אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 529/04

החלטה בתיק וע 529/04

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
529-04
29/08/2007
בפני השופט:
מוקי לנדמן - יו"ר

- נגד -
התובע:
שנהב זאב
עו"ד רבינוביץ
הנתבע:
הרשות המוסמכת
עו"ד שוהם/סמל
החלטה

1.      העורר יליד 1937 בברלין שבגרמניה.

2.      הכרתו של העורר כ"נכה" על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז- 1957 (להלן: "חוק הנכים") בוטלה על ידי המשיבה בהחלטתה מדצמבר 2003, בנימוק כי מאחר ועולה מתיקו כי היה תושב קבע בגרמניה ועזב לאחר 31.1.33, יכול היה להגיש תביעה למוסדות הגרמניים לפי סעיף 4 לחוק הפיצויים הגרמני, ללא מניעה כלשהי, ומשכך תביעתו נדחית. הדבר נעשה תוך שימוש בסמכותה על פי סעיף 18 לחוק הנכים ו/או סעיף 15 לחוק הפרשנות התשמ"א- 1981 (להלן:"חוק הפרשנות").

3.      על החלטה זו הוגש ערר אשר נדחה על ידינו בהחלטתנו מיום 20.10.05, שם קבענו כי המשיבה רשאית היתה לבטל החלטתה גם מכוח סעיף 15 לחוק הפרשנות ומבלי להידרש כלל לסעיף 18 לחוק הנכים, לאור פסיקת בית המשפט המחוזי.

4.      על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קבע ביום 26.3.07 כי לנוכח אי-הבהירות לגבי השאלה מכוח איזה סעיף חוק ביטלה המשיבה את החלטתה הראשונה בעניינו של העורר, סעיף 18 לחוק הנכים או סעיף 15 לחוק הפרשנות,  תבוטל ההחלטה מיום 20.10.05 והענין יוחזר לדיון בפני ועדת הערר אשר תכריע בענין לאחר הבהרתו על ידי הצדדים.

5.      ביום 9.5.07 נערך דיון בעניינו של העורר, בו הוסכם כי לאחר הגשתן בכתב של תגובות הצדדים תינתן החלטה.

  1. לטענת ב"כ המשיבה, החלטת הביטול בעניינו של העורר נעשתה טרם הוחל בתשלום התגמולים ולאחר שהוברר כי ההכרה בעורר מקורה בטעות. משכך, עשתה המשיבה שימוש בסמכותה על פי סעיף 15 לחוק הפרשנות, וביטלה החלטתה המקנה זכאות לתגמול. הוא ציין כי סמכות זו הוכרה אף בפסיקה, ולתימוכין הפנה לבג"צ 15/96 תרמוקיר חורשים נ' הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו, פ"ד נ(3) 397, 410 (1996), שם נאמר כי אף על פי שהתנאים לבטל החלטה מינהלית לא נקבעו בצורה ממצה, ההלכה היא שלרשות מנהלית כוח לתקן החלטתה ממספר טעמים, ביניהם טעות.
  1. לטענת ב"כ העורר, חוק הנכים הינו חוק מיוחד אשר אינו מאפשר לחרוג ממסגרתו ולפנות לחוקים אחרים, ומשכך יש למצוא את הפתרון במסגרתו. לפיכך, לא היתה הצדקה לבסס החלטה בסוגיה זו על פי הוראות סעיף 15 לחוק הפרשנות, שכן הענין מוסדר בהוראה ספציפית המצויה בסעיף 18 לחוק הנכים.

על פי סעיף 18 רשאית המשיבה להחליט החלטה שונה מהחלטתה הקודמת אם אותה החלטה קודמת הושגה ע"י מעשה או מחדל המהוים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות כי יסודה בטעות. נסיבות אלה לא התקיימו במקרה זה, שכן לא התגלו ראיות חדשות ומשום כך לא היתה המשיבה רשאית לבטל את החלטתה.


  1. אין בידינו לקבל את טענות ב"כ העורר באשר לשימוש הבלבדי שעל העוררת לעשות בחוק הנכים, וזאת לאור האמור להלן:
  1. באשר לטענת ב"כ העורר בדבר היות חוק הנכים חוק ספיציפי ומשכך לא ניתן לעשות שימוש בחוק הפרשנות - נקבע בעבר בפסיקה כי הוראה ספציפית אינה דוחה הוראה כללית מקום בו שתי ההוראות יכולות לדור זו בצד זו (ראו לענין זה בג"צ 512/81 המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד לה(4) 533 (1981) שם פסק בית-המשפט העליון כי הוראת חוק ספיציפית אינה מוציאה את תחולתו של סעיף 16(1) לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] (הזהה לסעיף 15 לחוק הפרשנות) הדן בסמכות כללית לבטל "תקנה" וכי פירוש סביר של שתי ההוראות הללו מחייב את המסקנה כי שתיהן עומדות זו בצד זו).

לפיכך, בידי המשיבה האפשרות לעשות שימוש בחוק זה בנוסף לחוק הנכים במידה והדבר מתבקש מאופי הענין.

  1. באשר לשימוש הספיציפי בסעיף 15 לחוק הפרשנות וליחס בינו לבין סעיף 18 לחוק הנכים - נפסק בע"א (מחוזי ת"א) 3017/02 רוזה סגל נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם, 3.7.2003) כי רשאית המשיבה לעשות שימוש בסעיף זה מכוח סמכותה כרשות מינהלית ועל מנת לבטל החלטה שנתקבלה בשוגג, בנסיבות דומות למקרה שבפנינו, כששם כבר הוחל בביצוע התשלום בפועל.

אף אנו נדרשנו לסוגיה זו בוע 1891/01 לדרמן רחל נ' הרשות המוסמכת, לא פורסם (31.3.2002). סברנו כי התשובה מצויה במסגרתו של סעיף 18, לאור פרשנותו הרחבה, כך שאין צורך כלל להיזקק להוראת סעיף 15, אלא לשם פרשנות סעיף 18 והיקף התערבותה של המשיבה. הבהרנו כי קמה למשיבה הסמכות לתקן טעות מכוחו של סעיף 18, כשאחד המדדים הוא מועד גילוי הטעות.

מכל מקום, המשיבה נהגה כדין, בין בשימוש בסעיף 15 לחוק הפרשנות, על פי פסיקת בית המשפט המחוזי ובין אם נראה בכך שימוש על פי סעיף 18, על פי גישתנו אנו.

11.  ככלל, אף על פי שעסקינן בחוק סוציאלי, אשר חדשות לבקרים נידון ומקבל פירוש המטיב עד כמה שניתן עם העורר, לא ניתן ליישם עקרון זה במקרה שלפנינו, ויש להעדיף את האינטרס הציבורי שבתיקון הטעות, הגלויה על פני הדברים וכאשר זו תוקנה טרם תחילת התשלום בפועל, על פני האינטרס הפרטי של העורר, עם כל ההבנה לסבלו.

12.   סוף דבר- הערר  נדחה.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 30 יום מעת קבלת ההחלטה, בשאלה משפטית בלבד.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ