החלטה בתיק חד"א 22872-12-10

1.                   בפני בקשת התובעים למתן צו לפי סעיף 47 (ב') לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971, (להלן: "הפקודה") ולפיו העדים לא יהיו זכאים לסרב להשיב לשאלות שתוצגנה להם בחיקור הדין העתיד להתקיים על סמך טענה של הפללה עצמית.  עוד מבוקש כי הצו יקבע כי העדות שתינתן על ידי העדים בחיקור הדין לא תוגש נגדם כראיה במשפט שבו יואשמו בשל עבירה, שעובדה שתתגלה בעדותם היא יסוד מיסודותיה, אלא אם יסכימו לכך.

2.                   בקשה זו הוגשה במסגרת הליך של גביית עדות על פי בקשת בית המשפט הפדרלי בארצות הברית וזאת במסגרת תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעים.

3.                   במהלך הדיונים שהתקיימו הגיעו הצדדים להסכמה כי חיקור הדין לשני העדים יתקיים בפני כב' השופט בדימוס, יעקב בצלאל. התובעים חוששים בעקבות הערת בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 9.3.11 כי לכאורה עומדת לעדים טענה לפי סעיף 47 לפקודה ומתן האפשרות לעדים להיוועץ  עם עורכי דין כי 'קיימת אפשרות ברורה אם לא קרובה לוודאות כי המשיבים מס' 1 ו- 2 (העדים - א.ד.) יסרבו להשיב לשאלות (כולן או מקצתן) אשר תוצגנה להם בחיקורי הדין וזאת מחשש להפללה עצמית'.

4.                   עמדת התובעים היא כי אם כך יהיה יגרום הדבר להפסקות חוזרות ונשנות בניהול החקירה וכן יסכל את האפשרות של בית המשפט הפדרלי בארצות הברית להגיע לחקר האמת. הבקשה היא אפוא לקבוע כי אין לעדים זכות לטעון להפללה עצמית ויש להורות להם להעיד. התובעים מוסיפים כי בקשה דומה התקבלה על ידי בית משפט השלום בתל אביב בתיק ח"ד (ת"א) 34/05   KPMG נ' בעז מנור (פורסם במאגרים, 27.11.05) והחלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בבר"ע (ת"א) 3056/05  מנור נ' KPMG (פורסם במאגרים, 12.12.05) (להלן בהתאמה "מנור"). זאת ועוד התובעים מקדימים וטוענים כי ככל שטענת ההפללה העצמית נוגעת להליך המתנהל בחו"ל הרי שלעדים אין זכות לכך שכן ההגנה הקבועה בסעיף 47 לא חלה על העמדה לדין בחו"ל. התובעים צרפו חוות דעת של מומחה לדין האמריקאי בסוגיה זו.

5.                   עם הגשת הבקשה התבקשו התובעים להבהיר מדוע לא תידון בפני כב' השופט בצלאל שבפניו עתיד להתקיים חיקור הדין. התובעים הבהירו כי הם סבורים כי ההחלטה מסורה לסמכותו של בית המשפט ולא לסמכותו של השופט בדימוס בצלאל הדן בהליך ב'כובעו' כעורך דין.

6.                   הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי זו מוקדמת שכן השאלה האם עומדת לעד הזכות להימנע ממתן עדות מתעוררת רק כאשר ' ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה...'  ובמקרה זה טרם הוברר האם העדים מתכוונים לטעון לחסינות. הנתבעים מזכירים כי שאלה זו הועלתה על ידי בית המשפט ולא על ידי העדים ואין כל מקום לתת מראש החלטה הפוגעת פגיעה מהותית בזכות יסוד של העדים בטרם נשאלו שאלות והעדים סירבו להשיב להן. עוד טוענים הנתבעים כי מאחר וההכרעה בשאלות הזכות שלא להעיד מחייבת עריכת איזון בין זכותו של הנחקר שלא להפליל את עצמו לבין זכותו של הצד השני להגיע לחקר האמת יש לבצע את האיזון על אתר בהתייחס לשאלות השונות ולא באופן גורף. בהקשר זה מבקשים הנתבעים שלא לקבל את שנקבע בעניין מנור בסוגיה זו. 

7.                   טענה נוספת שמעלים הנתבעים כי את הזכות לחסינות מפני עדות מפלילה יש לקבוע בהתאם למשפט האמריקאי על ידי בית המשפט שביקש לזמן את חיקור הדין.

8.                   העדים בתגובתם מצטרפים לעמדת הנתבעים ומבהירים כי אין לתת החלטה מוקדמת בטרם התקיים הדיון ובכל מקרה יש להותיר את ההכרעה בסוגיה לבית המשפט האמריקאי או למצער לכב' השופט בצלאל שבפניו יתקיימו חיקורי הדין.

9.                   לאחר הגשת תשובת הנתבעים והעדים הגישו התובעים בקשה לבטל את חיקור הדין שהיה קבוע ליום 13.6.11 ולהאריך את המועד להגשת תשובתם לעמדת הנתבעים והעדים. הבקשה נשענה על כך שהנתבעים פנו לבית המשפט בארה"ב  בבקשה לאפשר הגשת בקשה למינוי סנגורים אמריקאיים לעדים מטעם הסנגוריה הציבורית בארה"ב ובכל מקרה בכוונתם לתמוך את טענותיהם בחוות דעת של מומחה לדין האמריקאי מטעמם.

10.               בהודעת הנתבעים שהוגשה לאחר מכן הם מסרו כי בית המשפט בארה"ב דחה את הבקשה למינוי סנגורים לעדים וככל הנראה, כך עולה ממה שנכתב, את הבקשה להכריע בשאלה זו במסגרת ההליך בארה"ב. לפיכך הם הגישו חוות דעת של מומחה לדין האמריקאי מטעמם הקובעת כי אין חסינות לעדים מפני העמדה לדין בארה"ב ככל שיפלילו את עצמם בעדותם. לפיכך ביקשו הנתבעים לדחות את הבקשה נוכח הסיכון שהעדות עלולה לחשוף אותם מהעמדה לדין בארה"ב וכן ציינו כי לאור טענת התובעים כי לכב' השופט (בדימוס) בצלאל אין סמכות להכריע לבקשה יתבקש בית המשפט לקבוע כי חיקורי הדין יתקיימו בפניו.

11.               בתשובתם לעמדת הנתבעים, שהוגשה רק ביום 29.8.11 לפי בקשתם, טענו התובעים כי אין להתיר לעדים לחסות תחת העמימות בשאלת כוונותיהם ויש להניח כי בכוונתם לטעון להפללה עצמית; ההמתנה עד לשלב שבו תועלה הטענה היא 'מתכון בטוח לבזבוז אדיר של זמן ומשאבים'. לשיטתם לא יעלה על הדעת שבית המשפט ימתין עד שיחלו חיקורי הדין - לאחר שבאי כוח הצדדים בארה"ב יגיעו ארצה ועמם קצרנית ומתורגמנים כדי להיווכח שבכוונת העדים להעלות טענת הפללה עצמית בכדי לדון בבקשה. הם מבהירים כי אין מדובר בהכרעה 'על רגל אחת' ובתרחיש האמור יהיה צורך לדחות את חיקורי הדין פעם נוספת על ההוצאות המשמעותיות הכרוכות בכך. התובעים מוסיפים ומעלים טענות לגופו של עניין. בנוסף ולחילופין מבקש התובעים שיקבע מועד לחקירת המומחים לדין הזר.

12.               לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות בשלב זה את הבקשה.

13.               כפי שטענו הנתבעים הרי שבקשה זו מקדימה את המאוחר. סעיף 47 לפקודה קובע כי:

"(א)      אין אדם חייב למסור ראיה, אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בו או עשוי להיות מואשם בה.

(ב)        ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א') ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך."

14.               הסמכות לחייב עד המבקש למסור עדות בשל החשש להפללתו קמה רק כאשר העד מבקש זאת ובשלב זה טרם הועלתה כל בקשה כזו מטעמם של העדים. זאת ועוד, לא רק שלא הועלתה בקשה לא הוברר האם החשש מהפללה נוגע להליך שיתנהל בישראל כנגד העדים, ככל שימסרו מידע המפליל אותם, ואז יתכן ויש מקום לבחון בטרם חיובם להעיד את עמדת היועץ המשפטי לממשלה או שמדובר בחשש מהפללה בהליך המתנהל בחו"ל ואז מה מעמד קביעתו של בית משפט בישראל המחייב עדים להעיד והאם אין צורך בקבלת עמדת גורם תביעה מוסמך בארה"ב.

15.               בהקשר זה אציין כי קיים שוני מהותי בין ההחלטה בעניין מנור לבין המקרה שלפנינו. באותו מקרה הוברר כי חשש ההפללה העצמית נוגע להליך שיכול להתקיים בקנדה ובית המשפט בקנדה הצהיר באופן ברור כי המידע שימסר בחיקור הדין לא ישמש כנגד העד בקנדה. נקודת המוצא הנוספת לדיון הייתה כי לא עומד סיכון מפני הפללה עצמית בישראל. שתי הנחות היסוד האלה אינן מתקיימות בשלב הנוכחי במקרה זה.

16.               באשר לשאלה האם הטענה לחיסיון כאמור צריכה לידון בפני בית המשפט או בפני מי שמונה לערוך את חיקור הדין - דומה כי בעניין זה נכון שהבקשה תועלה במעמד מסירת העדות וככל שתעלה טענה לחיסיון מפני הפללה עצמית. ככל שכב' השופט בצלאל יסבור כי אינו מוסמך להחליט בה, ואין באמור בהחלטה זו כדי להביע כל עמדה בשאלה זו, הוא יוכל להפנות את השאלה לבית המשפט ואולם איני סבור כי עלי להחליט מראש בשאלה האם קיימת סמכות למי שעורך את חיקור הדין או שאינה קיימת. ככל שהשופט בצלאל יבחר שלא לקיים את חיקור הדין כולו בתנאים אלה הצדדים יודיעו ויקבע מועד לעריכתו בפני.

17.               איני סבור גם כי יש מקום לקיים דיון מקדמי שבו יחקרו המומחים לדין הזר בטרם מוברר האם העדים אכן מסרבים להשיב על שאלות ועל אלו שאלות. מכל מקום ככל שהמחלוקת תתעורר תישקל האפשרות למנות מומחה מטעם בית המשפט לדין הזר.