אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 1446/07

החלטה בתיק וע 1446/07

תאריך פרסום : 25/12/2007 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1446-07
29/08/2007
בפני השופט:
1. מוקי לנדמן - יו"ר
2. פרופסור יוסף זהבי - חבר
3. עו"ד יהודית ארבל - חברה


- נגד -
התובע:
1. סמנטוב ג'ולי - וע 1446/07
2. מטי עזיז - וע 1642/07
3. פילי נורה - וע 1512/07
4. פייס רוזלי - וע 1643/07
5. לוי רחמים - וע 1644/07

עו"ד בן פורת
הנתבע:
הרשות המוסמכת
עו"ד שוהם
עו"ד סמל

1.      הדיון וההחלטה בעניינם של העוררים אוחדו מאחר וכל העררים עוסקים בשאלה משפטית דומה והיא שאלת הריכוז בסמוקוב שבבולגריה. חלקם (עוררות 1 ו-3) דן אף בשאלת תחולת סעיף 18 לחוק נכי רדיפות  הנאצים התשי"ז - 1957 (להלן: "חוק הנכים").

תחולת סעיף 18 לחוק הנכים - עוררות 1 ו-3

2.      על פי סעיף 18 לחוק הנכים, יש צורך בראיה חדשה כדי לשוב ולדון בנושא שהוכרע בעבר. מקובל היה שקיומם של עדים חדשים שטרם העידו יוכל להיכנס לגדרו ולעמוד בתנאיו של סעיף 18 רק אם לא ניתן היה להביאם קודם לכן.

ואולם, נראה כי אין עוד לדקדק בכך, וזאת במיוחד בהתחשב בכך שבשנים האחרונות מוחזרים אלינו ערעורים רבים מבית המשפט המחוזי, בהסכמת המשיבה, לשם שמיעת עדים שלא עמדו בפנינו בעת מתן ההחלטה.

כלומר, המשיבה בהתנהגותה בפועל בערכאת הערעור, גילתה שאינה מדקדקת באשר לנושא העדים, ועל כן, כאשר הדבר מיטיב עם העוררים ומאפשר להם הזדמנות נוספת להוכיח טענותיהם העובדתיות, כאשר אל לשכוח כי המדובר באנשים מבוגרים המעידים על אירועים אשר התרחשו לפני זמן רב- מן הראוי לאמץ את העולה מהגישה בפועל- ולכן, עדים חדשים, למעט במקרים חריגים, יוכלו להוות ראיה חדשה במשמעות סעיף 18 לחוק.

3.      לאור האמור לעיל, יש בעדותם של העדים, אשר המציאו עוררות 1 ו-3, כדי להוות ראיה חדשה בעניינן על פי סעיף 18 לחוק הנכים. משכך, יש מקום לשוב ולדון בעניינן.

טענת הנרדפות- הריכוז בסמוקוב

4.      בוע 438/06 מלכה מימי נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם, 6.8.06)) קיבלנו את הטענה כי בסמוקוב נערך ריכוז של היהודים בליל ה 9.3.43 והכרנו באירוע כמהווה שלילת חופש במובן סעיף 43 לחוק הפיצויים הגרמני.

משכך, השאלה העומדת בפנינו כעת היא האם כל אחד מהעוררים היה בין המרוכזים.  לפיכך, נתייחס בקצרה לכל אחד מן העוררים:

עוררת 1- סמנטוב ג'ולי

5.      העוררת ילידת 1930. בפנייתה למשיבה מיום 30.9.97 טענה כי בהיותה ילדה רוכזה יחד עם יתר יהודי סמוקוב בבית הספר היהודי, לאחר קבלת הוראה על כך מן השלטונות הבולגרים. כעבור כ-24 שעות, אשר לוו בחרדות וחשש מפני הצפוי להם, שוחררו לביתם.

6.      תביעתה נדחתה על ידי המשיבה בהחלטתה מיום 20.7.99, וכן בקשתה לדיון מחדש בעניינה, בנימוק כי הדבר יהא אפשרי רק כאשר תמציא ראיה חדשה בעניינה על פי סעיף 18 לחוק הנכים.

7.      על כך הוגש הערר, בו חזרה על טענותיה בדבר הריכוז, והוסיפה כי אל בית הספר נלקחה יחד עם משפחתה בליווי שוטרים חמושים. שם שהו במשך כל אותו היום והלילה, בהשגחת שוטרים בולגרים, ושוחררו בצהרי היום למחרת.

8.      לתמיכה צירפה את תצהירה של הגב' רגינה שאולוב, ילידת 28', אשר לדבריה רוכזה אף היא יחד עם משפחתה בבית הספר היהודי, שם פגשה את העוררת ומשפחתה. לאור התרשמותנו מהעוררת, לא מצאנו צורך לשמוע גם את העדה.

9.      בעדותה בפנינו חזרה על האמור בפנייתה למשיבה ובכתב הערר, והוסיפה כי לאחר הגעתם אל בית הספר שהו בתחילה בחצר, ולאחר מכן נכנסו לחדרים, שם שהו גברים ונשים יחדיו, בקור עז. 

10.  לאור כלל התרשמותנו מהעוררת ובהתחשב בכך שהעלתה את טענת הריכוז עוד בפנייתה הראשונה, כשלא הייתה מיוצגת ולא ידעה שיש בכך משום עילת נרדפות, אנו מקבלים את גרסתה.

עוררת 2 - מטי עזיז

11.  העוררת ילידת 1931. בפנייתה למשיבה מיום 28.3.99 תיארה תנאי מחייה קשים בסמוקוב, ללא אזכור אירוע הריכוז. תביעתה נדחתה על ידי המשיבה בהחלטתה מיום 26.12.99, ועל כך הוגש ערר (וע 1026/00) אשר נדון בפנינו (בהרכב שונה) ונדחה, מבלי שהעידה בפנינו, שכן הערר נסב רק על תנאי המחייה הקשים, תנאים שממילא אין בהם כדי להוות שלילת חירות אלא הגבלתה בלבד.

12.  ביום 7.11.05 פנתה העוררת אל המשיבה בבקשה לדיון מחדש בעניינה לאור פסיקת בית המשפט העליון בדנ"א 11196/03 יוסף גרנות נ' הרשות המוסמכת (לא פורסם, 9.11.05) (להלן: "הלכת גרנות"), ונדחתה בנימוק כי מאחר ולא טענה בתביעתה לגירוש כלשהו, אין תחולה להלכה זו בעניינה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ