החלטה בתיק חע"מ 104-10

לפני בקשה אשר הוגשה מטעם הנאשם לזימון חמישה עדים לדיון ההוכחות הקבוע ליום 21/2/12. העדים התבקשו להביא עימם מסמכים שונים.

תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. המשיבה מתנגדת למבוקש וטוענת כי המדובר בבקשה אשר כל מטרתה להביא לסרבול והימשכות ההליכים  מקום בו המדובר בבקשה בגלגול שישי.

לגבי העדה מספר 5- אילנה בהגן העדה זומנה לדיון שנקבע ליום 19/6/11 אך עדותה לא נשמעה וזאת מאחר ובאותו מועד לא נשמעה פרשת ההגנה. לפיכך, יש מקום להורות על זימונה בשנית, ועליה להביא עמה את כל המסמכים שנדרשה בעבר וכן את המסמכים המפורטים בסעיף 5 לבקשה, ככל שלא נדרשו ממנה בעבר. 

באשר ליתר העדים, לאחר עיון בבקשה סברתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.

.

אכן " זכותו היסודית של נאשם להעיד כל אדם שלדעתו עשוי להוכיח את חפותו, לעולם אינה פוקעת, ומשמבקש נאשם להעיד אותו אדם יזמינו בית המשפט" (ע"פ 440/87 חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1) 793, 806).

ואולם, יש לזכור כי זכות זו כפופה - עקרונית - לסייג אחד-  " זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט" (סעיף 106(א) לחוק סדר הדין הפלילי; ע"פ 6411/98 מנבר נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 150, 217).

" לענין זה אין בית המשפט חי מפי הצדדים, אלא הוא רשאי וחייב לנווט את הדיון - שלא לקבל ראיות ושלא להתיר שאלות לעד אם אינן רלבנטיות" (מ' שלגי וצ' כהן, סדר הדין הפלילי (מהדורה שניה, תשס"א) 376; ע"פ 99/88 דקלו אליק נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(1) 529).

במקרה שלפנינו מבקש הנאשם לזמן שורה של עדים, שלגבי חלקם הוא אף אינו נוקב בשמם הספציפי אלא מתאר אך את מהות תפקידם ואת המסמכים ברשותם אשר לכאורה נוגעים לעניינו של הנאשם.

מצאתי כי המדובר בבקשה גורפת אשר נראית כבקשה אשר כל מטרתה היא "לדוג" חומר ומסמכים אשר הקשר שלהם לנושא שבמחלוקת לא הוכח כרלוונטי וכלל לא ידוע אם הוא קיים, אם לא התבקש כבר בעבר. לא רק זאת, אלא שהבקשה רצופה כפילויות ומסמכים זהים נתבקשו ממספר עדים.

למעשה, הדרך לנסות להתחקות אחר קיומם של מסמכים ודוחות רבים מאוד כפי שמבקש הנאשם, היא הדרך המנהלית, ולא במסגרת בקשה לזימון עדים, תוך חיובם בהבאת כמות רבה של מסמכים ותיקים, באופן שאינו ממוקד כלל וכלל, וכאשר לא ידוע אם המסמכים קיימים אם לאו.

כך, לגבי העד שילה שוורץ, מבוקש כי יביא עמו, למעשה, את כל מסמכי הבנייה והאכיפה בישובים בערבה, דוחות ודרכי אכיפה, הליכים מנהליים ופליליים, דוחות וסקירם וביקורות משנת 2000 עד היום, ועדו מסמכים לרוב. אין ספק כי המדובר הוא ברצון "לדוג" ראיות מתוך מסמכים רבים מאוד, ולא בהעדתו של עד לצורך הגשת ראיות ספציפיות אשר הנאשם יודע על קיומן. נכון כי נתבקשו גם מסמכים ספציפיים אולם אלה גם נתבקשו מן העדה בהגן, אשר ממילא אמורה להעיד בפניי.

עיון מדוקדק מעלה כי לגבי חלק מן העדים אשר זימונם התבקש, הגם והנאשם אינו נוקט בשמם המדוייק אלא במהות תפקידם, הם עדים אשר כבר העידו לפניי או זומנו להחקר לפניי אך הנאשם ויתר על חקירתם. כך הדבר לגבי העד אבי לוי, שהוא העד המתאים לעד מס' 2 המבוקש, אשר כבר העיד בפניי.

לגבי פקיד הועדה המקומית ערבה תיכונה - קיימת כפילות עם הבקשה לגבי שילה שוורץ ואילנה בהגן. אין צורך בעד זה.

לגבי פקיד מנהל מקרקעי ישראל, לא שוכנעתי כי נושא זכות השימוש רלוונטי להליכים שבפניי, ולכן הבקשה לגבי עד זה נדחית.

סיכומו של דבר, מתיר העדתה של העדה אילנה בהגן בלבד, ועליה להביא עמה את כל המסמכים אותם נדרשה להביא בעבר, והמסמכים המופרטים בסעיף 5 לבקשה. ב"כ הנאשם יבצע מסירה אישית של ההזמנה לעדה, ויוודא כי ההזמנה כוללת הוראות לגבי המסמכים שעל העדה להביא עמה. 

ניתנה היום,  י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: