אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 942/04

החלטה בתיק וע 942/04

תאריך פרסום : 28/04/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
942-04
23/01/2006
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. ד"ר חנינא קכל - חבר
3. עו"ד שמואל בריצמן - חבר


- נגד -
התובע:
אורן עמיאל
עו"ד משה רבי
הנתבע:
משהב"ט - אגף השיקום
עו"ד נירה משרקי

1.     נושא החלטה זו, הוא שלילת הכרה במערער כנכה, בגין "התנהגות רעה וחמורה" עפ"י סעיף 9 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק").   

2.     המערער הוכר ע"י המשיב כסובל מנכות נפשית בשיעור 30% בעקבות פגיעה שארעה לו בתאונת דרכים בדרכו ממקום השירות לביתו מיום 19.7.95.

3.     ביום 25.9.96, הורשע המערער בבימ"ש השלום בכ"ס, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה ברכב שניתן עליו אישור שימוש, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא תעודת ביטוח. 

4.     ביום 24.7.99, הודיע המשיב למערער כי בעקבות הרשעתו בבימ"ש בגרם מוות ברשלנות, בנהיגה ללא ביטוח, בזיוף לוחות הרישוי של אופנוע, בנהיגה שברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש ובנהיגה ללא טסט תקף, הוא הגיע למסקנה, כי החבלה, שנגרמה למערער ארעה כתוצאה מ"התנהגות רעה וחמורה" מצידו של המערער, ולפיכך עפ"י סעיף 9 לחוק, ביטל המשיב את זכויותיו של המערער כנכה.

5.     המערער הגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים בפני הועדה בראשות כב' השופט מרדכי בן חיים והחברים, פרופ' זהבי ועו"ד חפץ, אשר הנושא, אשר עמד בפניהם הוא השאלה האם "גרם מוות ברשלנות" בנסיבות בהם פעל המערער, הוא "התנהגות רעה וחמורה". הועדה קבעה, כי אכן מדובר ב"התנהגות רעה וחמורה" (ע"נ 514/99 מיום 15.11.01).

6.     על ההחלטה הקודמת של הועדה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נמחק ביום 2.2.05, בשל הערעור הנוכחי.

7.     בין לבין, הגיש המערער בקשה לבית המשפט העליון לערוך לו משפט חוזר למשפטו הפלילי, וביום 3.2.03 קבע כב' הנשיא ברק בפסק דין של ביהמ"ש העליון, כי יש לזכות את המערער מעבירה של נהיגה ברכב, שניתן עליו  איסור שימוש וכן הורה על קיומו של משפט חוזר בענין עבירת נהיגה ללא תעודת ביטוח ועבירת שינוי זהות של הרכב או של חלק של רכב  (מ"ח 10392/02).

8.     ביום 5.2.04, במסגרת הסדר טעון בת.פ. 40205/03 בביהמ"ש המחוזי בת"א, נמחקה העבירה של נסיעה ללא תעודת ביטוח בתוקף ועבירה של שינוי זהות של הרכב, הומרה בעבירה של אי שמירת לוחיות זיהוי.

9.     בסופם של ההליכים, נותר המערער עם הרשעות בגין העבירות הבאות: גרם מוות ברשלנות, נהיגה ללא טסט תקף, אי שמירה על לוחית זיהוי לפי תקנות התעבורה.  

10.עפ"י האמור בהכרעת הדין בתיק הפלילי (ת.פ. 1483/95), אין מחלוקת כי המערער הורשע ב"גרם מוות ברשלנות" על סמך העובדות הבאות:

"ביום 19.7.95 נהג הנאשם באופנוע בכביש החוף לכיוון ת"א כשהוא מתקרב לצומת רשפון. יחד עמו נסע על האופנוע חברו המנוח איל אייס ("המנוח"). הנאשם עקף אוטובוס אחד בחוסר זהירות כשהוא מבצע מעברים מנתיב לנתיב והתקרב לאוטובוס שני שנסע לפניו ומשמאלו. בהמשך הנסיעה עקף הנאשם שורה של כלי רכב אחרים ובמהלך העקיפה התקרב בצורה מסוכנת לאוטובוס השני. כשהשלים הנאשם את העקיפה וחזר לנתיב הימני התקרב שוב באופן מסוכן לאוטובוס השני ונוצר מגע בין האופנוע לבין חלקו האחורי של האוטובוס (מכסה הפנס האחורי של האוטובוס נשבר). כתוצאה מהמגע הועף המנוח מהאופנוע נחבל בראשו ונפטר במקום התאונה. נהג האופנוע המשיך בנסיעה למרחק קצר ועצר את האופנוע בצד הדרך" (ההדגשות הוספו- ע.ר.).    

11.לטענת ב"כ המשיב, ההרשעה בגין עובדות אלה, נותרה בעינה והן מגיעות לכלל הרשעה בעבירה של "גרם מוות ברשלנות", ולכך מצטרפות הרשעות בנהיגה ללא טסט תקף, המותירה אפשרות למצב לקוי של הרכב והסכנות הכרוכות בכך וכן הרשעה באי שמירה על לוחית זיהוי, היות שהמספר של לוחית הזיהוי של האופנוע לא היה מספרו הנכון של האופנוע, אלא מספר שזוייף. שרשרת זו של מעשים פלילים לדעת המשיב, סיכנה את המערער, את עוברי הדרך האחרים ואת חברו של המערער, אשר רכב עמו על האופנוע ואכן נהרג כתוצאה מהתנהגותו של המערער, ולפיכך מהווה התנהגותו הינה התנהגות רעה וגם חמורה. מדובר בהתנהגות שהיא רשלנית ברמה הפלילית ולכן יש בה את האלמנטים הנדרשים עפ"י הפסיקה, על מנת לקבוע כי המערער התנהג התנהגות רעה וחמורה.

12. ב"כ המערער לעומת זאת, טוען בסיכומיו, כי המערער הואשם כי גרם לתאונה, עקב כך שלא שמר מרחק מספיק מהאוטובוס שנסע לפניו, עבירה של "אי שמירת מרחק", שהיא לטענתו, מהעבירות הקלות לפי פקודת התעבורה. עוד הוא טוען, כי התביעה עצמה ציינה בכתב האישום, כי המערער גרם לתאונה "בנהיגתו הרשלנית שאינה מגעת לכדי רשלנות פושעת". ב"כ המערער גם מציין, כי המשיב מייחס חומרה יתרה להתנהגות המערער, רק משום שכתוצאה ממנה נהרג אדם, אך הבאת תוצאות המעשה של הנכה כמדד לחומרת ההתנהגות הינה גישה שאינה תואמת את לשון החוק. עוד הוא טוען, שמדובר בהחלטה שלא היה לה תקדים וכי מדובר בנהיגה בלתי זהירה גרידה, שאיננה מגיעה לידי התנהגות רעה וחמורה ולכן לא היה מקום לשלול את זכויותיו של הנכה.

דיון והכרעה

13.המערער הואשם בכתב האישום בת.פ. 1483/95 בפרטי הרשלנות ו/או חוסר הזהירות הבאים: "הנאשם יצא לעקיפה, למרות שהכביש לפניו ומצדדיו היה עמוס ולא אפשר עקיפה בטוחה. הנאשם עבר מנתיב לנתיב בצורה פזיזה ומסוכנת. הנאשם לא שמר מרחק מכלי הרכב האחרים שבדרך, כפי שיכול וחייב היה לעשות. הנאשם נהג באופן שהיה בו כדי לסכן את עצמו ואת הנוסע. הנאשם נהג ללא תשומת לב מספקת לכל הנסיבות שבכביש. הנאשם לא נהג כפי שנהג סביר וזהיר היה נוהג בנסיבות".  וזאת על פי העובדות שצוטטו בסעיף 10 להחלטה לעיל.           

14. הרשעתו של המערער נותרה בגין אותן עובדות ואותם פרטי רשלנות ו/או חוסר זהירות בדיוק, וכעת, עלינו להחליט האם עובדות אלה מהוות התנהגות רעה וחמורה.

15.ב"כ המערער מבקש שנסתמך לצורך החלטתנו, על הוראות החיקוק בגינן הואשם והורשע המערער, בפסק הדין בית המשפט לתעבורה ובערעורים עליו. כתב האישום וההרשעה התייחסו אמנם לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 - גרם מוות ברשלנות ולא לסעיף 298 לחוק- הריגה. נזכיר, כי על פי הדין הפלילי, המחשבה הפלילית הראוייה להוכחת עבירת ההריגה, בענייננו הנה פזיזות, בהתאם לסעיף 20(א)(2) לחוק העונשין. זו יכולה להתבטא באדישות או בקלות דעת, אך בכל מקרה היא מחייבת קיומה של מודעות לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית (ע"פ 11/99 ויניצקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 145).

16.נזכיר כי בהיבט הפלילי, במקרה בו נגרמה התאונה הקטלנית, עקב נהיגה במהירות מופרזת, תוך עקיפת כלי רכב, במורד כביש מפותל, הורשע הנאשם בהריגה, כיוון שנסיבות אלה הוכיחו את הפזיזות הנדרשת (ראו ע"פ 6131/01 מדינת ישראל נ' בעז פרבשטיין, פ"ד נו(2) 24). אף שלא חל שינוי ביסודות העובדתיים של העבירה, אין הרי מי שמעשהו נעשה בקלות דעת, תוך נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות הקטלניות, מתוך תקוה להצליח למונען, כמי שלא היה מודע לטיב מעשהו, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות הקטלניות מקום שאדם מן הישוב יכול היה להיות מודע להן. (השווה בענין זה ע"פ 2569/00 דהן נ' מדינת ישראל, פד"י נה(2) 613, 624; ע"פ 436/80 עמוסי נ' מדינת ישראל, פד"י לה(2) 566, 574). אין צריך לומר, כי התוצאה המחרידה של מותו של אדם הינה נסיבה מיוחדת לחומרה. הצורך בהרתעת היחיד והרבים מפני נהיגה רשלנית הגורמת לתוצאות קטלניות, אינו צריך הדגשה. תכלית זו מחייבת החמרה ביחס לתאונות דרכים קטלניות. מעיון בפסיקה המרובה בנושא גרם מוות ברשלנות לעומת הריגה, עולה כי לנסיבות של כל מקרה יש חשיבות גדולה. למשל, אפילו חציית קו הפרדה לא נחשבה להריגה, כאשר מטרת קו ההפרדה במקום זה, לא הייתה לסמן שדה ראייה מוגבל, ובפועל המסלול הנגדי היה פנוי  לנסיעה, אלא  מטרת  קו ההפרדה הייתה לייחד את המסלול בקטע הקרוב לצומת בכיוון  נסיעתו  של  הנאשם למכוניות  הפונות  שמאלה. (ע"פ 3841/94 מ"י נ' ליאוניד צלנקו (פורסם בדינים עליון, לה 954).

17.ואם נחזור לנושא שבפנינו, הרי שנטל ההוכחה, כי המערער התנהג "התנהגות רעה וחמורה" הוא על המשיב. יחד עם זאת, מדובר בנטל הוכחה שהוא ברמה האזרחית ולא ברמה הפלילית. מכאן, שלעניינו, חשובות העובדות כפי שהוכחו ונקבעו בפסק הדין הפלילי ואילו המסקנות שיש להסיק מן ההתנהגות, דהיינו האם היא עולה כדי התנהגות רעה וחמורה, אינה מושפעת בהכרח, מן המסקנות הפליליות. על הועדה לבחון את העובדות תוך הסתמכות על הפסיקה בעניין "התנהגות רעה וחמורה" ולא תוך הסתמכות על המטריה הפלילית שהיא בהכרח שונה.

18.בפסק הדין המנחה ע"א 308/86 יהושע כרפיש נ' קצין התגמולים, פ"ד מא(3) 464, בעמ' 470, קבע כב' השופט גולדברג את ההלכה לפיה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ