אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע' 1018/05

החלטה בתיק וע' 1018/05

תאריך פרסום : 28/08/2007 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
1018-05
08/05/2005
בפני השופט:
מ' שידלובסקי-אור

- נגד -
התובע:
אל"מ משה משיח
עו"ד דן כרמלי
הנתבע:
מדינת ישראל- צבא הגנה לישראל
עו"ד גלעד לין
החלטה

לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) התשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

אל"מ משה משיח (להלן: "המבקש"), שימש כראש מחלקת משאבי אנוש באגף התקשוב מינואר 2004 ועד יציאתו לחופשת פרישה בנובמבר 2004. מחודש אוגוסט 2001 ועד ינואר 2004 שימש כראש מחלקת שליטה ובקרה (רמ"ח שו"ב) ביחידה לתקשוב וטכנולוגיות מידע (יחידת לוט"ם). הבקשה הינה לקבלת היתר לעבוד בחברת אלביט (להלן: "החברה") כמנהל שיווק בחו"ל החל ב 1/05/05.

אין חולק על העובדות נשואת הבקשה. משרד הביטחון התקשר עם החברה במסגרת פרויקט רחב היקף שנועד למחשב את מערך צבא היבשה (פרויקט צבא דיגיטאלי). הפרויקט כולל מספר תתי-פרויקטים בתחומים שונים, אחד מהם בתחום השליטה והבקרה עליו אמונה המחלקה בראשה עמד המבקש. מחלקת מערכות תקשוב, המקבילה לזו של המבקש, היא שנקבעה לרכז בצה"ל את הפרויקט אל מול החברה והיא אשר קבלה את ההחלטות הנוגעות לפרויקט ובכלל זה בנושא השו"ב.

הבקשה

המבקש מעוניין לקצר את תקופת הצינון הנדרשת בחוק בשבעה חודשים ומנמק את בקשתו במספר טעמים. ראשית, תפקידו האחרון בשרות היה ראש מחלקת משאבי אנוש והמשמעות היא שמאז ינואר 2004 לא עסק בתחום השו"ב. בתקופה האמורה לא הייתה לו סמכות לקבל החלטות או להמליץ המלצות. הוא לא עמד בקשר עם החברה או חברות בת שלה ולא עם חברות מתחרות אחרות בתחום.

שנית, חלק ניכר מפעילות המחלקה בראשה עמד (למעלה מ-80% מכוח האדם המקצועי במחלקה), עסק בתרגום דרישות מבצעיות לדרישות טכניות. כמו כן, במסגרת תפקידו כרמ"ח שו"ב, לא הייתה לו שום נגיעה בצד העסקי או המסחרי במו"מ או בהכרעה להחליט על רכש מחברה זו או אחרת. המבקש אמנם השתתף במסגרת תפקידו בדיונים הקשורים לאופציות התקשרות עם חברות שונות ובכללן החברה. ואולם, משרד הביטחון הוא אשר קיבל את ההחלטות. המבקש טוען כי להמלצותיו ניתן משקל הנמוך מ 50% כיוון שניתנה עדיפות לשיקולים כלכליים על פני שיקולים טכניים.

שלישית, המבקש אמור לבצע בחברה תפקיד שיווקי שאינו קשור לצד הטכני בו עסק במהלך שרותו. התפקיד קשור למדינות חוץ ולא לפעילות של החברה בישראל או עם מערכת הביטחון. המבקש טוען כי לא יטפל ולא ייצג שום עניין שטופל על ידו בזמן שרותו כרמ"ח שו"ב.

לסיכום, המבקש טוען כי חלפה למעלה משנה מאז שעסק לאחרונה בנושאים של שו"ב בכלל ובקשר עם החברה בפרט וכי במתן ההיתר המבוקש לא תיפגע מטרה כלשהי ממטרות החוק ומהערכים שהחוק משרת. 

עמדת המשיבה

המבקש שימש בתפקיד בכיר בצה"ל והיה בקשרים עם החברה ולכן בנסיבות העניין חל סעיף 4 לחוק. לאור נסיבות המקרה ולאור הנימוקים להלן, אין המשיבה מתנגדת לבקשה.

המבקש פורש במסגרת הליך פרישה "רגיל", במועד מתוכנן וידוע מראש, היינו בתום השירות בצה"ל. בנוסף, מיום שחדל לעסוק בנושא השו"ב ועד יציאתו לחופשת פרישה, עסק בנושאי כוח אדם ולא בנושאים הקשורים לתחום מומחיותו. המשיבה אף סבורה כי לא הייתה קיימת כפיפות בין המבקש לבין החברה באופן המצוין בסעיף 4 לחוק. המסמכים אשר הוכנו במחלקתו של המבקש היו כפופים לאישור המחלקה המקבילה לו אשר ריכזה את הטיפול בפרויקט. שלישית, בנושאים בהם קיבל המבקש החלטות בעניין החברה לא חרגו ההחלטות משגרת הדברים הרגילה כמופיע בסעיף 14 (ב) (3) לחוק.

המשיבה מפנה להחלטות קודמות שנתקבלו על-ידי הועדה והקובעות כי כאשר  הועדה שוקלת את עניין טוהר המידות אין היא בוחנת רק את ההחלטות שקיבל המבקש בפועל אלא  גם את הפוטנציאל של מעמדו. מרבית תוצרי העבודה של החברה בעניין השו"ב סופקו לצה"ל לאחר שהמבקש כבר היה בתפקיד רמ"ח משאבי אנוש. כלומר, לא היה לו כל פוטנציאל, אשר לא מומש,  לסייע לחברה.

לסיכום, בנסיבות המקרה כפי שפורטו לעיל אין המשיבה מתנגדת לבקשה והיא סבורה שלא תהיה פגיעה  בטוהר המידות אם תקוצר תקופת הצינון הקבועה בחוק ויינתן למבקש היתר לעבוד מן התאריך המבוקש על-ידו.

הכרעה

בחנו את הבקשה, את טיעוני המבקש ואת עמדת המשיבה, והחלטנו כי יש מקום להיעתר לבקשה.

אין חולק כי עובר לתפקידו כראש מחלקת משאבי אנוש עמד המבקש בקשר עם החברה והוא או אנשים מטעמו היו מוסמכים להמליץ על הענקת זכויות לחברה. אין גם חולק כי החברה בחרה במבקש לעבוד בשורותיה והיא מבקשת לנצל את כישורו לצרכיה. השאלה הנשאלת היא האם ניתן להחיל על המבקש את סעיף 14 לחוק ולאשר כי לא מתקיימת כאן פגיעה בטוהר המידות.

סעיף 14 לחוק קובע:

"(א) הועדה תתן את ההיתר המבוקש, אם נוכחה כי אין ברכישתה או בקבלתה של הזכות המבוקשת משום פגיעה בטוהר המידות.

(ב) בבואה להחליט בבקשה למתן היתר, תביא הועדה בחשבון, בין השאר, את-

(1)   נסיבות הפרישה;

(2)   מידת הכפיפות בין המבקש לבין מחליט ההחלטה כאמור בסעיף 4 או הממליץ עליה;

(3)   המידה שבה חרגה ההחלטה כאמור או ההמלצה עליה מהשגרה בעניינים מאותו סוג;

(4)   היקף הנושא של ההחלטה ומשקלו;"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ