החלטה בתיק וע 1093/06

פתח דבר

עניינה של הבקשה המונחת לפנינו הארכת המועד הקבוע בסעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן - החוק).

רקע עובדתי

1.                      גשמי ברכה,  וחברת ה.ש.י.ג  (1995) יזום פרויקטים בע"מ (להלן - הרוכש) רכשו מאת מאירה רוטשילד {להלן - המוכרת), זכויות במקרקעין בחלקה 237 גוש 3936 בראשון לציון.

2.                      ביום 13.6.2000 שוגרה למשיב הצהרה על גבי טופס 7002, והמשיב קבע את השומה (ראו נספחים לתגובת ב"כ המשיב).

3.                      הצדדים באמצעות עו"ד שלמון אברהם הגישו ערר  המתייחס לשומות מס שבח, מס מכירה ומס רכישה (וע/1017/02). בישיבת ועדת הערר  מיום 2.12.04, הופיע עו"ד שלמון בשם הצדדים. באולם נכח גם עו"ד סורין גנות, אשר הצהיר כי הוא התייצב כדי לשמור על זכויותיה של המוכרת. באותה ישיבה התעוררה מחלוקת בין עו"ד סורין לבין עו"ד שלמון בשאלה, האם בוטלה העסקה ואם בוטלה הרי שקיים ניגוד אינטרסים בין המוכרת לבין  הרוכש. לאור המחלוקת האמורה, הצהיר עו"ד שלמון,  כי הוא מתפטר מייצוגה של המוכרת.

4.                       הוועדה החליטה:

"לאור הנ"ל אנחנו קובעים שהעוררות 1 ו- 2 (כנראה באמצעות עו"ד שלמון), והעוררת מספר 3 (כנראה ע"י עו"ד סורין גנות), יגישו השגות למשיב על השומה שנקבעה בזמנו, והשגות אלה תוגשנה תוך 45 יום מהיום."

בעקבות החלטה הנ"ל, הערר וע 1017/2004 נמחק ללא צו להוצאות.

5.                      במכתב ששלח עו"ד שלמון אל גב' נעמי שהבזי, ממס רכוש רחובות ביום 29.8.05 הודיע, שלאור העובדה שמנהלה של  ה.ש.י.ג נעלם וברח לרומניה,  הוא מייצג את חברת גשמי ברכה בלבד. כמו כן היפנה את תשומת הלב כי לאור החלטת הועדה מיום 2.12.04, מיוצגת המוכרת על ידי עו"ד סורין  (ראו נספח 3 לתגובת ב"כ המשיב).

6.     בשלב כלשהו לאחר מתן ההחלטה, הרוכשות נכנסו להליכי כינוס נכסים ע"י ההוצ"פ ולשם כך מונה עו"ד הרשקו ככונס.

ביום  16.3.06 שלח  הכונס מכתב לעו"ד שלמון. מהמכתב עולה, כי הכונס הגיש בקשה ליו"ר ההוצל"פ לביטול ההסכמים עליהם חתמה השותפות בנוגע לעסקה, מתוך תקווה, שהביטול יביא בעקבותיו את ביטולה של שומת מס השבח. עוד עולה מסעיף ג' למכתב הנ"ל, כי "רק בימים האחרונים השתנו הנסיבות והנני מנהל מו"מ עם חברה קבלנית אשר תכליתו הוא מכר הזכויות שיש לשותפות כתוצאה מהחוזים שנחתמו ע"י השותפות הקשורים בנכס שבנדון ולכן במקרה זה נכון יהיה להגיש ללא דיחוי ערער על שומת מס השבח ולבקש הארכת מועדים בהתאם." (ראו נספח לתהירו של עו"ד שלמון).

7.         ביום 6.4.2006 הוגשו, באמצעות עו"ד שלמון כמייצגו של הכונס, הבקשה שלפנינו והערר שנלווה אליה ובו השיג, על החלטת המשיב בהשגה שהתייחסה  למס שבח, מס מכירה ומס רכישה. בתצהיר תמיכה לבקשה טען עו"ד שלמון, בין היתר, כי הוא הכין את הערר לאחר שקיבל, ביום 3.2.06,  את החלטת המשיב בהשגה, וטען, כי המועד האחרון להגשת הערר היה 3.3.06. כמו כן טען, כי העוררות נמצאות בכינוס נכסים בהוצל"פ ע"י הכונס עו"ד הרשקו  ורק ביום 16.3.06 הרשהו הכונס להגיש את הערר.

8.         ב"כ המשיב התנגדה לבקשה מהטעמים הבאים:

א.     השותפות, בהיותה הרוכשת, אינה זכאית לערור על חיובים המוטלים עפ"י דין על המוכרת.

ב. ב"כ העוררות אינו מוסמך לייצג את המוכרת, כפי שהתברר בוע 1017/02 ומהטעמים א ו- ב לעיל, דין הטענות שהועלו בסעיפי 1-3 לכתב הערר להימחק.

ג'.הערר המתייחס למס רכישה, הוגש באיחור ובנסיבות העניין המבקשות לא הראו טעם מיוחד ושאין הצדקה להארכת המועד. 

דיון

9.     מקובלת עלי טענתה של ב"כ המשיב, כי רוכש אינו מוסמך לערור על חיובים המוטלים על פי דין על המוכר. בפסק דין חלקי,  בעמ"ש 280/99; 366/99 בעניין אהובה וינברג ואח' נ' מנהל מס שבח מחוז ת"א, מיסים טו/4 (8/01) ה-41,, ה- 340. כתבתי בין היתר:

" לאחר עיון ושקילת טענות באי כוח בעלי הדין נראה לי כי הדין עם המשיב. ... ועדת ערר לא תמהר לסטות מהחלטה קודמת, אך תעשה כן בזהירות משיקולים ענייניים מובהקים.