי אשר מקורו היה בטובות ההנאה שהובטחו לו בהסכם עם המדינה. כן נטען כי ראוי לפסול גם את ההודאות אשר נרשמו מפי המבקש באפריקה טרם הבאתו לישראל, הואיל וההליכים שם היו בלתי חוקיים ו/או בלתי ראויים. בהחלטתו מיום 15.11.2001 דחה בית המשפט את טענות המבקש לעניין הודאותיו, והודיע כי את נימוקיו ימסור במסגרת הכרעת הדין. אולם בסופו של דבר לא נדרש בית המשפט גם לעניין זה, הואיל ובחודש ינואר 2002 הודיעו באי-כוח הצדדים, על דעתו של המבקש, כי גיבשו ביניהם הסכם-טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן שייחס למבקש את אלה:

           א) ייבוא של אלפי כדורי סם מסוכן מסוג MDMA בחודש אפריל 1999.

           ב) ייבוא של כ-40 אלף כדורי MDMA בחודש מאי 1999.

           ג) ייבוא של 2 ק"ג סם מסוכן מסוג קוקאין לישראל בחודש יולי 1999.

           ד) ניסיון לייבא כ-40 ק"ג קוקאין לישראל בחודש יוני 2000.

           ה) החזקתו של נשק (אקדח) שלא כדין.

           ו)הפרתה של הוראה חוקית, שימוש במסמך מזויף, ושימוש שלא כחוק בדרכון שאינו שלו.

           בתאריך י"ט בטבת תשס"ב (10.1.2002) הודה המבקש, מפיו-שלו ובאמצעות בא-כוחו, בעובדותיו של כתב האישום המתוקן והורשע, ובמסגרת הטיעון לעונש, ומכוח ההסכם שבין בעלי הדין, הגבילה התביעה את עתירתה לעונש של 12 שנות מאסר בפועל. מאידך, לא נטלה ההגנה על עצמה מגבלה כלשהי, ואף טענה כי המבקש מילא את מרבית התחייבויותיו על פי ההסכם עם המדינה עד לבריחתו מישראל, ועל כן ראוי להשית עליו עונש מתון שיביא בחשבון רק את העבירות הנוספות שביצע מאז החליט להימלט מהארץ. את הטיעון הזה דחה בית המשפט המחוזי באומרו כך (סעיף 15 לגזר הדין):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ