אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 109/05

החלטה בתיק וע 109/05

תאריך פרסום : 02/03/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
109-05
01/07/2007
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. ד"ר עמנואל כץ חבר
3. עו"ד יהודית ארבל חברה


- נגד -
התובע:
שמשון בר
עו"ד ביטון
הנתבע:
משרד הביטחון - אגף השיקום
עו"ד גלילי-יולזרי
החלטה

זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 21.12.04 לפיה יש קשר של החמרה בין שירותו הצבאי של המערער לבין מצב כף רגל ימין בשיעור של 10% על חשבון השירות. המערער טוען כי יש להכיר בקשר של גרימה או לחילופין בקשר של החמרה בשיעור של עד 100% בין מצב כף רגלו לבין השירות.

הליכים ועובדות

1.     המערער נולד בשנת 1961, התגייס לצה"ל ביום 18.09.1979 עם פרופיל 97 (עם סעיף ליקוי בגין מצב לאחר ניתוח מעיים) ושוחרר ביום 22.12.82 בפרופיל 46.

2.     המערער התגייס כלוחם חי"ר ושירת בטירונות קרבית בנח"ל במחנה 80. כשלושה שבועות לאחר גיוסו ביום 07.10.79 הוחלט להוריד למערער את הפרופיל ל- 46 עקב "ליקויים או קשחת האצבעות עם הפרעה קשה בהליכה. HALLUX VALGUS עם שינויים ארתרוטיים". לאחר הורדת הפרופיל הרפואי הוגדר המערער כרובאי בסיסי ועשה טירונות במשך כחודשיים.

3.     המערער סווג כנפקד ובהמשך כעריק החל מיום 01.03.80, עקב טענתו בדבר אי קבלת טיפול רפואי הולם למצב רגלו, ושהה בכלא צבאי מיום 29.05.80 ועד ליום 24.06.80. במהלך שהותו בכלא הצבאי החל לפתח זיהום בכף הרגל אז הופנה לאשפוז בבית חולים בצפת. לאחר החלמת הזיהום בוצע ניתוח ברגלו הימנית ביום 10.07.80 לשחרור גידים מכופפים וקיבוע האצבעות עקב CLAW TOE.

4.     ביום 04.11.80 סווג המערער כעובד מנהלה והחל לשרת קרוב לבית. המערער אושפז פעם נוספת מיום 02.12.81 ועד 20.12.81 בבית חולים בצפת, שם בוצע לו ניתוח לתיקון העיוות בכף רגל ימין ואיחוי הפרק הבין גלילי של אצבע 2. לאחר הניתוח שהה המערער בבית הבראה צבאי בחיפה מיום 03.01.82 ועד ליום 10.02.82.

5.     לאחר שחרורו של המערער בדצמבר 1982, אושפז המערער וטופל מספר פעמים בגין זיהומים וכיבים בכף הרגל, כאשר בשנת 1988 הומלץ לו לבצע כריתה שלמה של כף הרגל עקב מצב רגלו, אך הוא סרב לכך.

6.     ביום 13.02.89 הגיש המערער למשיב תביעה להכיר בכיב בכף רגל ימין כקשור לשירות, אשר נדחתה בהחלטת המשיב מיום 21.03.90 לפיה הנכות לא ארעה עקב השירות ושמדובר בעיוות בכף הרגל הגורם ללחץ מוגבר בעת הדריכה ולהתפתחות יבלות בעור כף הרגל ללא קשר עם תנאי השירות.

7.     ביום 08.02.04 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר אליה צורפה חוות דעתו של ד"ר רון ארבל מיום 15.01.00 לפיה יש להכיר בקשר של גרימה בין מצב כף רגלו של המערער, הסובלת, בין היתר, מזיהום בעצמות כף הרגל (OSTEOMYELITIS), לבין השירות. בהחלטת המשיב מיום 21.12.04 הוחלט לראות בחוות דעתו של ד"ר ארבל ראיה חדשה, ולאחר עיון נוסף בתביעה ובהסתמך על חוות הדעת המייעצת של ד"ר ניר שר-לוריא מיום 19.08.04 הוחלט להכיר בקשר של החמרה בשיעור של 10% בין מצב כף רגל ימין של המערער לבין השירות. למערער הוכרו 5%  נכות מתוך 50% נכות כוללת בגין מצב לאחר חבלה בכף רגל ימין, שינוי צורה ניכר והפרשה מוגלתית.

8.     על החלטת המשיב מיום 21.12.04 הגיש המערער את הערעור דנן, בו הוא טוען כי יש להכיר בקשר של גרימה או לחילופין בקשר של החמרה בשיעור של 100% בין מצב כף רגלו הימנית לבין השירות.

9.     במסגרת דיוני ההוכחות וכן בשלב הסיכומים העלה המשיב טענה חדשה כי המערער בחר בזכויות לפי סעיף 36א   לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959, אשר בגינה ניתנה החלטת המשיב מיום 05.10.06 ועליה נפתח ערעור נוסף וע 1260/06. במקביל להגשת סיכומיו הגיש המשיב בקשה לאחד את הדיון בתיק זה יחד עם וע 1260/06, בקשה אשר נדחתה על ידי יו"ר הועדה הן בשל כך כי התיק הנדון נמצא באותה העת בשלבים מתקדמים, לאחר הגשת סיכומים, והן בשל העובדה כי במידה ויתקבל הערעור בשאלת הבחירה בזכויות אזי בכל מקרה תאלץ הועדה ליתן החלטה בתיק זה.

טענות הצדדים והמומחים מטעמם

10. טענת המשיב כי יש להכיר בהחמרה בלבד בשיעור של 10% על חשבון השירות נסמכת על חוות הדעת של ד"ר ניר שר לוירא, מומחה בכירורגיה אורטופדית, מיום 19.08.04 אשר בסיכומה נרשמו, בין היתר, הדברים הבאים: " ברור לי, כי למרות שגוייס עם פרופיל רפואי 97, קיים היה עוות קודם בכף רגל ימין, גם אם מר בר היה אסימפטומטי עד אותה עת. ......אני מקבל כנתון, שפצע ראשון/יבלת בכף רגל ימין, הופיע בשרות הצבאי......אמנם פצע ראשון בכף רגל ימין של מר בר ארע בעת שרותו הצבאי. עם זאת, הסיבה האמיתית  למצב הקשה של כף רגל ימין, לפני הבנתי הרפואית, אינה אותו פצע ראשוני, אלא ההפרעה העצבית המולדת, כפי שפרטתי...... בשיקולי הסופיים, לא יכולתי להתעלם ממצב כף הרגל הקשה. באותו אורח, לא יכולת להתנער מקשר ברור, בכל זאת, בין תחילת הטפולים הרפואיים ברגל שמרניים וניתוחיים, ובין שרותו הצבאי. קביעתי כי מצב כף רגל ימין של מר בר שמשון, עם עוות אקווינו וארוס קשה ואוטטאומייליטיס כרונית מפרישה, לא נגרם מהשרות הצבאי"

11.            ביום 26.01.06 נתן ד"ר לוריא חוות דעת נוספת בענינו של המערער וזאת לאחר שנערך לו צילום MRI אשר בסיכומה הוא מציין גם את הדברים הבאים :

 " לפי הבנתי מר בר שמשון סובל מעוותים ניכרים בכף רגל ימין, ועוותים קלים יותר בכף רגל שמאל, בעקבות פגם עצבי מולד בעמוד השדרה המתני-סקראלי. בלווי לעוות שבכף רגל ימין, קיימת ברגל גם הפרעה תחושתית. שילוב זה הוביל להתפתחות פצעים בכף הרגל וזהום עצם כרוני-אוסטאומייליטיס. אמנם, אותו פצע ראשון בכף רגל ימין של מר בר ארע בעת שרותו הצבאי. עם זאת הסיבה האמיתית למצב הקשה של כף רגל ימין, לפי הבנתי הרפואית, אינה אותו פצע ראשוני, אלא ההפרעה העצבית המולדת כפי שפרטתי".

12. לטענת המערער בתצהירו מיום 01.03.05 במהלך טירונות קרבית של הנח"ל במחנה שמונים, בה נדרש לביצוע פעילות ועבודה גופנית קשה אשר כללה ריצות ממושכות, שמירות בעמידה, סחיבת ציוד כבד וכד' אשר נעשו בנעליים צבאיות בהן נאלצו לשון לפעמים כדי לחסוך זמן בעת ההקפצה, החל לחוש בכאבים בכף רגלו ואז הבחין ביבלת בכף הרגל. לטענתו תלונותיו לא זכו למענה ממשי, ורק לאחר כשבועיים של תלונות הופנה לרופא אשר החליט להוריד לו את הפרופיל ל- 46 אך לא נתן לו כל טיפול מתאים. לטענתו לאחר הורדת הפרופיל עבר טירונות במסגרת כושר גופני מוגבל אשר עדיין הייתה קשה ונעשתה עם נעליים צבאיות, ורק לאחר תלונות ניתן לו להמשיך לבצע הפעילות עם נעלי ספורט. עוד טוען המערער, כי לאור ההתעלמות מתלונותיו ואי קבלת טיפול רפואי הולם לא התייצב לשירות, ועל כן נשפט לשבת בכלא, וגם שם קיבל טיפול מקומי בחבישה פולידן ואמבטיות, ורק לאחר מכן הופנה לטיפול בבית חולים. לטענתו לאחר שחרורו במשך כל השנים טיפל עצמאית בעצמו על ידי שימוש בכדורי מוקסיפן, פולידין ותחבושות וכי החל משנת 88 החל לסבול מכאבים עזים בפצע אז פנה לבית החולים תל השומר אז נאמר לו כי מדובר בזיהום קשה ויש לקטוע את הרגל מתחת לברך.

13.            לטענת המערער יש להכיר בקשר של גרימה בין כף רגלו לבין השירות הצבאי או לחילופין בשקר של החמרה בשיעור של 100%. המערער נסמך בערעורו על חוות דעתו של ד"ר רון ארבל מיום 15.01.00, ומיום 10.04.05 אשר בסיכומה הוא מציין את הדברים הבאים : 

"........ על פי תצהירו, עובר לשרותו הצבאי, לא סבל מר בר מכל בעיה בכף הרגל ולאחר בדיקת רופא טרם גיוסו, נקבע לו פרופיל רפואי מלא 97. גויס ליחידה קרבית ולאחר מספר שבועות של פעילות מאומצת בנעליים צבאיות נוקשות, החל סובל מכאבים ויבלת בכף הרגל, פנה לקבלת עזרה רפואית אולם, לא זכה להיענות מצד מפקדיו ונאלץ להמשיך הפעילות המאומצת עם הכאבים בכף הרגל וכאשר פגש בגורם רפואי לראשונה, הורד הפרופיל שלו אך לא קיבל כל עזרה רפואית נדרשת. אין ספק שלולא היה מתגייס לשרות חובה בצה"ל, לא היה נאלץ להתהלך בנעליים צבאיות ולקחת חלק בפעילות גופנית מאומצת, שעות רבות במשך היממה, דבר הידוע כגורם להתפתחות של יבלות ופצעים בכפות הרגליים כפי שגם נסיונו של ד"ר שר לוריא לימד אותו, היה מהלך בנעליים קלות ונוחות וללא פעילות מאומצת, לא היתה מתפתחת היבלת שהובילה לתחילת התהליך הזהומי הכרוני בכף רגלו וגם אם בשלב הרבה יותר מאוחר של חייו, היתה מתפתחת יבלת בכף רגלו הרי היה זוכה בטיפול מידי, דבר שהיה מונע את ההתפתחות המהירה של התהליך ההרסני בכף הרגל. כיום עיקר סבלו של מר בר שמשון נובע מהתהליך הזהומי הכרוני שהחל בעת השרות הצבאי ולכך גם מסכים ד"ר שר לוריא ותקופות השקט היחסי מתהליך זיהומי אקטיבי שהיו למר בר, אינן מהוות כל אינדיקציה לאי קיומו של תהליך זיהומי אלא מדובר בתקופות של שקט קליני בהן אין תהליך אקטיבי של זהום, תקופות שאינן מעידות כלל וכלל על אי קיומו של זהום אלא על רגיעה זמנית בתהליך הדלקתי האקטיבי. לפיכך, להערכתי יש מקום להכיר במצבו כיום של מר בר שמשון ככזה שנגרם עקב שרותו הצבאי ולקובע נכות ע"פ מצב כף הרגל המתאים למצב של קטיעת שוק נמוכה".

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ