אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 1140/03

החלטה בתיק וע 1140/03

תאריך פרסום : 22/09/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1140-03
27/03/2005
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. ד"ר חנינא קכל - חבר
3. עו"ד יהודית ארבל - חברה


- נגד -
התובע:
גרא יהונתן
עו"ד ברעייר
הנתבע:
משרד הבטחון - אגף השיקום
עו"ד ליגומסקי
החלטה

עובדות והליכים

1.      זהו ערעור על החלטת ק. תגמולים מיום 9.1.03 ולפיה אין קשר בין מחלת העור ממנה סובל המערער לבין תנאי שירותו. מחלת העור ממנה סובל המערער הינה מלנומה (Malignant Melanoma) (להלן: "המחלה").

2.      המערער נולד ביום 2.6.78 והתגייס לשירות חובה ביום 3.2.97 בפרופיל 65, עקב אסטמה. המערער שירת כקצין בלון בחיל מודיעין. המערער המשיך לשירות קבע של שנה אותו סיים ביום 8.2.01. המערער אובחן כחולה במחלה בחודש מאי 2000, לאחר שנקודת חן בדופן הבטן בצד ימין החלה לגדול ושינתה את צבעה. (ר' תצהירו של המערער וכן מסמך 12 לת"ר).        

3.      המערער טוען כי במהלך שירותו הצבאי היה חשוף לשמש ברמת קרינה גבוהה. אין מחלוקת כי המערער שירת מרבית שירותו בנגב בבסיס חיל מודיעין סמוך לניצנה. 

4.      הועדה שמעה את המערער, את פרופ' עדי שני, מומחה מטעם המערער, את ד"ר שירי, מומחה מטעם המשיב, את מר שמעון יצחקיאן, ראש מדור בלון ביחידה בה שירת המערער ואת מר רונן לגו, אשר שירת כחזאי מזג האויר בבסיס בו שירת המערער.

עדויות התשתית

5.      המערער שירת כקצין בלון. הבלון הינו מתקן גדול מימדים המופרח למרום מטעמים צבאיים שונים. המערער כקצין בלון הינו אחראי על תפעול והחזקה של הבלון, כאשר תחת פיקודו כ-15 חיילים.

6.      תפעול הבלון כולל שתי פעילויות: האחת, שינוי גובה הבלון במהלך היממה עפ"י שינוי נתוני מזג האוויר. עבודה זו מתבצעת מתוך חדר הבקרה כשש עד עשר פעמים ביום. הפעילות השניה היא קרקוע של הבלון או הפרחתו. (ר' תצהירו של מר שמעון יצחקיאן ס' 3). מן העדויות עלה עוד כי פעולת הפרחת בלון מתבצעת אחת לשבוע או עשרה ימים באשר המטרה היא שהבלון ישהה כמה שיותר זמן באוויר.       

7.      מר רונן לגו, אשר שירת כאמור כחזאי בבסיס בו שירת המערער, העיד בתצהירו כי "הטיפולים ועבודות התחזוקה על הבלון התחילו לרוב בשעות הלילה, עם קרקועו של הבלון לרוב בסמוך לחצות". בהמשך אומר מר לגו: "לעיתים קרובות עבודות אלו גלשו אל שעות היום, דבר הגורם לחשיפה לשמש... יצוין כי משטח העגינה של הבלון איננו מוצל". (ר' סעיף 6 לתצהיר מיום 3.6.04). בחקירתו הנגדית הסביר מר לגו כי הפרחת הבלון מתבצעת בין 17:00 עד 20:00 וזאת במקרה הרגיל (ר' עמ' 6 לפרוטוקול מיום 6.9.04).

8.      עוד הסביר מר לגו, שכאשר נדרשת פעילות של תחזוקה "את טיפולי תחזוקה על הבלון מבצעים בלילה, כי תנאי מזג האוויר יותר נוחים ואז ממשיכים אותם עד שעות הבוקר, מסיימים את העבודה ובבוקר עולים לאוויר". (ר' שורות 43-40 לעמ' 6 לפרוטוקול מיום 6.9.04).

9.      בהקשר לעבודת הבלון הוסבר כי על מנת לטפל בבלון יש לנצל את היווצרות שכבה באטמוספרה הנקראת " אינוורסיה". מדובר בשכבה שנוצרת משלב בו מתחילה התקררות ונמשכת לרוב לאורך כל שעות הלילה, כאשר היא נשברת בשעות הבוקר. חשיבות האינוורסיה לטיפול בבלון היא, שבזכותה ניתן לעבוד על הבלון, כאשר הוא יציב. כאשר האינוורסיה נעלמת, הבלון מתחיל להסתובב ויכול לסכן את העובדים עליו (ר' עמ' 7 לפרוטוקול שם).

10.  הצדדים נחלקו בסוגיה, האם, כדברי מר יצחקיאן, "עיקר הפעילות של קצין בלון היא בשעות הלילה" ורק לעיתים חריגות העבודה גולשת לשעות הבוקר, דהיינו לשעה 08:00 בבוקר, או כדברי המערער, כי למרות שהתחלת הפעילות היתה בשעות הלילה, הרי "היא נמשכה על פני שעות רבות לתוך היום" (ר' תצהירו של המערער מיום 4.11.03).

11.  נזכיר כי המערער גם טען לחשיפה לחומרים כימיים וקרינה אלקטרומגנטית, אולם פרופ' שני, המומחה מטעם המערער לא ייחס בחוות דעתו קשר בין חומרים אלה לבין התפתחות המחלה ולכן אין מקום לדון בתנאי שירות בהקשר זה.

חוות הדעת הרפואיות

12.  פרופ' עדי שני, המומחה מטעם המערער, כתב בחוות דעתו כי הגורם העיקרי התורם להתפתחות המחלה הידוע היום, הינו חשיפה לקרינת אולטרה סגול שבספקטרום קרינת השמש. עוד מסביר פרופ' שני, כי גורמים נוספים המגבירים את הסיכון הם טיפוס האדם מבחינת צבע העור (בעל עור בהיר, צבע שיער בהיר) ובעלי נגעי עור. עוד מציין פרופ' שני, כי קיים קשר בין אזור החשוף לשמש, אשר הוא מועד יותר, מאשר האזורים אשר אינם חשופים לשמש.

13.  פרופ' שני סיכם בחוות דעתו את הקשר בין תנאי השירות לבין הופעת מחלת המערער כך: "התובע עבד שלוש וחצי שנים באזור מוכה קרינת שמש - בנגב, עורו בהיר במיוחד ויש לו שומות אשר חלקן כהה מאוד, על כן יש להניח כי שהותו באזור גיאוגרפי זה תרמה תרומה משמעותית להופעת המחלה... בייחוד על רקע טיפוס העור הבהיר שלו ושומות העור המצויות אצלו".                              

14.  ד"ר יוסף שירי, המומחה מטעם המשיב, סיכם בחוות דעתו, כי מלנומה הינה גידול סרטני ממאיר בעור, אשר סיבות הופעתו אינן ידועות למדע הרפואה. גורמי סיכון למלנומה נחשבים לפי חוות דעת ד"ר שירי, " צריבות שמש בגיל ילדות, עור בהיר, עיניים ושיער בהיר, סיפור משפחתי של מלנומה, שומות גדולות מרובות ושומות גדולות מולדות". בהמשך, כותב ד"ר שירי כי חשיפה כרונית ממושכת לשמש, שאינה מלווה בצריבה, אינה נחשבת לגורם סיכון ישיר למלנומה, אלא קשורה לסרטן עור, שאינו מלנומה. הוא מדגיש כי החשיפה לקרינה אולטרה סגול לאורך זמן הינה גורם סיכון לסרטן עור שאינו מלנומה ואילו בסרטן העור מסוג מלנומה נמצא צריבות שמש בעיקר בגיל הילדות. לפיכך, משום שד"ר שירי מצא שהמערער סבל מצריבות שמש בילדותו ומשום שהמחלה ממנה סובל היא מלנומה, שאינה קשורה לחשיפה כרונית לשמש, ומשום שרוב פעילותו בעת השירות היתה בשעות הלילה וחשיפתו לשמש לא היתה מלווה בצריבה, באשר הוא שירת כשהוא לבוש מדים, הרי שד"ר שירי לא מצא קשר בין תנאי השירות לבין המחלה.

15.  ד"ר שני בחקירתו העיד כי אין גורם חד משמעי, שהוא הגורם הבלעדי למלנומה והסכים כי במאמר מס' 6, שהביא כאסמכתא מצוין כי האתיולוגיה של קרינת השמש והתפתחות המלנומה היא unclear (ר' עמ' 24 לפרוטוקול מיום 21.6.04). עוד מסכים ד"ר שני בחקירתו הנגדית כי לוקח שנים רבות, על מנת ששומה שנראית תקינה תהפוך למלנומה (ר' עמ' 29 לאותו פרוטוקול), אולם אם יש מקום חשוד, הרי שחשיפה לשמש יכולה לקצר את תקופת החביון עד אשר תפרוץ המחלה (ר' עמ' 32 לפרוטוקול). עוד אמר ד"ר שני בחקירתו הנגדית כי במלנומה יש משמעות לחשיפה לתקופה מסוימת, אשר נפסקת ולאחר מכן חשיפה מחודשת (ר' עמ' 36 לפרוטוקול).             

16.  ד"ר שירי הסכים בחקירתו הנגדית כי היה ממליץ למערער להמנע מלהצרב  בשמש וכי צריבה מהווה עבורו גורם סיכון לחלות במלנומה (ר' עמ' 42 לפרוטוקול מיום 21.6.04). כאשר נשאל מה ימליץ לחייל הנוסע לנגב לשרת שם ענה כי לא יגביל חייל מבחינת השעות, משום שחיילים לבושים היטב וחשיפה של הזרועות ושל הפנים אינם גורם סיכון (ר' עמ' 45 לפרוטוקול). בהמשך, הסביר ד"ר שירי כי המלנומות נמצאות דווקא באזורים שאינם חשופים לשמש ולא בזרועות שהן חשופות יותר ולכן סוברים שהמלנומות הן תוצאה של צריבות באותם אזורים, שבדרך כלל אינם חשופים (ר' עמ' 47 לפרוטוקול). ד"ר שירי ציין עוד, כי זמן הדגירה של מלנומה מהצריבה ועד להופעת המלנומה הוא בסדר גודל בין 15 ל - 20 שנה (ר' עמ' 48).

דיון והכרעה

17.  הועדה קובעת כי לאחר ששמעה את המערער, את העד רונן לגו ואת העד שמעון יצחקיאן השתכנעה כי מרבית עבודתו של המערער בחוץ התבצעה דווקא בשעות הלילה. הסיבה לביצוע עבודה דווקא בשעות הלילה הינה הצרכים המבצעיים של הפרחת הבלון. מכל העדויות עולה, שהטיפול בבלון יכול להתבצע רק בזמן שקיימת אינוורסיה באוויר, דהיינו שכבה אשר מונעת מרוחות לפעול ולטלטל את הבלון. שכבת האנוורסיה הזאת קיימת דווקא בשעות הערב והלילה ולא בשעות היום. עוד נזכיר כי בקיץ הבלון שהה באוויר כשבוע ולעיתים אף 10 ימים בלא שהורד לקרקע ומכאן מובן שלא מדובר בטיפול יום יומי.

18.  הועדה התרשמה, שהמערער נטה להגזים בכל הנוגע לעבודתו ולמשך חשיפתו לשמש. הועדה בחנה את תצהירו הראשון של המערער, שהוגש ביום 19.2.02 בו לא הוזכרה כלל העובדה, שהעבודה על הבלון מתבצעת ברובה הגדול דווקא בשעות הלילה. באותו תצהיר ניסה המערער ליצור את הרושם כי כל עבודתו נעשתה, כשהוא חשוף לשמש בשטח יום אחר יום. עדותו בענין זה הופרכה לחלוטין גם בחקירתו הנגדית וגם בעדות העדים הנוספים. המערער בחקירתו הודה, כי בקיץ הבלון יורד לקרקע רק אחת לשבוע (ר' עמ' 8 שורות 11-10). יחד עם זאת, המערער, בניגוד לכל מה שהעידו לענין האינוורסיה וחוסר היכולת לעבוד על הבלון בשעות היום בהעדר אינוורסיה, אומר במפורש, שהיו עבודות על הבלון מהשעה 09:00 - 08:00 בבוקר ועד 21:00, דבר שאין לו כל בסיס ואיננו יכול להתרחש בשל תנאי מזג האוויר, כפי שהוסבר ע"י החזאי מר לגו (ר' שורה 14 עמ' 8).

19.  עוד נציין כי המערער כתב בתצהירו הראשון שכשלוש וחצי שנים שירת בבסיס בנגב, כאשר בפועל הגיע לבסיס במאי 1997 ושהה שם עד פברואר 98', דהיינו כ-8 חודשים ולאחר מכן יצא לקורס קצינים וחזר לבסיס בספטמבר 98' ושירת שם ברציפות. הואיל והנגע נתגלה במאי 2000, הרי שבפועל שירת המערער בבסיס בנגב כשנתיים וארבעה חודשים ולא שלוש וחצי שנים, כפי שטען בתצהירו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ