אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 1708/03

החלטה בתיק וע 1708/03

תאריך פרסום : 21/01/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1708-03
22/04/2007
בפני השופט:
1. עינת רביד - יו"ר
2. ד"ר פנחס הלפרין - חבר
3. עו"ד שמואל בריצמן- חבר


- נגד -
התובע:
רידר סידוניה
עו"ד בעצמה
הנתבע:
הרשות המוסמכת
עו"ד שוהם/סמל
החלטה

1.      העוררת הגישה ביום 14.9.01 לרשות תביעה לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 11) תשנ"ח-1988, ולפיו נגרמו לה מחלות (חבלות) עקב הרדיפה הנאצית כמפורט בכתב ידה בתביעה ובהצהרה שצורפה לתביעה.

2.      ביום 27.3.03 ניתנה החלטת המשיבה ולפיה הוחלט לדחות את התביעה הואיל ולא מתמלאים לגבי העוררת תנאי סעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 (להלן: " החוק" או " חוק נכי רדיפות הנאצים"), באשר היא מייחסת את נכותה לתנאים בהם היתה נתונה בעיר רומן שברומניה, אשר למרות היותה נתונה להשפעה גרמנית, לא היתה חלק משטח הכיבוש הנאצי. עוד נכתב בהחלטה כי העוררת לא הוכיחה כי נכותה נגרמה עקב היותה נתונה בתנאי מאסר או כעין מאסר במובן סעיף 43 לחוק הפיצויים הגרמני. לפיכך, לא היתה העוררת זכאית לתגמול מאת הרפובליקה הגרמנית ולכן אינה זכאית לתגמול על פי החוק. 

3.      העוררת ערערה על ההחלטה בפני ועדת העררים שחברים בה כבוד השופט מוקי לנדמן כיושב ראש, פרופסור יוסף זהבי ועורכת דין נילי רמון. הועדה שמעה את העוררת בדיון ביום 15.6.03. ביום 26.6.03 ניתנה החלטתה ולפיה נדחה הערר. העוררת ערערה גם לבית המשפט המחוזי, אשר ביטל את ההחלטה של הועדה וקבע כי הצדדים יחזרו לועדה לצורך השלמה. הועדה התכנסה שוב הפעם שמעו את הדיון השופט מוקי לנדמן, פרופסור יוסף זהבי ועורך דין דן יערי והחליטה שלא לשמוע שוב את גירסת העוררת והערר נדחה. העוררת ערערה שוב לבית המשפט המחוזי אשר החליט לבטל את ההחלטה וכי הואיל והתקבל הרושם שההרכב גיבש את דעתו, הועבר התיק למותב אחר של הועדה.

4.      ביום 26.2.07 התכנסה הועדה שהחברים בה השופטת עינת רביד יושבת ראש, דוקטור פנחס הלפרין ועורך דין שמואל בריצמן. הועדה שמעה את עדותה של העוררת וכן חקירה נגדית של העוררת וסיכומי הצדדים.

גרסאות העוררת

5.      העוררת נולדה ביום 7.6.1936 בעיר רומן שברומניה ושם גם עברו עליה ימי המלחמה כילדה. בתביעה לתגמול כתבה בחלק הנוגע לארועים שעברה בזמן המלחמה כך: " כל זה כתוצאה והשלכה של מות האם בזמן המלחמה וכתוצאה ממנה, עקב מחלת הטיפוס, ובהיותי ילדה בת 7 בלבד, ואבי עבד בו בזמן בעבודות פרך, הרגשתי בודדה לחלוטין וחיי הפכו לגיהנום".

6.      בהצהרה שהוגשה כחלק מן התביעה כתבה העוררת שוב על כך שהיא נשארה יתומה מאם בגיל 7, כאשר אביה עבד בעבודות פרך והיא היתה בחסות סבתה הקשישה. עוד היא כותבת: " לא היה מי שידאג לי וכל פגיעותי הפיזיות והנפשיות שלא הצלחתי להתגבר עליהם כל חיי... עקב העדר המזון והגיינה... גדלתי עם עצמות רכות שהפכו במאוחר לאוסטיורפוזיס". עוד היא כותבת כי: " נושאת את טראומת רדיפות הנאצים שהוטבעה בנפשי עקב הפחדים הרבים שספגתי מההפצצות, האפלה והמקלטים, שלא פעם הפגישו אותי כילדה קטנה עם יצורים שליליים שפגעו בי פיזית ונפשית ולא היה לי אפילו למי לשפוך את ליבי המר בהיותי יתומה מהאם" (ההדגשה הוספה - הוועדה).

7.      בהמשך כתבה העוררת מכתב נוסף לרשות מיום 28.10.02 ובו היא כותבת כך: " הסבל הרב שעברתי בילדותי המוקדמת, בהעדר אמא שמתה מהמלחמה והעדר אב שנלקח מעבודת פרך לא ירפא ממני ומנפשי הפצועה הלך והחריף... כתוצאה ממחסורים בילדותי במלחמה ובהעדר מי שיטפל בי...". בהמשך שלחה מכתב נוסף מיום 1.12.02 שבו כתבה כך: " אני כילדה קטנה בלי השגחה והדרכה סבלתי מכך סבל נפשי בלתי יתואר, עקב הטיפוסים השונים, שעשו לי כל מיני מעשים מגונים ויותר מכך, גם מנחת הזרוע, שלא ידעתי בדיוק אז לפרש, אך כרסמו בליבי והותירו פצעים ארוכים בנפשי הרכה.. . לילה אחד לא נרדמתי מבלי כדורי הרגעה, שכל המעשה הנ"ל הופיעו בעיני שוב ושוב כשכבר השכלתי להבין ולפרש את זה" (ההדגשה הוספה- הוועדה). 

8.      בערר שהגישה העוררת לוועדה על החלטת הרשות כתבה העוררת כך: " בילדותי המוקדמת שבגיל כשבע נותרתי יתומה מאם... לא היה מי שיפרנס את הבית, מי שיטפל בי... נותרתי תחת חסותה של סבתא קשישה... שהזניחה אותי לנפשי... ולפתע מצאתי את עצמי משוטטת ברחובות מלאת כינים, בשעות שהיו אסורות בחוק, וזאת במקום להיות בבית ספר. ומלבד הסיכון שבשוטטות האומללה והבדידות ועצב, פעמים רבות גם עברתי כל מיני מעשים מגונים כן מצד חיילים רומנים וכן מצד חיילים גרמנים, שאז לא ידעתי לפרשם, עקב החסכים הרגשיים שהיו לי ולא היה לי את מי לשתף וזאת מלבד המכות וההשפלות. וכל המפורט כנ"ל הותיר בי ובנפשי הצעירה פצעים עמוקים ביותר...  וככל שגדלתי ובמרוצת השנים כשהשכלתי להבין את פשר פציעתי הנפשית, ופשר הדברים, לקרוא ולשמוע על המשמעויות החמורות, הפצעים העמיקו וחדרו יותר לנפשי עמוק עמוק, והכעס העצמי התעצם וכרסם בכל חלקה טובה" (ההדגשה הוספה - הועדה).

9.      בפרוטוקול הדיון מיום 15.6.03 בפני הועדה בראשות כבוד השופט לנדמן, אמרה העוררת כך: " רומניה כן היתה כבושה, היו שם המון גרמנים. זה היה איום ונורא. הם עמדו בכל מקום, בכל חצר עם סוסים, איפה שהלכת נפגעת... אחר כך היה איום ונורא. לא נשלחתי לבית ספר. הייתי ברחובות, עוד לא בת 7, נפגשתי עם כל מיני טיפוסים שליליים. נפגעתי מאוד במעשי סדום ומעשים מגונים. גם במכות, למה אני הולכת בשעות כאלה". בהמשך בתשובה לשאלת הועדה ענתה העוררת: " התכוונתי לחיילים גם לפני הפניה בערר, כיניתי אותם טיפוסים מפוקפקים".

10.בערר שהגישה העוררת לבית המשפט המחוזי ציינה כך: " שקראתי לחיילים הגרמנים, שהסתובבו בכל חוצות העיר, יצורים שליליים ומפוקפקים, עקב התנהגותם הברוטלית ומעשיהם המגעילים בי, תלבושתם ורעש המגפיים שבדמיוני הילדותי והבלתי מובנת, ופחדי מהמוזרות שלהם".

11.ביום 20.12.05 נתנה העוררת תצהיר נוסף ולפיו עברה התעללויות " נפשיות, מיניות ופיזיות מאותן הדמויות שטבועות היטב במוחי וחיילים במדי ומגפי הנאצים הרועשים. קראתי במודעות או שלא במודעות "יצורים שליליים ומפוקפקים". דבר זה היה לי לחומת מגן כל ימי חיי המיוסרים ועזר לי לשרוד ולשמור על שפיותי ועל סודי האיום והכמוס שהרס את חיי האישיים". בהמשך היא כותבת: " אני מצהירה שבוודאות המעללים שכיניתי יצורים שליליים ומפקפקים על מנת להסתיר את סודי הכאוב בתביעתי לאוצר, היו אלה חיילים ארורים ששוב מעוררים בי גועל וכאב ופותחים לי את פצעי עד זוב דם. ומדבר זה הנוראי רציתי להשמר ונאלצת אני לעשות את זה לצערי".

טענות הצדדים

12.העוררת מבקשת כי נקבע שפגיעתה נופלת בגדר סעיף 2 (1) לחוק הפיצויים הגרמני. העילה שעל פיה היא מבקשת את ההכרה בנרדפות היא העילה של "מעשי אלימות נציונל סוציאליסטי". לטענתה לא יכלה לספר מייד את אשר עבר עליה בהיות המעשים האלה מעשים שהעדיפה שלא לחשוף לעולם ורק כעת בשל הצורך לספרם במשפט היא חשפה אותם תוך מצוקה נפשית רבה.

13.ב"כ המשיבה ציינה בסיכומיה כי אין ספק שחייה של העוררת היו קשים בכל תקופת הרדיפות, אך הדבר אינו מספיק כדי להיכלל בגדר החוק. עוד היא מציינת כי נושא החיילים הגרמניים עלה לראשונה רק בפני הוועדה בעדותה הקודמת, למרות שנתנה תצהיר עוד קודם לכך וההנחה היא שכתבה כל מה שסבלה. עוד טענה ב"כ הרשות: "גם היום כשנשאלה העוררת על ידי, אם היה לה טלאי צהוב ואיך זיהו שהיא יהודיה, לא קיבלנו מענה על כך. זה מדגיש שאם נעשו מעשים הם לא כוונו אליה, כיוון שהייתה יהודיה."

רקע משפטי

14.מבוקשה של העוררת בענייננו הוא, כי תוכר כנכה הזכאית לתגמול על פי החוק. לצורך כך עליה להוכיח, ראשית דבר, כי היתה "נרדפת" ועל כן זכאית לפיצוי על פי חוק הפיצויים הפדראלי הגרמני משנת 1956 (Bundesentschadigungsgesetz), שתוקן בשנת 1965 (להלן - החוק הגרמני), וזאת לאור הזיקה שיוצר סעיף 1 לחוק נכי רדיפות הנאצים עם החוק הגרמני (ראה ע"א 51/73 דבורה קלמר נ' הרשות המוסמכת, פ"ד כט(1), 253, דנ"א 11196/03 יוסף גרנות ו-4 אח' ואח' נ' הרשות המוסמכת, תק-על 2005(4), 98).

15."נרדף" הוגדר בסעיף 1(1) לחוק הגרמני כמי שסבל נזק (בחייו, בגופו, בבריאותו, בחירותו וכו') עקב "אמצעי אלימות נאציונל-סוציאליסטים" שננקטו נגדו מפאת התנגדותו למשטר הנאצי, או מחמת גזעו, דתו והשקפתו.

אותם "אמצעי אלימות" מוגדרים בסעיף 2(1) לחוק הגרמני כאמצעים שננקטו או מטעמם או בהסכמה למפרע של רשות רשמית או נושא תפקיד - ברייך הגרמני, באחת ממדינות הרייך, או בתאגיד, מוסד או קרן של המשפט הציבורי או במפלגה הנאצית או באחד מסניפיה או ספיחיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ