אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ו"ע 37102-02-11

החלטה בתיק ו"ע 37102-02-11

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37102-02-11
27/06/2012
בפני השופט:
עינת רביד יו"ר

- נגד -
התובע:
1. נג'אח ג'ית
2. אבו סארה ג'מעה
3. כלדון סלאח
4. אבו מייאלה קאסם
5. סאמייה נתשה
6. עבד אלחאפז אבו רמוז

עו"ד מוחמד מחמוד
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אורלי אמיתי
החלטה

הערעור הנדון הוגש על צו תפיסה צת 01-11 מיום 7.2.11 (להלן: " צו התפיסה") שהוצא לפי חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום התש"י-1949 (להלן: " החוק") שעניינו תפיסת גג הבניין וחדר המדרגות של הבניין ברחוב חוש מראג'ה שבשכונת סילוואן בירושלים השייך לעוררים (להלן: " הבניין") והממוקם מול המבנה המכונה "בית הדבש" המאוכלס על ידי יהודים.

1.     העוררים הם תושבי שכונת סילוואן בירושלים (להלן: " הכפר" או " סילוואן") ומתגוררים בבניין בן שלוש קומות עם קומת קרקע, אשר הגג שלו (להלן: " הגג") נתפס על ידי כוחות הביטחון על פי צו התפיסה. 

2.     לטענת העוררים רק לאחר שהגישו בקשה לבית משפט השלום בירושלים לצו מניעה כנגד המשיבה בגין ההשתלטות על הגג הוצא הצו מושא הערר. לטענת העוררים התנהגות זאת מנוגדת לחוק.

3.     בתצהירים שהגישו העוררים נטען כי המשיבה עושה שימוש בגג הבניין באופן בו גג הבית הפך לבסיס צבאי לכל דבר. לטענתם המשיבה או מי מטעמה הציבו שם אוהל והותקנה דלת כניסה מחדר המדרגות לגג, וכי על העוררים נאסר לעשות שימוש בגג. עוד נטען, כי מי שרוצה לעשות שימוש בגג חייב לקבל אישור המשיבה. עוד הם טוענים כי המשיבה אינה מאפשרת לעלות לגג לצורך ביצוע תיקונים כגון צינור מים, אם הדבר נחוץ. לטענת העוררים מי שרוצה לעלות לגג חייב להמתין שעות ארוכות עד לקבלת החלטה האם לאשר לו זאת אם לאו. לא זו בלבד, הרי שהמשיבה משאירה ערימות של פסולת במקום והפסולת אינה מפונה אלא נשארת מול דלת ביתם של העוררים. בנוסף טענו העוררים כי לעיתים החיילים עשו רעש רב וכן עשו צרכיהם על גג הבניין.

4.     לטענת העוררים, עד המשיבה, מר ניסים סער, לא הביא כל מסמך התומך בטענותיו לגבי התרחשות האירועים עליהם העיד, ולא הוכח כי הללו אכן התרחשו בפועל.

5.     עוד טענו העוררים בתצהיריהם, כי הם מוכנים כי גג הבניין ייסגר ואף אחד לא יעשה בו שימוש וכי סגירתו תמנע מאחרים לעלות על הגג. לטענת העוררים, הם הציעו בסיור שנערך במקום ביום 23.1.12 כי הגג ייסגר בבלוקים ורשתות בגובה המתאים, אך כל הצעותיהם נדחו, שכן, לטענתם, מטרת המשיבה היא להישאר על גג הבניין כל הזמן, היות והוא משמש נקודת תצפית.

6.     לטענת העוררים עלה מהסיור שערכה הוועדה במקום, וכן מהעדויות בפני הוועדה, כי בניגוד לטענת המשיבה לפיה תפיסת הגג נעשתה על מנת להגן על "בית הדבש", הרי שבסיור התברר כי לא ניתן לעלות מהגגות הסמוכים לגג הבניין, וכי ישנו מרחק אווירי שלא ניתן לדלג עליו,  וכי הצד האחורי של הגג סגור ברשת ברזל. עוד טוענים העוררים, כי כפי שעלה מהסיור, על מנת שיהיה קשר עין עם "בית הדבש" מהגג, אי אפשר לעמוד זקוף על הגג אלא יש צורך להתכופף מן הגג כלפי הרחוב, לכן המטרה היא לא הגג, אלא הגג משמש את המשיבים כנקודת תצפית על מה שמתרחש בסילוואן, וכי משמעות הדברים כי התפיסה הזו אין לה סוף.

7.     לטענת המשיבה במהלך התקופה שקדמה לצו התרבו אירועי התפרעויות אלימות והפרות סדר רחבות היקף בכפר, כאשר גילויי האלימות הופנו בעיקר כלפי תושבי הכפר היהודים ובתיהם, וכן כלפי מאבטחי משרד השיכון הפועלים במקום וכוחות מג"ב והמשטרה.

8.     לטענת המשיבה אחד היעדים המותקפים והמאוימים ביותר הוא מבנה המאוכלס על ידי משפחה יהודית ומוכר בכינוי "בית הדבש". המבנה ממוקם בלב הכפר, בנחיתות טופוגרפית משמעותית. המבנה מהווה מוקד להתקפות קשות כנגד דיירי הבית וכנגד כוחות הביטחון הפועלים בסביבתו.

9.     עוד טוענת המשיבה, כי הרחוב בו שוכן "בית הדבש" מהווה מוקד חיכוך מתמיד בין כוחות הביטחון למתפרעים. פעילות כוחות הביטחון חושפת אותם לסיכון חמור של יידויי אבנים וחפצים פוגעניים אחרים מן הגגות השולטים על הרחוב שהוא מעין סמטה צרה.

10.לטענת המשיבה אחד האתרים הבולטים ששימש מתפרעים לפעולות אלימות כנגד כוחות הביטחון הפועלים בסביבת "בית הדבש" וכנגד תושבי הבית הוא הגג מושא הערר הנדון. לטענת המשיבה מדובר במבנה בן ארבע קומות הנמצא מול "בית הדבש" מעברו השני של רחוב צר, במרחק אווירי קצר ביותר ממנו- מטרים בודדים, ובהפרש גבהים משמעותי. הימצאות המתפרעים על גג המבנה מעמידה את המצויים ברחוב שמתחתיו בנחיתות מבצעית משמעותית ולמעשה מותירה אותם חשופים לידויי אבנים וזריקת חפצים אחרים.

11.לטענת המשיבה בתקופה שקדמה להוצאת הצו בוצעו אירועי אלימות בתדירות גבוהה תוך עליית מדרגה משמעותית בחומרת האירועים ותוצאותיהם. לטענת המשיבה במהלך ההתמודדות עם הפרות הסדר בכפר בין החודשים ינואר לאוקטובר 2010 נפגעו 73 לוחמי מג"ב, ביניהם נפגע בראשו לוחם מג"ב מבלוק שהושלך על ראשו בעקבותיו איבד את הכרתו, וכן רוסקה לסתו של לוחם אחר עקב פגיעת אבן גדולה. לטענת המשיבה אירועי האלימות בהם נטלו חלק עשרות ולעיתים מאות מתפרעים, התאפיינו בהשלכות בקבוקי תבעירה, בלוקים ואבנים לעבר בתי היהודים בכפר, לעבר רכבי האבטחה וכן כוחות הביטחון ורכבים אזרחים שזוהו כשייכים ליהודים. לטענת המשיבה, במספר מקומות נוסף לאבנים כבדות הושלכו אמבטיות, דודי שמש וחפצים כבדים נוספים. הסלמת אירועי האלימות בכפר כללה פעילות של חוליית טרור, אשר ירתה בנשק חם לעבר רכבי אבטחה של משרד השיכון המובילים את התושבים היהודים בכפר.

12.לטענת המשיבה הצו הוצא בהתאם לחוק לתפיסת מקרקעין והוא עומד בתנאי הקבוע בסעיף 3(א) לעניין קיומה של שעת חירום. כמו כן מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 3(ב) הקובע כי הצו דרוש לשם הגנה על המדינה ובטחון הציבור. לטענת המשיבה הוכח כי הצו דרוש לשם הגנת המדינה ובטחון הציבור באזור כולו. בהתייחס למידתיות הצו, טוענת המשיבה, כי באיזון הראוי שבין צרכי הביטחון וההגנה על "בית הדבש" וכוחות הביטחון בכפר לבין הפגיעה המינימאלית בעוררים, יש להעדיף את קיומו של הצו ולאפשר לכוחות הביטחון לעשות מלאכתם נאמנה. לעניין זה טוענת המשיבה כי הצעת העוררים לחסום את הגג כלפי כולי עלמא כולל הדיירים עצמם, מעלה כי הפגיעה בהם היא זניחה יחסית למול האיום הבטחוני הקיים בכפר.

13.עוד טוענת המשיבה, כי הגג הוא המיקום הטוב ביותר עבור כוחות הביטחון על מנת לאבטח את האזור האמור וכן למנוע התפתחות התפרעויות רחבות היקף. לטענתה הגג שולט על הגגות הסמוכים אליו משלושה עברים, כמו כן הוא מאפשר אבטחת כביש הגישה ל"בית הדבש". לטענת המשיבה במידה ותתרחש תקיפה על "בית הדבש", וכל עוד לא יהיה כוח אבטחה על הגג, כוחות, אשר יגיעו ל"בית הדבש", יהיו נתונים לסיכון נוסף והוא תקיפה מהגג כפי שאירע בעבר.

14.לטענת המשיבה תוקפו של הצו הוא לשנה וחצי, מקסימום לשלוש שנים על פי החוק, כאשר במקרה הנדון המדינה מקווה כי עד למועד פקיעתו יתבטל הצורך בקיומו. בהתייחס לטענת העוררים כי כבר היום אין בו צורך טוענת המשיבה, כי המדובר בעניין מקצועי-בטחוני, אשר העוררים לא הביאו לגביו חוות דעת וכאשר עד המשיבה העיד כי האיום עדיין קיים (ראו עדותו של מר ניסים סער עמוד 24 לפרוטוקול).

15.בהתייחס לטענת העוררים כי לא נותנים להם לעלות לגג טוענת המשיבה כי בהתאם לסיור שנערך במקום ציינו מש"ק הכפר וכן גם מפקד תחנת המשטרה, כי הם זמינים לכל פניה ובקשה מטעם הדיירים. עוד טענה המשיבה בסיכומיה כי בעת הסיור הדיירים עצמם ציינו כי ככל שהם מתאמים עליה לגג הדבר מאושר מיידית. המשיבה ציינה בסיכומיה כי הסיבה לצורך בתיאום מראש, אשר לא נדרש בתחילה עם הדיירים, מקורו באירוע התפרצות לגג, שגבל בסכנת חיים לחיילים שהיו על הגג, והצריך נקיטת משנה זהירות כדי לשמור על חייהם של כוחות הביטחון הנמצאים על הגג. לעניין זה הפנתה המשיבה לעדותו של מר עבד אלחאפז אבו רמוז, אשר אישר בעדותו התרחשותו של אירוע זה (עמוד 8 לפרוטוקול).

16.בהתייחס להצעת העוררים כי הגג ייסגר, טענה המשיבה, כי בסיור ניתן היה להתרשם כי הגגות האחרים סמוכים לגג הנדון וכי חסימה מוחלטת היא בלתי אפשרית. עוד טענה המשיבה כי בהעדר כוח אבטחה במקום לא יהיה מי שימנע דילוגם של מתפרעים לעבר הגג, וכי הוכח כי אי הגעת מתפרעים לגג נבעה רק בשל נוכחות רציפה של כוחות הביטחון על הגג.

17.עוד טענה המשיבה, כי ההליך להוצאת צו התפיסה החל זמן רב ועוד לפני הגשת תביעת העוררים לבית משפט השלום בירושלים לקבלת צו מניעה, וזאת במהלך חודש נובמבר 2010 ונמשך עד ליום הוצאתו בפועל. בהתייחס לטענת העוררים כי התפיסה של הגג נעשתה לפני הוצאת צו התפיסה טוענת המשיבה, כי הוצאת הצו אינה יכולה להיעשות על אתר וכי המדובר בתהליך שדורש זמן, על כן אין חשיבות לטענה שנשמעה כי תפיסת הגג בפועל הקדימה את הצו. לעניין זה הוסיפה המשיבה כי תפיסת הגג לפני הצו הייתה כחוק אך אין זה רלוונטי לערר הנדון העוסק בצו בלבד.

18.בדיוני ההוכחות שהתקיימו בתיק העידו מטעם העוררים העדים הבאים שאף הגישו תצהירים: מר עבד אלחאפז אבו רמוז ומר סלאח חלדון. יתר העדים אשר הגישו תצהירים ולא התייצבו לחקירה תצהירים נמשכו מהתיק (ראו הודעת ב"כ העוררים, עמוד 20 לפרוטוקול). מטעם המשיבה העיד מר ניסים סער- קצין אג"מ מג"ב ירושלים (תצהירו של סנ"צ ג'מל רבח נמשך מהתיק לאחר שלא התייצב לדיון , עמוד 20 לפרוטוקול).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ