אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 207/05

החלטה בתיק וע 207/05

תאריך פרסום : 18/04/2010 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
207-05
11/02/2007
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. ד"ר חנינא קכל - חבר
3. עו"ד יהודית ארבל - חברה


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד סיגל יער
הנתבע:
משרד הביטחון - אגף השיקום
עו"ד אורנה פורגש
החלטה

זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 18.01.05 הדוחה את תביעת המערער להכיר בהחמרה של 25% במצבו הנפשי, מהנימוק כי אין קשר בין מחלתו הנפשית ממנה סבל עוד בטרם גיוסו לשירות מילואים לבין תנאי השירות הצבאי.

העובדות

1.      המערער נולד ביום 21.11.1972. התגייס לשירות חובה בחודש מאי 1992 ושוחרר בשנת 1997. במהלך שירותו שירת כהנדסאי בשירות הסדיר ושנתיים בקבע. לאחר שחרורו של המערער ולאחר שהשלים לימודי תואר ראשון, התחיל לעבוד במקצועו בחברת היי טק "xxxx". בשנת 2001 החל בטיפול פסיכולוגי, כאשר מצבו הנפשי אובחן בתחילה כדיכאון ממושך בדרגת חומרה קלה, ובהמשך סבל ממצב מאני-פסיכוטי. לאחר מספר "גלים" שכאלה נקבע, כי הוא סובל ממחלת נפש - הפרעה ביפולארית (שהיתה מכונה בעבר מאניה-דיפרסיה). אין מחלוקת כי המחלה פרצה ללא קשר לשירות הצבאי.

2.      המערער החל בטיפול פסיכולוגי ואחריו טיפול פסיכיאטרי פרטי. קודם לשירות המילואים המערער לא אושפז וטופל רק במסגרות פרטיות, באמצעות כדורים ושיחות. המערער שירת במילואים בשנת 2001 כ- 14 יום ובשנת 2002 כ- 23 יום, ללא התנהגות חריגה (ר' מכתב מפקדו מיום 23.1.04, מסמך 149 לת"ר). המערער המשיך לעבוד בחברת סיסקו עד ליום 13.10.03, עת פוטר, לבקשתו, בעקבות מחלתו. סמוך למועד זה קיבל המערער צו מילואים לתאריך 30.09.03. צו מילואים זה בוטל לאחר שהמערער העביר לקצינת הקישור מכתב של ד"ר מרצ'בסקי, הפסיכיאטר הפרטי שטיפל בו באותה תקופה, לפיו לאור מצבו של המערער יש לשחררו משירות מילואים או לזמנו לועדה רפואית אשר תקבע את כשירותו לשרת במילואים.

3.      למערער נשלח צו מילואים נוסף לתאריך 23.12.03, אליו הוא התייצב. לאחר 5 ימי שירות מילואים נקלע המערער למצב פסיכוטי, אשר חייב אשפוזו (ביום 28.12.03) במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים תל השומר.

4.      ביום 22.04.2004 הגיש המערער למשיב תביעה בה ביקש לקבוע כי מחלתו הוחמרה בשיעור 25% עקב שירות המילואים בדצמבר 2003. תביעתו נדחתה כאמור בהחלטת המשיב מיום 18.01.2005. המערער הגיש תצהיר מטעמו וכן חוות דעת של פרופ' שמואל פניג, מומחה לפסיכיאטריה, מיום 27.03.2005, המשיב הגיש חוות דעת מטעמו של הפסיכיאטר ד"ר דניאל בקר מיום 30.12.2004, וכן חוות דעת מגיבה מיום 15.06.2005. המערער והמומחים נחקרו והצדדים הגישו סיכומים מטעמם.

טענות הצדדים וחוות דעת רפואיות

5.      טוען המערער כי טרם גיוסו לשירות מילואים היה בטיפול, אך הוא היה מאוזן תרופתית ויכול היה לתפקד באופן סדיר בעבודה ובלימודים, וגם בשירות מילואים, וכי מעולם לא נקלע להתקף חמור כל כך המלווה בתופעות עמן הגיע לאשפוז. לטענתו, ערב הגיוס למילואים לא הצליח להירדם עקב חרדות, שכן ידע כי רופאו סבור כי הוא אינו כשיר למילואים, כאשר מאידך פנייתו לקצינת הקישור הסתיימה באיום כי ישובץ לשירות בעזה. עוד טוען המערער כי עקב צפיפות השמירות ושיבוש היום והלילה איבד את לוח הזמנים של נטילת התרופות, וכי כתוצאה מלחצי השמירה ואי נטילת התרופות באופן סדיר נקלע למצב פסיכוטי חריף שחייב אשפוזו במחלקה הפסיכיאטרית.

6.      לטענת המערער אסור היה לגייסו בנסיבות האמורות לשירות מילואים, וכי המצב הפסיכוטי החמור שהתגלה בצבא ודרש אשפוז, החמיר את מחלתו. לטענתו היה על הצבא לזמנו לוועדה רפואית, לאחר קבלת המכתב מד"ר מרצ'בסקי, לפני המילואים בספטמבר 2003, ולא לזמנו שוב לשירות מילואים.

7.      בחקירתו הנגדית בפני הועדה הוסיף המערער את הטענה כי טרם גיוסו למילואים בפעם השנייה נמסר לו על ידי ד"ר מרצ'בסקי מכתב נוסף ברוח המכתב הראשון בו התבקש שיחררו של המערער משירות מילואים וזאת לאור מצבו. המערער החליט שלא להציג במכתב זה לפני תחילת שרות המילואים השני, מתוך שרצה לשרת וחשב ש"יוכל לעמוד בזה" (ר' פרוטוקול עמ' 7) ונדרש ע"י קצינת המילואים להתייצב לשירות, ורק אז להראות את המכתב (עמ' 6 לפרוטוקול). רק בעת שנכנס להתקף פסיכוטי לאחר חמישה ימים במילואים הורה לו אביו למסור לצבא מכתב זה. במכתבו של ד"ר מרצ'בסקי מיום 16.01.06, נספח "ד" לסיכומי המערער, אישר זה כי אכן הוא מסר למערער מכתב זה סמוך למועד יציאתו למילואים בפעם השנייה.

8.      המשיב מנגד טוען כי יש לדחות את תביעת המערער שכן היה על המערער ועל הוריו, אשר ידעו על מצבו עת גויס לשירות מילואים, להציג את המכתב של ד"ר מרצ'בסקי לקצינת הקישור ולדאוג לשחרורו, כפי ששוחרר משירות המילואים הראשון. בחירתו של המערער להתגייס, חרף קביעת רופאו, כי הוא אינו כשיר לכך היא הגורם למצבו כיום ואין לו לתלות את האשם למצבו הנפשי ברשויות הצבא.

9.      לטענת המשיב עוד טרם גיוסו לשירות המילואים לא נטל המערער את תרופותיו באופן סדיר, וכי דבר זה הוא אשר גרם להחמרה במצבו הנפשי, וכי אין לקבל את טענת המערער כי שירות המילואים הוא אשר גרם לו לאבד את לוח הזמנים וליטול את תרופותיו במועד.

10.  לטענת המשיב אין כל קשר של החמרה בין תנאי שירותו של המערער לבין מצבו הנפשי, וכי המערער לא הוכיח כי תנאי שירותו היו שונים ו/או חריגים מתנאי שירותו הקודמים, וכי מתקיים קשר סיבתי בין החמרת מחלתו נפשית לבין תנאי שירותו.

11.  לטענת המשיב היו אירועים אחרים בחיי המערער עוד טרם גיוסו למילואים אשר יכלו לגרום להחמרה במחלתו במידת סבירות גבוהה בהרבה מאשר גיוסו לשירות מילואים, וכי עוד טרם גיוסו סבל משלושה גלים דיכאוניים ובניהם גלים מאניים.

מחלתו של המערער טרם שירות המילואים

12.  על מנת לבחון את שתי טענותיו העיקריות של המשיב, דהיינו כי לא לקח תרופות כסדרן גם קודם לשירות המילואים וכן כי תפקודו של המערער לא הורע עקב המילואים והאשפוז, נביא בצורה כרונולוגית את התפתחות המחלה בשנים שבהן טופל ע"י הפסיכיאטר, ד"ר מרצ'בסקי, כפי שעולה מתיקו הרפואי.

13.  ד"ר מרצ'בסקי החל לטפל במערער ביום 2.9.2002. לפני שהגיע המערער לד"ר מרצ'בסקי היה בטיפול בשל דיכאון אצל פסיכולוג ואצל הפסיכיאטר יערי, שנתן לו פריזמה כנגד הדיכאון. אולם הפריזמה העבירה אותו למצב מאני ולכן עבר לתרופה אחרת, פרפנן, שגרמה לו לבעיות פיזיות, ולכן עבר לדפלפט. ד"ר מרצ'בסקי החל בספטמבר 2002 בטיפול בריספרידל (שהיא תרופה אנטי פסיכוטית, ר' עדותו של פרופ' פניג), שנמשך כל חדש ספטמבר (ר' מסמכים 117-120- לת"ר). בחדש אוקטובר מצבו החמיר והפך פסיכוטי לחלוטין והחל לקבל בנוסף לריספרידל - ליטיום (מסמך 117 לת"ר). המצב הפסיכוטי חלף ולכן הורדה כמות הליטיום והוא החל לקחת לוסטראל. כל נובמבר היה בדיכאון קשה ולא יצא כמעט מהבית. הליטיום גרם לו לרעד בכל הגוף ולכן הוצע לו סרטרלין עם אדרונקס. ביום 25.11.02 הוצע לו  אישפוז וטיפול בנזעי חשמל, אך הוא סירב כי "אישפוז זה כתם לעתיד והוא לא רוצה את זה". בדצמבר 2002 ממשיך עם שילוב של תרופות (לוסטרל, אדרונקס, ליטיום), למרות שסבל מתופעות לוואי פיזיות. ב- 17.12.02 נכתב: "היה קטע של חיפוש אחר דרכים למות באינטרנט והמשפחה התגייסה לשמור עליו כדי לא לאשפזו. ההמלצה שלי ושל ארז (הפסיכולוג- הוועדה) הייתה לאשפזו למתן טיפול בנזעי חשמל.". באותו שלב עדיין לא חזר לעבודה, והוחל בהחלפה הדרגתית של הלוסטרל באנפרניל. באותו חדש התייעצו גם עם פרופ' גרינהאוס שהמליץ על שינוי הרכב התרופות (מסמך 115 לת"ר), אולם ד"ר מרצ'בסקי החליט שלא לשנות אותם בשלב זה. בינואר 2003 המשיך בהורדת הלוסטראל ובשילוב של תרופות והחל להרגיש טוב יותר (מסמך 114 לת"ר). במרץ 2003 הרגיש בסדר גמור החל ללמוד על טיפול בהפרעות למידה בשיטה מיוחדת,  החל לצאת חברתית ואף חזר לעבודה. לקח לוסראל וליטיום. ביוני 2003 היתה מעט ירידה במצב הנפשי, אך המשיך לעבוד וכמות הליטיום הועלתה (מסמכים 110-112 לת"ר). באוגוסט 2003 שוב הרעה במצבו, אם כי המשיך לעבוד, החל שילוב של ליטיום עם רספרידל. בנובמבר 2003 הרעה במצבו, מצב דכאוני, עזב את העבודה וגם הפסיק את קשריו החברתיים.

14.  לגבי לקיחת תרופות בנובמבר 2003, כתוב בתיק:

" אבא שלו נותן לו רספרידל. הוא חושב שצריך את זה,  X  לא יודע בדיוק למה. אבל אפשר בהחלט להבין מדוע האבא נותן לו. אומר שהיו לו ימים קשים מאד שכאילו שמע קולות. יש בהחלט מוזרות מסוימת.... לא היה מסוגל בכלל ללמוד. לוקח בודאי גם ליטיום. יש לשקול מעבר של שילוב של רספרידל וליטיום ל- (בתיק לא כתוב כלום - הוועדה) 10 מ"ג. הצעתי לו והסברתי לו אבל לא רצה לקחת בין היתר משיקולי עלות."

15.  בינואר 2006 לצורך הדיון ביקשנו שד"ר מרצ'בסקי יסביר את שהתרחש באותה פגישה והוא כתב (נספח "ד" לסיכומי המערער):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ