החלטה בתיק ו"ע 1046/06

1.       לפנינו בקשה לקיצור תקופת הצינון הקבועה בסעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט (1969) (להלן: חוק הצינון), כדי שהמבקש יתפקד החל מיום 16.9.06 כיו"ר דירקטוריון של מקורות חברת מים בע"מ (להלן: חברת מקורות), על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות.

המשיבה תמכה בבקשה. עמותת אומ"ץ - אזרחים למען מינהל תקין - התנגדה לבקשה, ונציגה נשמע על ידינו, מבלי שהעמותה צורפה כבעלת דין, וזאת בגדר המסגרת הרחבה הקבועה בחוק לסדרי הדין בפני הוועדה.

2.       המבקש מילא תפקידים בכירים שונים במשרד התשתיות הלאומיות ובמשרד התחבורה, וזאת לאחר שבשנת 1994 עבר לשירות המדינה משירות קבע בצה"ל. בתפקידו האחרון מאז 1.4.03 ועד ליום 2.9.06 כיהן כמנכ"ל משרד התשתיות. על פי הנתונים שלפנינו, מיום 6.6.06 הפסיק המבקש כל עיסוק בנושאי משק המים ומקורות, וסמכויותיו הועברו למ"מ נציב המים, שאינו כפוף לו (להלן: תקופת הצינון הפנימי).

3.       ביום 3.9.06 סיים המבקש את תפקידו כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות ויצא לחופשה עד ליום 30.9.06, ומיום 1.10.06 ועד ליום 31.12.06 עתיד המבקש לשהות בתקופת הסתגלות בתשלום, אשר בסיומה יפרוש משירות המדינה. על פי הודעת המבקש, אם יינתן לו ההיתר המבוקש, יש סיכוי שיקדים את פרישתו המתוכננת משירות המדינה.

4.       חברת מקורות הינה חברה ממשלתית, שבה למדינה 100% מהון מניות השליטה וכן זכויות למינוי הדירקטורים. השר האחראי על ענייניה, לפי חוק החברות הממשלתיות, הינו שר התשתיות הלאומיות.

5.       לבקשה רלבנטיות סמכויות משרד התשתיות הלאומיות כלפי חברת מקורות, שהן:

א.      סמכויות לפי חוק המים, התשי"ט-1959. לשר התשתיות הלאומיות ולנציב המים סמכויות שונות לפי חוק זה הנוגעות לחברת מקורות. על פי הצהרת המבקש, מאחר שנציב המים כפוף ישירות לשר התשתיות הלאומיות ולא למנכ"ל המשרד, לא היה הוא מעורב כמעט בהפעלת סמכויות השר לפי אותו חוק.

ב.       סמכויות לפי חוק החברות הממשלתיות, שר התשתיות הלאומיות הינו השר האחראי על ענייני חברת מקורות לפי חוק החברות הממשלתיות. במסגרת זו היה המבקש מעורב בעניינים שונים הנוגעים לחברת מקורות, לרבות בדיונים שונים שהתקיימו בעניין שינוי המבנה האירגוני בה. שינוי זה נולד בהסכם קיבוצי מיוחד בין מקורות, ההסתדרות הכללית ונציגות עובדי החברה, בו הוסכם על ביצוע שינוי מבני שאושר על ידי הממשלה. על פי המבנה הארגוני החדש, תוקם, חברת מקורות אחזקות, שהיא חברה ממשלתית (100%) חדשה שתשמש חברת אחזקות ללא פעילות עצמאית. לחברה זו יהיו שלוש חברות בנות: מקורות חברת המים בע"מ (בעלות מלאה של מקורות אחזקות), מקורות פיתוח וייזום בע"מ (בעלות מלאה של מקורות אחזקות) ומקורות נכסים והמוביל הארצי בע"מ (50% בבעלות מקורות אחזקות ו-50% בבעלות מדינת ישראל). ההסכם הנזכר קבע, בין השאר, כי חברת מקורות מים (שהיא, כאמור, החברה שהמבקש אמור לשמש בה יו"ר הדירקטוריון) תעסוק בעיקר במטלה המפורטת בסעיף 48 לחוק המים כ"רשות מים הארצית". לאחר שנחתם ההסכם, התברר כי יש קשיים ביישומו, ובשל כך התקיימו בלשכת המבקש מספר דיונים במטרה למצוא פתרון למבוי הסתום, ואולם, פתרון לא נמצא. על כן, מאז חתימת ההסכם החברות החדשות לא החלו לפעול כלל ודירקטוריונים לא כונסו ולו פעם אחת.

6.       לשיטת המשיבה, אין ספק כי על המבקש חל סעיף 4 לחוק הצינון, מאחר שבמסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות היה הוא מוסמך להחליט או להמליץ, ואף היה מעורב בהחלטות ובהמלצות שהתקבלו בפועל במהלך השנתיים האחרונות, בעניינים שונים הנוגעים לחברת מקורות. ב"כ המשיבה גם מכיר בכך שתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי הינו התפקיד הבכיר ביותר בשירות המדינה, שיקול שהוכר על ידי הוועדה בעבר כמקשה על מתן האישור.

          יחד עם זאת, המשיבה, אשר אישרה את התיאור העובדתי המופיע בבקשה, אינה מתנגדת למתן ההיתר המבוקש ממספר טעמים:

א.      המינוי המוצע הוא לתפקיד בחברה ממשלתית, ועל כן מתקיים שיקול הקבוע בחוק הצינון, התומך בקיצור התקופה, מה גם שחברת מקורות ממלאת תפקיד ציבורי מובהק.

ב.       המינוי הוצע למבקש על ידי שר התשתיות הלאומיות בהסכמת שר האוצר, שהינם השרים המוסמכים על פי חוק החברות הממשלתיות לאשר את המינוי שבו מדובר. אף בנסיבות אלה יש כדי להפחית את החשש, ולו למראית עין, של פגיעה בטוהר המידות (ראו: ו"ע 6047/03).

ג.       המבקש הינו המועמד המתאים לתפקיד המבוקש, לאור היכרותו את הנושאים העומדים על הפרק בחברת מקורות ולאור הצורך לקדם את השינוי המבני בה. ב"כ המשיבה מטעים כי, הטלת תקופת צינון של מספר חודשים על המבקש תגרום לכך שייחסר בחברה זו יו"ר דירקטוריון, דבר שאינו רצוי לאור האינטרס הציבורי לקדם את השינוי המבני, ולחלופין - עלולה לסכל את המינוי המבוקש, ובכך למנוע את האפשרות להסתייע בכישוריו ובהיכרותו המעמיקה עם הנושאים העומדים על הפרק בחברת מקורות.

על פי המידע שלפנינו, נושא הבקשה נבחן ביסודיות גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר סמך ידיו על המעבר האמור.

7.       עמותת אומ"ץ לא הציגה עובדות שונות ולא סתרה את הנתונים העובדתיים שהוצגו על ידי המבקש ועל ידי המשיבה. משנתבקשה העמותה להבהיר את תרומתה לדיון, הסביר הנציג מר אברהם פריד, כי תצהירו של המבקש מאשש את חששה של העמותה לפגיעה בטוהר המידות. במהלך הדיון הוסיף והדגיש נציג העמותה את החשש לפגיעה במראית העין, המביא לפגיעה באמון הציבור בטוהר המידות בשל מעמד המבקש כמנכ"ל משרד ממשלתי ועוצמת השפעתו.

בחששות אלה אין חדש. גם המשיבה מכירה בקשיים שמעוררים אותם חששות, ואולם, לשיטתה, ידיעת פרטי העובדות מסייעת להתמודד איתם עד כדי צמצום תקופת הצינון לתקופת הצינון הפנימי.

8.       אנו סבורים כי אין מקום לטענת עמותת אומ"ץ, לפיה התערבות גופים מסוגה היא המביאה לכך שהוועדה לא תהיה חותמת גומי להסכמת המדינה לקיצור התקופה. טענה זו מלמדת על חוסר בקיאות או העדר התעמקות בשיקולי הוועדה. נוסיף כי, אין ממש גם בטיעון הנוסף שהודגש ע"י נציג העמותה בעת הדיון. מר פריד הטעים כי חל במשך השנים שינוי באופי החברות הממשלתיות או למצער בחלק מהן, במיוחד לאור מגמת ההפרטה, כך שהן למעשה מתנהלות כחברות עסקיות לכל דבר, והעובדה שחברה ממשלתית כזו מנוהלת על ידי מי שהיה מנכ"ל משרד ממשלתי נותנת לה יתרון בתחרות עם חברות אחרות בשוק. ברם, בנושא זה יש לעמותה ויכוח עם המחוקק, אשר קבע מפורשות בסעיף 4(ב)(5) לחוק הצינון, כי העובדה שההעסקה המבוקשת היא "בתאגיד ממלכתי או בחברה ממשלתית" מהווה שיקול לקיצור התקופה. יתר על כן, אין דבר המונע העסקת בכירים לשעבר בשירות המדינה על ידי גופים פרטיים, אשר בידם גם, בדרך כלל, לשלם משכורות גבוהות לפורשים, והדבר מתרחש לא פעם. בנוסף, ממילא לאחר עבור שנה מהפרישה אין מגבלה על העסקה של עובדי הציבור שפרשו על ידי גופים הקשורים לממשלה או על ידי אחרים. לכן, אין בהיבט האמור כדי לחדד את בעיית טוהר המידות ואמון הציבור בו.

9.       לאחר שבחנו את נסיבות המקרה, הגענו למסקנה כי השיקולים שפירטה המשיבה לתמיכה בבקשה מפחיתים את החשש שעצם קיצור תקופת הצינון יפגע במקרה דנן בטוהר המידות. השיקול המכריע בעינינו הוא מהות הפעילות של חברת מקורות, שהיא חברה ממשלתית הפועלת כזרוע של הממשלה בתחום תיפקודה, וכאשר הובהר כי מגמת המינוי המבוקש היא לקדם את פעילותה ברוח החלטות הממשלה. שיקול זה נקבע ע"י המחוקק בסעיף 14(ב)(5) לחוק הצינון כשיקול המצדיק היענות לבקשות מסוג זה ("העובדה כי ההעסקה המבוקשת היא בתאגיד ממלכתי או בחברה ממשלתית"). נוסיף כי, האיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו-3 לחוק, המגבילים את המגעים העתידיים שיהיו למבקש עם משרד התשתיות, איסורים אשר הדעת נותנת כי המבקש יכבד, אף הם משתלבים בכלל השיקולים התומכים בקיצור התקופה, בהניחם יסוד מעשי להפגת החשש.

10.     מאידך, הבאנו בחשבון שיקולי נגד, אשר אינם מניחים ביטול תקופת הצינון לחלוטין.