אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ח 11138/03

החלטה בתיק מ"ח 11138/03

תאריך פרסום : 28/08/2005 | גרסת הדפסה
מ"ח
בית המשפט העליון בירושלים
11138-03
04/04/2004
בפני השופט:
אדמונד לוי

- נגד -
התובע:
דוד הורוביץ
הנתבע:
היועמ"ש
החלטה

מבוא

1.        בכתב אישום שהוגש לבית-משפט השלום קריות, נטען כי המבקש, דוד הורוביץ, וחברת ג.א.נ גליל אחזקה בע"מ (להלן-"החברה") שהמבקש שימש כמנהלה הפעיל, ביצעו עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן-"החוק"), שעניינן אי-הגשת דו"חות תקופתיים במועדם, הוצאת חשבוניות מס ללא תשלום מס במועד, ומסירת דו"חות הכוללים ידיעה לא נכונה בלא הסבר סביר.

פסק הדין של בית משפט השלום

2.        הדיון בבית משפט השלום (בפני סגן הנשיא א' מגן) התמקד בשאלה אם המבקש שימש מנהלה של החברה והיה אחראי על ניהול כספיה, ובסופו של יום הוכרע עניין זה לחובת המבקש. בית המשפט קבע כי המבקש שימש כמנהלה של החברה בפועל, ולא נתקיימו בו התנאים המפורטים בסעיף 119 לחוק הפוטרים מנהל מאחריותו ("העבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק"). 

ממצא זה של בית המשפט התבסס על אמרה שנרשמה מפיו של המבקש במהלך חקירתו (ת/11) בה אישר: "שמשתי כאחד המנהלים בחברה זו, הייתי בהגדרת תפקידי בחברה זו אחראי על הניהול הכללי". אולם, במשפטו טען המבקש, כי במהלך חקירתו הוא טעה או הוטעה לחשוב שהוא נחקר ביחס לחברה אחרת, חברת מעיינות הגליל המערבי, בה שימש כמנהל. גרסה זו של המבקש נדחתה על ידי בית משפט השלום, ונקבע כי הוא הבחין היטב בין שתי החברות, וזאת בהסתמך על עדותו של גובה האמרה, דבדוב שאפיק, ובלשון בית המשפט:

"לאור התרשמותי מהנאשם [המבקש] ואחרי בחינת הסבריו, כשהיו לו הסברים, לשוני בין ת/11 ובין גירסתו בעדות בביהמ"ש, אני מעדיף את האמור בת/11. הדבר נכון, בין היתר, לשאלה אם קיבל את הכספים שהגיעו לחברה ואם היה אחראי על הניהול הכללי או, כעדותו בפני רק: 'שעזרתי בניהול מעשי של פתרון בעיות' כגון סכסוך עם מי מהעובדים. אחרי בחינת הודאתו של הנאשם בת/11 נתתי לה משקל מלא, אחרי בחינת סימני האמת שהתגלו בה, העולים מנוסח דבריו, סדר הרצאתם וסבירותם הפנימית, עפ"י מבחני נסיון החיים והיגיון פנימי. דבר מה לחיזוק ניתן למצוא למכביר, לאור מבחני ידיעת הפרטים שהוכחו, מבחן ההזדמנות ומבחן ההשתלבות במציאות-היינו שגירסת הנאשם משתלבת בעובדות הידועות... לדידי מדובר באדם שכל סממני המנהל התמלאו בו. מי שאחראי לניהול כללי, מי שהתקבולים נמסרים לו ומי שחותם על ההמחאות של החברה. כידוע, בד"כ בעל המאה הוא בעל הדעה" (עמוד 20 לפרוטוקול הדיון).

           חיזוק לטענת התביעה לפיה שימש המבקש כמנהלה של החברה, מצא בית המשפט בכך שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום החזיקו בני משפחתו של המבקש ב-75% ממניות החברה: 50% גרושתו ו-25% אביו ובנו. בנוסף, נמצא, כי ענייניה של החברה התנהלו מהמשרדים אשר שימשו את חברת מעיינות הגליל המערבי, שם עבד המבקש.

           בעקבות ההרשעה גזר בית המשפט למבקש 11 חודשי מאסר, 9 חודשי מאסר על-תנאי, וקנס בסך 100,000 ש"ח.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

3.        המבקש, שלא השלים עם הרשעתו, פנה בערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר השגותיו הופנו כנגד הכרעת הדין, ולחילופין כנגד חומרת העונש. במהלך טיעונו העלה המבקש שורה של השגות, וביניהן נכללה גם הטענה לפיה העבירות שיוחסו לחברה לא הוכחו כלל, ושזו לא היתה מיוצגת בהליך שהתקיים בפני הערכאה הראשונה. אולם הדגש בטיעונו של המבקש היה על כך שגם אם הוכח כי החברה חטאה, הוא אינו נושא באחריות פלילית למעשיה, הואיל ולא הוכח כי שימש בה מנהל פעיל.

           בית המשפט המחוזי (כב' השופטים ש' ברלינר, י' דר וא' שיף) דחה  את ערעורו של המבקש על שני חלקיו. באשר לאחריותה של החברה נקבע כי זו לא ערערה כלל על הרשעתה, ומכל מקום גם המבקש עצמו לא חלק על כך שהחברה ביצעה את העבירות המיוחסות לה, והתמקד רק בשאלת אחריותו-שלו כמנהל. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי ממצאו של בית משפט השלום לפיו שימש המבקש מנהל פעיל וכללי בחברה, מבוסס היטב, ולעניין זה הוא הפנה לאותו קטע מתוך אמרת המבקש שציטטתי ולקטע נוסף, לאמור: "ידוע לי כי בתקופה זו עבדה חברת ג.א.נ. עם מועדון הים התיכון ... וידוע לי שקבלנו כספים תמורת העבודות. אני אישית קיבלתי את הכספים".

           בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש המבקש בקשה לרשות לערער, אולם זו נדחתה לאחר שנמצא כי היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו של המבקש. 

הבקשה למשפט חוזר

5.        המבקש עותר להורות על קיומו של משפט חוזר. ביסוד הבקשה עומדת טענתו לקיומן של ראיות חדשות מהן עולה, לגרסתו, כי לא היה לו קשר לניהולה של החברה, וכי זו הוקמה ונוהלה על-ידי אחרים, אברהם אלזעיר (להלן - "אברהם") וציון לוי (להלן - "ציון"), אשר גרפו את רווחיה לכיסיהם. לבקשתו צירף המבקש תצהירים אחדים שלהשקפתו מוכיחים את חפותו, ועליהם הוא ביסס את הטענה כי בהרשעתו היה כרוך עיוות דין. המבקש הוסיף, כי אם תצהירים אלה על העובדות הכלולות בהן היו מונחים בפני בית משפט השלום, היה מזוכה בדין, ומכאן שאי-הענות לבקשה רק תוסיף עיוות הדין, ותגרום לכליאתו הממושכת של אדם שלא חטא. 

           עם קבלת הבקשה והתצהירים שצורפו לה, הורה היועץ המשפטי על פתיחתה של חקירה בחשד לביצוען של עבירות פליליות, וביניהן, הדחה בעדות ועדות שקר. אולם בסופו של יום מסקנתו של היועץ המשפטי היתה כי דינה של הבקשה לקיומו של משפט חוזר להידחות, הואיל וגם לאחר חקירתם של כל המעורבים בפרשה, לא הוכח קיומה של אף אחת מהעילות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

           אקדים ואומר כי מסקנתו של היועץ המשפטי לממשלה מקובלת עלי במלואה, ולהלן אבהיר את דברי.

6.        ציון לוי נקרא להעיד מטעם ההגנה במשפטו של המבקש, ובין היתר מסר, כי לפני שהחברה התחילה את פעילותה, הוא עבד בשותפות עם אברהם אלזעיר. לטענתו, נקלעה השותפות להפסדים, ועל רקע זה הציע דניאל קרני, ששימש כמנהל החשבונות של החברה, לציון ואברהם, לעבוד כשכירים בחברה. ציון הוסיף והעיד (ראו עמוד 16 ו-17 לפרוטוקול הדיון) כי: "הקשר היחיד שלנו עם הנאשמת [החברה] היה באמצעות דני קרני וזקי עירני ... בפועל לא הייתי מנהל של הנאשמת [החברה] אלא ניהלתי בשטח את הפועלים והייתי אחראי על השמירה. לא הייתי מנהל בחברה" (ההדגשה הוספה).

           כאמור, לבקשה לקיומו של משפט חוזר צורפו מספר תצהירים, ובאחד מהם, בחתימתו של ציון, נאמר כך: "חב' ג.א.נ. הוקמה עבורי ועבור שותפי מר אברהם אלזעיר בלבד ... למעשה מר אברהם אלזעיר לא הסכים לפתוח חברה בע"מ שבה יהיה בעל מניות רשום וגם לא לפתוח תיק פרטי במס הכנסה ובמע"מ ... למיטב ידיעתי והבנתי הסיבה לסירובו של מר אברהם אלזעיר להיחשף כבעל מניות נבעה מכך שבשותפות שנקראה "משפצים" הוטלו עלי ועליו ע"י שלטונות מס הכנסה קנסות בשיעור גבוה, נפתחו תיקי הוצל"פ נגדנו, הוטלו עיקולים וכו'". ציון הוסיף, כי בעצתם של אחרים הוחלט על הקמת חברה שהוא ואברהם לא יירשמו כבעלי מניותיה, ועל כן הוחלט לפנות למבקש ולקבל את הסכמתו כי "בעלי המניות שיירשמו בג.א.נ. יהיו בעלי מניות הקשורים במישרין או בעקיפין עמו [עם המבקש]". על פי גרסתו של ציון: "מר דוד הורוביץ הסכים לעזור לנו לפתוח חברה תוך הסכמה שנשתמש בבעלי המניות שנרשמו עם יסוד חב' ג.א.נ. - הגם שלמעשה בעלי החברה מנהליה ובעלי מניותיה הינם אברהם אלזעיר ואני" (ההדגשה הוספה). ציון טען עוד בתצהירו: "למר דוד הורוביץ לא היה כל קשר לחב' ג.א.נ. הוא לא ניהל החברה, מי שניהל את חב' ג.א.נ. היו אני ומר אלזעיר" (ההדגשה הוספה). מטבע הדברים, תוהה הקורא מדוע לא חשף ציון את כל אלה בעת עדותו בבית משפט השלום במשפטו של המבקש, ועל כך השיב ציון: "טרם עדותי בביהמ"ש בקרית ביאליק כעד הגנה בתאריך 14.5.01 הדריך אותי עו"ד ואקים להעיד בדרך שהעדתי ולא לחרוג מעבר לגבולות שהציב לי טרם עדותי" (ההדגשה במקור).

7.        נדמה כי אין צורך להדגיש עד כמה שונה גרסתו של ציון בתצהירו מזו שנשמעה מפיו במהלך עדותו במשפטו של המבקש. אולם מתברר כי תופעה זו אינה ייחודית לציון בלבד, וכך נהג גם המבקש עצמו. בתצהיר שצירף לבקשתו טען, כי אברהם וציון החליטו, בעצתו של רואה החשבונות דוד אטיאס ז"ל, להקים חברה, אולם הם ביקשו להימנע מלהירשם כבעלי מניות וכמנהלים. על כן הם פנו למבקש, והוא נתן את הסכמתו לכך שחברת מעיינות הגליל וחברת מרקט זול תהיינה בעלות המניות של החברה אותה ביקשו השניים לייסד. דא עקא, לגרסה זו לא היה זכר בעדותו של המבקש בעדותו במשפטו, והמבקש היה ער לכך כפי שעולה מתצהירו (ראו סעיף 11):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ