החלטה בתיק ו"ע 38388-03-12

מהות הבקשה :

בפתח ההחלטה יאמר, כי הועדה איננה מתבקשת, בשלב זה, לדון במחלוקת הנובעת מדחיית השווי של המקרקעין נושא הערר שנעשתה לפי דברי המבקש בשומה עצמית, הדיון ומהות הבקשה של המבקשת, לקבל את השווי שנעשה בשומה עצמית, כשומה סופית זאת על ידי קבלת הערר על הסף.

עמדות הצדדים וטענותיהם :

בקשת המבקש מתבססת על שתי עילות: האחת מפני שהמשיב לא פעל על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח רכישה) התשכ"ג- 1963, להלן החוק, בסעיף 78(ב) שקובע תקופה של ששה חודשים לקבל או לדחות השומה העצמית על ידי המשיב. והשנייה כיוון שמי שנתן את ההחלטה לדחות את ההשגה הוא אותו פקיד שעשה את השומה, זאת לדברי המבקש, דבר זה  נעשה בניגוד לאמור בסעיף 78א' שהוסף בשנת 1997 (מס' 41) לסעיף ששם נקבע:

"מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה"

והנה טוען המבקש כי, על מכתב מגיש ההשגה על השומה ענה המפקח נסר ח'ורי  ולאחר מכן חתם המפקח נסר ח'ורי  על ההחלטה הנושאת כותרת " החלטת המנהל בהשגה". טען המבקש ע"י כך הופרה הוראת חוק מפורשת הקובעת בפירוש כי עושה השומה אינו יכול גם להיות המחליט בהשגה שהוגשה לגבי אותה שומה.

על טענה זו עונה בא כוח המשיב כי אין ממש בטענת המבקש ומוסיף, אמנם נסר ח'יר חתם על המכתב בשלב ההשגה, אך מי שחתם על ההחלטה בהשגה הוא המפקח סוהיל אבו אחמד ורק מבחינה טכנית בלבד שם נסר ח'יר את חתימתו, ומפנה אותנו אל סעיף 9.7 לכתב הערר שהוגש כל ידי המבקש כעורר, שם נרשם כך: 

"יוער לבסוף ולמען ההגינות כי הדיון בהשגה התקיים עם

     מר  סוהיל אבו-אחמד  ולא  רק  עם מי  שחתום על  ההחלטה

בהשגה (מר נסר ח'יר) "

לדעת בא כוח המשיב, המבקש נהג בהגינות והכיר בעובדה שמי שקבע את השומה הוא מר  סוהיל אבו-אחמד ומר נסר ח'יר שם חתימה פורמאלית בלבד. לכן אין ממש בעילה זו שבגינה מבקש הוא שהועדה תחליט על קבלת הערר כטענת סף.

אשר לעילה הראשונה בדבר אי מתן החלטה בהשגה בתוך פרק של שישה חדשים, ועל ידי זה חלף המועד להוצאת השומה, אומר בא כוח המשיב, כאן לא היתה שומה עצמית  כלל, שזה תנאי חשוב בסעיף זה, כל שהיה בפני המשיב זו שומה חופשית , שחסר בה האלמנט של שומה עצמית הדרוש לקבלת טענת המבקש- העורר כאן, כי בפועל לא הוגשה למיסוי מקרקעין נצרת הצהרה לגבי עסקת הרכישה , ולא הוגשו כל המסמכים שיאפשרו קביעת שומה עצמית ודיון בשומה זו. מוסיף בא כוח המשיב ואומר כי אין כאן  שומה עצמית, השומה שנעשתה היא כאמור שומה חופשית, לכן אין היא נכנסת לתחום האמור בסעיף  78(ד) לחוק, שם נקבע תנאי מפורש בזו הלשון:

"הוגשה שומה עצמית ולא נעשתה שומה זמנית תוך ששה חודשים מיום שהוגשה, והמוכר המציא למנהל לפחות חודש לפני תום ששת החודשים  את כל המסמכים שנדרש להמציאם...וכו'....יראו את השומה  העצמית לשומה סופית...."

הדיון

לטענה הראשונה בדבר לשון סעיף 78(ד) לחוק שעיקרו מצוטט לעיל, לא מצאנו בנספחים לבקשה זו מש''ח 2 עם פרטי העסקה הכולל  שומה עצמית . דבר נוסף מחליש טענת המבקש, כי ההצהרה לגבי קבוצת חלקות קרקע אשר יתכן כי גם לגבי חלקה זו הוגש למיסוי מקרקעין חיפה ושם יש ערר  המתנהל בפני ועדת ערר שבח, זאת למדים אנו מו האמור בסעיף 12 לסיכומי המשיב שם נאמר:

            "ראוי להוסיף כי מבדיקה שערך המשיב , עולה כי המבקש

 הגיש  טופס  מש''ח 2 למשרד מיסוי מקרקעין חיפה, בנוגע

  למספר חלקות וכן הגיש השגה באותו ענין וו...."

ועוד נאמר באותו סעיף של סיכומי המשיב כי מתנהל דיון  בערר  על  החלקות האמורות שיכול שיהיו לו השלכות על הערר שבפני ועדה זו בקשר למקרקעין אלה.