החלטה בתיק וע 8008/07

1.         ב- 30/12/01 דיווח מינהל מקרקעי ישראל למשיב על כריתת חוזה פיתוח עם העוררים לפיו העמיד המינהל לרשות העוררים חלק מחלקה 3 בגוש 19894 בשטח של 649 מ"ר הידוע כמגרש מס' 208 לפי תכנית מפורטת ג/במ109/1 בישוב חוסן. (להלן: "המגרש"), לשם פיתוחו ובניית מבנים בהתאם לתכניות שאושרו על ידי המינהל. אם ימלאו העוררים את התחיבויותיהם לפי חוזה הפיתוח יכרת עמם חוזה חכירה לתקופה של 49 שנים לגבי המגרש הנ"ל.

ב- 30/09/02 מלאו העוררים אחר דרישות המשיב מה- 12/03/02 והמציאו לו את החוזים שנחתמו עמם בלא שהצהירו על רכישת הזכויות במגרש בנ"ל. בהעדר הצהרה הוציא המשיב שומה לפי מיטב השפיטה על רכישת דירת מגורים שנייה.

העוררים ראו עצמם מקופחים בשומת המשיב מה- 30/09/02 והגישו ב- 22/12/02 השגה על השומה על פי סעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה והרכישה) שתכ"ג-1963 (להלן: "החוק הנ"ל") בהחלטתו בהשגה מה- 28/07/03 קבל המשיב את טענתם החלופית של העוררים בהשגה וחייבם במס רכישה לפי מדרגות מס הרכישה המופחת של הדירה יחידה.

2.         נישום הרואה עצמו מקופח בהחלטת המשיב בהשגה רשאי לפי סעיף 88 לחוק הנ"ל, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר ובן היתר לערור על כל החלטה של המשיב בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה. העוררים לא הגישו ערר על החלטת המשיב בהשגה.

ב- 22/10/03 בקשו העוררים בטולו של קנס איחור הגשת הצהרה במועד ונענו בחיוב.

במכתב למשיב מה- 07/11/06, כעבור למעלה מ- 3 שנים ממתן ההחלטה בהשגה מבקש ב"כ העוררים לבטל את השומה ולהחזיר לעוררים את מס הרכישה ששלם וזאת בעקבות פס"ד קבוץ מפלסים בע"א 4071/02 "אשר קבע כי עסקה בין הקבוץ לבין הקבלן להקמת שכונת  מגורים קהילתית, מכוח החלטת מנהל מקרקעי ישראל אין בה משום מכירת זכות במקרקעין. . . ".

המשיב דחה בקשה זו במכתבו מה- 22/12/06 בהתייחסו להחלטה בהשגה "לפיה התקבלה טענתם החליפית"של העוררים שנטענה בכתב ההשגה.

העוררים הגישו את הערר שבפנינו על תשובת המשיב בטענה שהחברה יד מלניום בע"מ  שעמה התקשרו לבניית ביתם על המגרש שהוקצה להם לא "יכלה למכר ולא מכרה לעוררים שום זכות במקרקעין" אלא רק בנתה את ביתם על המגרש הנ"ל.

3.         המשיב הגיש בקשה למחיקת הערר על הסף בטענה שהשומה שהוצאה בהשגה היא סופית ואין בחוק הנ"ל הוראה המאפשרת  למשיב לתקן שומה סופית אלא על פי סעיף 85 לחוק הנ"ל, או לבקש את בטולה על ידי בטול העסקה.

בישיבה מה- 19/04/07 הסכים ב"כ העוררים לעכב את הדיון בערר, על מנת שיפנה למשיב בבקשה לתקון השומה על פי סעיף 85 לחוק. ב- 22/04/07 הגיש ב"כ העוררים, כמי ששלם את המס, את הבקשה לבטול השומה מהטעם שפרט במכתבו מה- 07/11/06.

ב- 02/12/07 דחה המשיב את הבקשה לפתיחת השומה מהטעם שאינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 85 לחוק הנ"ל, בתצהיר מטעם המשיב נטען כי עקרונית שנוי בפסיקה אינו מהווה עילה לפתיחת שומה על פי סעיף 85 לחוק הנ"ל מה גם שפס"ד מפלסים אינו מהווה "עובדה חדשה" כאשר אינו מתייחס לרוכשי הדירות אלא נסב בעסקה שנקשרה בין הקבוץ לבין החברה הקבלנית שאינה בגדר "מכירת זכות במקרקעין".

4.         וועדות הערר החליטו במספר עררים כי הלכה משפטית מאוחרת ליום העסקה וליום השומה בסופית אינה יוצרת לנישום עילה לפתיחת שומה על פי סעיף 85 לחוק הנ"ל. עמ"ש   (ח') 153/90 ארצאפל מסים ו' (2) ה 194 בע' 195 נפסק כי פסק דין של בית משפט עליון שקבע הלכה חדשה ". . . אינו פועל למפרע ואינו יוצר זכות לקבל בחזרה מיסים ששולמו על פי מה שהיה מקובל כמצב משפטי לפני מתן פסק הדין . . . ".

(ראה רכוז פסיקה: פרופ' הדרי מיסוי מקרקעין כרך ג' מהדורה 2 ס' 15.68 ע' 224).

ההחלטה בהשגה, שקבלה את הצעתם החלופית של העוררים היא בגדר שומה סופית שסיימה את ההליך השומתחי. לא ניתן לתקנה בדרך של משלח בקשה שנקט בה ב"כ העוררים שלוש שנים לאחר מתן ההחלטה בהשגה והגשת ערר על תגובת  המשיב לא כתבו ולא בדרך סעיף 85 לחוק הנ"ל בנסיבות המקרה שבפנינו . ההחלטה בהשגה מושתת למעשה על הסכם פשרה שהושג על סמך הנחה בדבר מצב משפטי קיים ואינו ניתן לבטול רק מחמת פסיקה מאוחרת המשנה לטענת העוררים הנחה זו, מה גם שלא הובהר אם אכן הלכת מפלסים משליכה על ההחלטה בהשגה.

הלכה שיפוטית המשנה דין מהותי חלה רק מכאן ואילך ולא על עסקות שכבר הושלמו לפני כן. וזאת להבדיל מסוגיה שבדיני ראיות "שלגביה אין ספק שעקרונית יכול שינוי של הלכה קודמת לחול גם בתוקף למפרע, על ארועים שקדמו להליכים שבהם שונתה ההלכה" - ד.נ. 25/80 קטאשווילי נ' מדינת ישראל פס"ד ל"ה (2) ע' 457 בע' 465.

ואינו בדין מהותי עסקינן.

5.         אנו מחליטים לדחות את הערר על הסף ומחייבים את העוררים לשלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח בתוספת הפרש הצמדה וריבית חוקית החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום י"ג ב אדר ב, תשס"ח (20 במרץ 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים