אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 1159/03

החלטה בתיק וע 1159/03

תאריך פרסום : 25/12/2007 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1159-03
18/10/2007
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. עו"ד ארנונה אייש - חברה
3. מר יעקב מוסקוביץ - חבר


- נגד -
התובע:
חלבי מלכה ו - 35 אח'
עו"ד דיאמנט
הנתבע:
עיריית הרצליה
עו"ד טויסטר
החלטה

1.      הקרקע נשוא הערר מצויה ברחוב כנפי הנשרים פינת רחוב הבריגדה היהודית בהרצליה וידועה כגוש 6526 חלקה 14 (להלן: "הקרקע").  בין השנים 1992 ל - 1994 ביצעה עיריית הרצליה (להלן: " העירייה" או " המשיבה") עבודות סלילה, תיעול וביוב ברחובות "הבריגדה היהודית" ו"כנפי נשרים" וזאת בהתאם להחלטות מועצה מיום 26.9.1990 ומיום 12.1.1994. הודעות על התקנת תשתית הביוב והניקוז בשני הרחובות, "הבריגדה היהודית" ו"כנפי נשרים", פורסמו על ידי העירייה בשני עיתונים ארציים ("הארץ" ו - "טלגרף") ובעיתון מקומי ("צומת השרון"), בחודש פברואר 1995. צו התחלת העבודות הוצא ביום 25.11.1992. מועד גמר ביצוע העבודות היה ביום 17.3.1994. בזמן ביצוע העבודות, הקרקע הייתה על פי ייעודה קרקע חקלאית.

2.      על הקרקע חלות מספר תוכניות בנין עיר ביניהן תוכנית הר/1960 המייעדת חלק מן המקרקעין לבניה ולמגורים וחלק - להפקעה לצרכים שונים. החלטה על הפקדת התוכנית נתקבלה ביום 13.12.99 והיא פורסמה ברשומות ביום 21.7.00. החלטת הועדה המחוזית על אישור התוכנית הינה מיום 2.6.03 והיא פורסמה ברשומות ביום 5.1.04. התוכניות השונות לשינוי יעוד הקרקע למגורים נדונו במוסדות התכנון השונים כבר מראשית שנות התשעים.

3.      ביום 7.2.00 בעקבות בקשה לרשם המקרקעין לשנות שם הרשום כבעלי נכס מן השם "שממה חיים" לשם "סופר חיים וגלית" נבדק הנכס שמספרו בעירייה 65260014. בעקבות בדיקה זו הוצאה הודעה ודרישה לתשלום היטל ביוב ל"חברת רנגיר בע"מ ואח'", אשר היא היתה רשומה כבעלים בנכס על שטח של 9,513 מטר מרובע. ביום 1.3.01 פנה בכתב נציג חברת רנגיר, מר מישל ועקנין, למחלקת הגביה. לפנייתו צירף הסכם שותפות בין חברת רנגיר בע"מ לבין סופר שמואל ומנשה וכן נסח טאבו וביקש לחייב את המחזיקים השונים ולא רק את חברת רנגיר. בהתאם לנסח הטאבו שונה הרישום בספרי העירייה וחברת רנגיר חוייבה על פי חלקה היחסי והודעה על כך נמסרה למר ועקנין. ביום 15.8.01 פנה מר ועקנין בשנית לעירייה בכתב וטען כי יש לבטל החיוב בנכס הרשום על שם חברת רנגיר מאחר וחלק זה נמכר זה מכבר ולכן יש לחייב את הקונה. בהמשך למכתבו של מר ועקנין בוטל החיוב בנכס זה. 

4.      ביום 19.12.02 הוצאו ההודעות ודרישות תשלום למחזיקים שונים בקרקע על פי חלקם היחסי, כפי שמופיע בנסח הטאבו. המחזיקים הללו הם העוררים, אשר הגישו את הערר כנגד חיובם בתשלום היטל ביוב.

טענות העוררים 

5.      העוררים טוענים שחיובם בטל מחמת התיישנות. לטענתם עילת התביעה קמה ביום תחילת ביצוע עבודות הנחת תשתית הביוב, ומיום זה ועד להוצאת דרישות התשלום, חלפו 7 שנים. כמו כן הם טוענים שחיובם בטל מחמת שיהוי וכן מחמת השתק, מניעות וקיומו של חיוב רטרואקטיבי פסול.

6.      העוררים טוענים עוד כי העירייה אינה רשאית לחייב שטחים המיועדים להפקעה מכח תוכנית הר/1960. לטענתם גביית היטל בגין שטחים המיועדים לצורכי ציבור יש בה משום עשיית עושר ולא במשפט ולכן יש לפטור את העוררים מתשלום בגין שטחים אלו.

7.      העוררים טוענים עוד כי אין לחייב בהיטל ביוב, קרקע, אשר בעת הוצאת דרישת התשלום הינה קרקע חקלאית ללא מבנים, אשר אינה מחוברת לרשת הביוב ואינה נהנית ממנה. בנוסף הם טוענים כי דרישת תשלום לאחר שנים רבות משמעותה שהגבייה לא נועדה לכסות את הוצאות התקנת הביוב.

8.      בנוסף טוענים העוררים כי נפלו פגמים מהותיים במשלוח הודעות התשלום המאיינים את חיוב העוררים.

9.      העוררים טוענים עוד כי מי שלא היה הבעלים של הקרקע בעת התקנת תשתית הביוב אינו חייב בהיטל.

10.  עוד טוענים העוררים כי ניתנו אישורים לטאבו במהלך השנים והועברו זכויות במקרקעין וזו ראיה לכך שהמשיבה ויתרה על ההיטל.

11.  העוררים טוענים על פגמים בהצמדת התעריפים והעלאת תעריפים של 52% וכן כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטות מועצת העיר על ביצוע העבודות.

12.  לחילופין טוענים העוררים כי יש  לדחות את מועד הטלת היטל הביוב למועד "מימוש זכויות".

טענת ההתיישנות

13.  לטענת העוררים עבודות הביוב בוצעו על פי החלטת המועצה מיום 26.9.1990 בין השנים 1992 עד 1994. מכאן כי הודעות התשלום נשלחו לעוררים 12 שנים לאחר ההחלטה על ביצוע העבודות, 10 שנים לאחר תחילת ביצוע העבודות ו - 8 שנים לאחר גמר ביצוע העבודות.

14.  העוררים מפנים לסעיף 16 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב-1962 (להלן: " החוק") ולפיו ההודעה על ההתקנה צריכה להמסר סמוך למועד החלטת המועצה והיא אף צריכה להקדים את מועד ביצוע העבודות בפועל. העוררים מפנים גם לסעיף 3 (3) לחוק לפיו לרשות המקומית הסמכות להניח צינורות ביוב ולהעביר ביוב "לאחר מתן הודעה על כך לבעלי הנכסים". מכאן למדים העוררים כי קודם תמסר הודעה ורק אח"כ יחלו בעבודות הביוב. העוררים מפנים עוד לסעיף 28 ולסעיף 33 לחוק וממנו הם מסיקים כי מהוראות החוק עולה כי כוונה היתה שהודעות ודרישות התשלום ימסרו בסמוך למועד תחילת עבודות ההתקנה שבהקשר להם הוצא ההיטל.

15.  העוררים טוענים כי עילת התביעה התיישנה משום שמסכת העובדות המהותיות המזכות את התובע בקבלת הסעד הנתבע התיישנה. העוררים מפנים לעדותו של מר וידר, מנהל מחלקת הגביה בעירייה אשר העיד  כי המועד שבו התגבש פוטנציאל החיוב בהיטל הביוב הוא המועד בו הונחו הצינורות (ראו עמוד 19 שורה 4 לפרוטוקול). העוררים מפנים גם לעדותו של מר פררו, מנהל מחלקת הביוב בעירייה, אשר הצהיר כי המועד בו התגבש פוטנציאל החיוב בהיטל ביוב הוא המועד בו ניתנה החלטת המועצה ביום 12.1.1994. כך או כך לטענתם חלה התיישנות.

16.  העירייה טוענת כי טענת ההתיישנות הינה במישור הדיוני ולא המהותי. לפיכך הואיל והעוררים הם אלה שפתחו בהליך ערר בעקבות קבלת דרישת תשלום, הרי שעל פי ההלכה, גם אם החוב היה מתיישן, הרי שניתן בהליך מנהלי לדרוש תשלום חוב המגיע כדין. לענין זה מפנה העירייה לע"א 4611/98 עיריית חיפה ואח' נ' יניב ואח', וכן היא מפנה לספרו של עופר שפיר "אגרות והיטלי פיתוח ברשויות המקומיות" בכרך א' עמודים 250-249. עוד טוענת העירייה כי ההליך איננו הליך קביעה של העירייה ולנוכח העובדה שטענת ההתיישנות היא דיונית הרי שאין מקום להעלותה בהליך זה.

17.  עוד טוענת העירייה כי לענין היטל הביוב היום בו נולדה עילת התובענה הוא היום שבו נשלחה דרישת התשלום. לענין זה מפנה העירייה לספרו של שפיר בכרך א' עמ' 279, וכן  לבש"א 4401/03 יונתן לב נ' עיריית ירושליםף,  ולע"א 6066/97, 6123/97 עיריית ת"א נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ פ"ד נ"ד (3) 749 ממנו היא למדה כי בית המשפט העליון לא ראה פגם בחלוף 10 שנים מיום הנחת קו ביוב ועד למועד הטלת היטל ביוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ