החלטה בתיק ו"ע 8294-02-13

רקע עובדתי

1.         ביום 5.7.1992 חתם העורר מס' 2, באמצעות מיופה כוח על הסכם לפיו מכר למנוח עלי סעיד אבו ראס, בעודנו בחיים, (להלן: "העורר מס' 1") בית מגורים המהווה 1032/6444 חלקים מהחלקה 9 גוש 16580 (להלן: "הבית").

2.         הצהרת הצדדים על העסקה, שנחתמה בפני עוה"ד עתאמנה (שבינתיים הלך לבית עולמו) ביום 21.5.93 הוגשה למשיב ביום 14.6.93, וביום 5.11.93 שלח המשיב לעוה"ד עתאמנה דרישה להמצאת פרטים ומסמכים באחד עשר נושאים שונים.

3.         משלא נענתה דרישת המשיב לפרטים ולקבלת מסמכים, לא תוך המועד שנקבע, וגם לא לאחר מכן, הוציא המשיב ביום 22.12.93 שומות לפיהן חויבה העסקה בתשלום מס שבח מקרקעין בסכום של 127,346 ש"ח ומס רכישה בסכום של 16,367 ש"ח.

            בסעיף 5 לערר נטען כי: "מוגש בזה ערר על החלטת המשיב מיום 4.2.03 ולפיה נדחו השגותיהם של העוררים בעניין שומות מס .....". אולם לערר לא צורפו העתקים מההשגות וגם לא מההחלטה שעל פי הנטען דחתה אותן. אם כי ברור שהערר הנו על החלטת המשיב מיום 19/09/2011 שדחתה את בקשת העוררים להארכת המועד להגשת השגה / בקשה לתיקון שומה .

4.         על פי הנטען בערר, הפרטים הנ"ל נודעו להם, לראשונה רק לאחר שעוה"ד עמראן ח'טיב, פנה בשמם למשיב וצילם את תיק העסקה, בעקבות כך שלח ב"כ העוררים מכתב מיום 4.8.11 למשיב בו ביקש, הארכת המועד להגשת השגה/ואו בקשה לתיקון שומה אליה צירף השגה ובקשה לתיקון שומה. בהחלטה מיום 19.9.11 דחה המשיב, ללא הנמקה את בקשתו זו של ב"כ העוררים.

            פניה נוספת מטעם העוררים באותו עניין נדחתה אף היא, והודעה על כך נשלחה לב"כ העוררים על ידי המשיב, במכתב מיום 22.6.12.

בקשת המשיב לדחיית הערר על הסף עקב האיחור בהגשתו וטענות הצדדים:

5.         הערר שבפנינו הינו, כאמור על החלטת המשיב מיום 19.9.2011 שדחתה את בקשת העוררים להארכת מועד להגשת השגה/ואו להגשת בקשה לתיקון שומה, הוא הוגש לבית המשפט ביום 5.2.13.

6.         בדיון המוקדם בערר שהתקיים בפנינו ביום 23.5.13, טענה ב"כ המשיב, כי הערר הוגש באיחור, ולאחר חלוף המועד החוקי לכך, על כן ומטעם זה ביקשה לדחות את הערר על הסף.

מנגד טען ב"כ העוררים כי העסקה משנת 1992 וכי מי שטיפל בעסקה היה עוה"ד עתאמנה המנוח שאינו בין החיים, באותו דיון נעתרנו לבקשת ב"כ העוררים והתרנו לו להגיש תצהיר של מר חסן אבו ראס, בנו של העורר מס' 1 בו יפרט את כל הנסיבות מאז נקשרה העסקה, ועד להגשת הבקשה להארכת מועד, תוך צירוף כל מסמך רלוונטי, ואכן ב"כ העוררים הגיש ביום 10.6.13 תצהיר חתום על ידי מר חסן עלי אבו ראס.

7.         באותה החלטה מיום 23.5.2013, לפיה התרנו לעוררים להגיש תצהיר של מר חסן אבו ראס, הורינו למשיב להגיש תשובה מפורטת לערר בתוך 15 יום מיום קבלת התצהיר, ואכן הגיש המשיב ביום 2.7.2013 "תשובה לערר, וכן בקשה לדחיית הערר על הסף" בה הדגיש כי מדובר בערר על החלטה שלא להאריך את המועד להגשת השגה ו/או בקשה לתיקון שומה שהוצאה בקשר לעסקה שנערכה ביום 5.7.1992. בנימוקים לדחיית הערר על הסף ציין ב"כ המשיב נוסף לעובדה כי מדובר בעסקה משנת 1992, את העובדה כי ההחלטה עליה מוגש הערר ניתנה ביום 19.9.2011, ואילו הערר הוגש אחרי יותר משנה ו- 4 חודשים, דהינוו באיחור של כשנה ושלושה חודשים מהמועד החוקי לכך. ב"כ המשיב טען לחשיבות שבתי המשפט מייחסים למועדים הקבועים בתיקים לעשיית פעולות במסגרת ההליך המשפטי, והפנה בעניין זה לפסיקת בית המשפט העליון.

בעניין הבקשה לתיקון השומה הפנה ב"כ המשיב לסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשנ"ג - 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" ו/או "החוק"), המסמיך את המשיב לתקן שומה תוך 4 שנים בהתקיים אחד מהתנאים שסעיף זה מונה, וטען כי לא ניתן לתקן שומה לאחר חלוף 4 שנים מאחר ומדובר בהתיישנות מהותית עוד טען כי לא ניתן להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 בהסתמך על סעיף 107 לחוק המסמיך את מנהל מיסוי מקרקעין להאריך מועד הקבוע בחוק מאחר והוראת סעיף 107 הינה כללית בעוד שהמועד בסעיף 85 לחוק הינו מהותי ולא פרוצדוראלי, לסיכום ביקשה ב"כ המשיב לדחות את הערר על הסף.

בדיון המוקדם שהתקיים ביום 4/7/2013 שבה ב"כ המשיב טען כי יש לדחות את הערר על הסף מאחר והוא הוגש באיחור של שנה ושלושה חודשים מיום ההחלטה עליה מוגש הערר, ב"כ המשיב הדגיש כי העסקה בה מדובר בערר בוצעה לפני 19 שנים ויותר.

8.         מנגד טען ב"כ העוררים כי המצהיר לא נחקר על התצהיר שהוגש מטעם העוררים בעניין העסקה ונסיבותיה וב"כ העוררים טען כי הערר מתייחס לשתי החלטות האחת החלטה שניתנה בעניינו של העורר מס' 1 ואשר דחתה את בקשתו להארכת מועד והשניה, בקשה בשם העורר מס' 2 באמצעות מיופה כוחו, שטרם הוחלט בה. לגבי טענתו זו של ב"כ העוררים יצויין כי אומנם צורף לערר מכתב בחתימת ידו המופנה אל המשיב מיום 31/1/2013, שם המבקש הנו המוכר לעומת פניתו הקודמת מיום 14/8/2011 שם צויין שמו של חסן עלי אבו ראס בנו של העורר מס' 1 כמי שפנה למשיב בשמו, אם כי יש לציין כי הבקשות שהוגשו ע"י ב"כ העוררים מתייחסות לאותה שומה מס' 93052454 בקשה אשר נדחתה.

            ב"כ המשיב ביקש לראות בתצהיר שהוגש על ידו אודות הנסיבות של האיחור בבקשה להארכת מועד להגשת הערר והנימוקים שהועלו שם כנימוקים המצדיקים את הארכת המועד, לפי כך ביקש ב"כ העורר לדחות את בקשת המשיב לסילוק הערר על הסף ולדון בערר לגופו.

9.         חרף טענתו של ב"כ המוכר כי התצהיר של מר חסן אבו ראס מהווה בקשה להארכת מועד, הוא הגיש סמוך לאחר הדיון בו העלה טענתו זו, בקשה בכתב להארכת מועד כאשר טענתו העיקרית הינה כי נימוקי הארכת המועד מפורטים בערר עצמו ובתצהיר הנ"ל של חסן אבו ראס שהוגש לתיק, בנוסף טען ב"כ העוררים בבקשתו בכתב להארכת המועד להגשת הערר כי הוא מעולם לא ישב בחיבוק ידיים וכי הוא נקט בכל האמצעים שעמדו לרשותו למיצוי הליכים שעמדו לרשותו לרבות הגשת ערר. בבקשה מפרט ב"כ העורר את הפעולות שהוא נקט מאז פנה אליו העורר מס' 1, החל מצילום תיק השומה, הגשת הבקשה להארכת מועד להגשת השגה/בקשה לתיקון שומה ולהגשת הערר.

10.        לבקשה להארכת מועד לא צורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בבקשה משום כך הגיש ב"כ העורר מספר ימים, לאחר הגשת הבקשה, תצהיר חתום ע"י בנו של העורר מס' 1, מר חסן אבו ראס בו מציין כי בשנת 2010 ולאחר פטירת אביו המנוח, הוסכם בינו לבין שאר היורשים כי הבית יהיה שייך לו, אז גם עברה פרודתו וילדיו ממנה , להתגורר בבית ואז פנה לעו"ד עמראן חטיב ע"מ לטפל בעניין, לטענתו גם לאחר שדחה המשיב את בקשתו להארכת מועד להגשת השדה ו/או הבקשה לתיקון שומה הוא הנחה את ב"כ להמשיך ולנהל מו"מ עם המשיב ע"מ להשיג את הארכת המועד המבוקשת וכי רק כאשר נוכח לדעת כי אין בדעת המשיב ליתן את הארכת המועד המבוקשת הוגש הערר.

11.        בתשובתו לבקשה להארכת מועד הדגיש ב"כ המשיב כי העסקה שהערר מתייחס אליה בוצעה לפני למעלה מ-20 שנים והערר על ההחלטה לדחות את בקשת העוררים להגשת השגה ו/או בקשה לתיקון שומה באיחור של שנה ושלושה חודשים, מבלי שנתבקשה הארכת מועד, ורק לאחר שהמשיב טען לדחיית הערר על הסף עקב הגשתו באיחור הוגשה הבקשה להארכת מועד. ב"כ המשיב הפנה לע"א 1643/00 פנינה טל השקעות ובנייה נגד פקיד שומה י-ם מסים ט"ו 3 ה-5 שם הדגיש בית המשפט העליון את החשיבות הרבה למועדים הקבועים בחוקים בענייני סדרי הדין , לצורכי עשית פעולות במסגרת ההליך המשפטי, כן הפנה ב"כ המשיב למספר פסקי דין של ועדת ערר לענייני מס שבח בהן נקבע כי לא ניתן להתעלם מהוראות החוק המגבילה את התקופה להגשת ערר וכי דין ערר שהוגש באיחור סילוק על הסף.