אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ה.פ. 1363/94

החלטה בתיק ה.פ. 1363/94

תאריך פרסום : 30/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1363-94,5254-05
10/03/2008
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
עזבון אהרון קידר ז"ל ע"י דליה קידר כיורשת יחידה של אהרון קידר ז"ל
עו"ד א' רייפנברג י' מלר ליר חן
הנתבע:
1. United Circle Inc
2. Smale Investment AG
3. חנוך אנריקו דרזביץ
4. קרטס כץ
5. פיליפ כץ
6. Thales Holdings Corporation

עו"ד י' כשר נ' קהת
עו"ד נ' גרטופסקי ג' לגזיאל שבבו
החלטה
א.         תיאור ההליך ורקע הדברים

1.         בפני בקשה בעניין דרך יישום פסק הדין שניתן ביום 21.11.02 על ידי בית המשפט העליון בערעור ובערעור שכנגד שבין המבקש לבין המשיבים 1-3 ואחרים (ע"א 1947/96, ע"א 5194/99). בסוף פסק הדין פסק בית המשפט העליון כי במידה ויתעוררו חילוקי דיעות בין הצדדים בנוגע ליישום פסק הדין, הם יוכלו לפנות בעניין לבית משפט זה, וכך עשה המבקש בבקשה שהגיש ביום 22.2.05 (בש"א 5254/05). במסגרת זו התעוררה שאלה לגבי ייצוגן של המשיבות 1-2, ובעניין זה הוגשה בקשה נוספת שאף היא עומדת להכרעה (בש"א 10852/05). המשיבים 3-6 לא היו צד להליכים בתובענה זו ובערעור, והמבקש עותר לצרפם לבקשה ולתובענה.

לאחר שהוגשו כתבי הטענות של הצדדים בבקשות, והתקיים דיון בבקשה שבו נחקרו המבקש והמשיב 3, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב. אך בטרם ניתנה ההחלטה בבקשות, נפטר המבקש למרבה הצער. על פי החלטת בית המשפט מיום 12.3.07, לא ניתן היה להכריע בבקשות כל עוד לא הובהר מי הם יורשי המנוח. ביום 4.2.08 הוגש לבית המשפט צו קיום צוואה, לפיו היורשת היחידה של המנוח היא רעייתו דליה קידר, ואז הוחלט כי היא תבוא בנעלי המבקש כבעלת דין מכאן ואילך. בכך נפתחה הדרך למתן החלטה לבקשות שבכותרת.

להלן יתואר רקע הדברים שהביא להגשת הבקשות נשוא החלטה זו.

2.         בחודש פברואר 1992 נחתם הסכם שותפות בין המבקש, אהרון קידר ז"ל, שהיה עורך דין ואיש עסקים, לבין Smale Investment AG(להלן: "סמייל"), שהיא המשיבה 2 (להלן: "הסכם השותפות" ו "השותפות"). סמייל היא חברה הרשומה בשוויץ, שהיתה בבעלותם ובשליטתם של חנוך אנריקו דרזביץ, שהוא המשיב 3 (להלן: "דרזביץ"), וקרטיס כץ, שהוא המשיב 4 (להלן: "קרטיס כץ"). המבקש הקים שורה של חברות פנמיות וסלובקיות (אלו פורטו בס"ק ב' לכותרת לבקשה, ובסעיף 3 לפסק דינו של כב' סגן הנשיא, כתוארו אז, השופט א' גורן שניתן בתיק זה ביום 21.1.96 - להלן: " החברות"). על פי הסכם השותפות רכשה סמייל 50% מכלל הזכויות שהיו למבקש בחברות אלו. הנכס החשוב ביותר של חברות אלו היתה אופציה שהוענקה לאחת מהן - חברת JARP INC.(להלן: "ג'ארפ") - לרכוש את מניותיה של חברתGEDNOTA BRATISLAVA(להלן: "ידנוטה") בחברת AMITA INV.(להלן: "אמיתה"), תמורת סך של כ- 5 מיליון דולר. שווי נכסי הנדל"ן של חברת אמיתה היה צפוי להיות בעת מימוש האופציה כ- 20 מיליון דולר (להלן: "אופציית ידנוטה").

3.         עם היפרדותה של סלובקיה מצ'כיה בשנת 1992, נדרשו השקעות נוספות בעסקי השותפות, ורובן הושקעו על ידי סמייל. על רקע זה הגיעו הצדדים להסכמה נוספת, שעוגנה במסמך מיום 16.11.92, שכונה " התוספת הראשונה" (נספח יב(1) לבקשה). במסמך זה הוסכמו שני דברים החשובים לענייננו. ראשית, נקבע בסעיף 5, כי:

"הוסכם בין הצדדים, כי כל התקבולים וטובות ההנאה מכל סוג שהוא מכל החברות ומכל העסקים מכל סוג שהוא, שיגיעו להם בהתאם להסכם היסודי (הסכם השותפות - ע.ב.) , או בקשר אליו, ישולמו קודם כל לסמייל, בזכות קדימה ובעדיפות ראשונה, על מנת שהיא תקבל בחזרה את מלוא השקעתה...".

הסכום שהשקיעה סמייל על פי ההסכם הראשון הוא 2.5 מיליון דולר (סעיף 21 להסכם השותפות), ואילו הסכום שהשקיעה לצורך מימוש אופציית ידנוטה היה בסך של כ- 2 מיליון דולר (לטענת המשיבה בסעיף 26 לתגובה, וכ- 1.84 מיליון דולר לטענת המבקש בסעיף 40.3 לבקשה). אין מחלוקת בין הצדדים כי סמייל זכאית להשבת השקעתה בגין שני הסכומים דלעיל. 

שנית, על מנת להבטיח את החזר סכומי השקעתה של סמייל, נקבע בסעיף 7 לתוספת הראשונה:

            "עד למועד שבו תקבל סמייל את כל סכומי השקעתה המפורטת בסעיפים 2ב', 5, 6 לעיל, יהיו בבעלות סמייל 100% המניות של אפק של אפק אינווסטמנט, של רביקא, של צ'ארפ (ג'ארפ - ע.ב.) וכל יתר החברות של הצדדים בקשר לעסקים הנ"ל ובמיוחד בכל הנדל"ן והחנויות. לאחר שסמייל תקבל את כל הסכומים המפורטים בסעיפים 2ב', 5, 6 לעיל, תעביר סמייל לקידר 50% מכל המניות על מנת שבסופו של דבר כל צד יחזור להיות הבעלים ב- 50% מכל המניות, בכפוף לאמור בסעיף 9 להלן (אפשרות שלא מומשה למכירת מניות נוספות של המבקש לסמייל - ע.ב.) ".

הסכמות אלו הורחבו והוחלו על כל סכום נוסף שתשקיע סמייל בעתיד בשותפות, על פי מסמך שכונה "תוספת שניה להסכם מיום 9.2.92" (נספח יב(2) לבקשה - להלן " התוספת השניה"). המשיבים טוענים כי מסמך זה נערך כאשר סמייל נדרשה להשקיע בשותפות סך נוסף של כ- 700 אלף דולר (סעיף 29 לתגובה).

4.         בסוף שנת 1993 התעורר צורך דחוף להשקיע סכום של עד 1.5 מיליון דולר באחת מחברות השותפות (חברת א.פ.ק.). לצורך קבלת המימון הנדרש, פנו המבקש וסמייל לחברת United Circle Inc , המשיבה 1 (להלן: " UC "). על רקע זה נחתם ביום 20.12.93  הסכם בין המבקש, סמייל ו-UC, לפיו התחייבה UCלהשקיע בא.פ.ק סכום של עד 1.5 מיליון דולר, ובתמורה התחייבו המבקש וסמייל להעביר ל-UC51% ממניותיהם בחברות שבשותפות (להלן: " ההסכם המשולש"). לצורך מימוש ההסכם המשולש הופקדו כל מניותיו של המבקש בחברות בידי נאמן (עו"ד אדם אופנהיים). בהסכם המשולש נקבע כי עם תשלום ההשקעה בסך 1.5 מליון דולר של UCבשותפות יועברו 51% ממניותיו של המבקש ל-UC, ויתרת מניותיו יועברו לסמייל, כך שהוא ישאר בלא מניות כלשהן בחברות (ההסבר לכך יובא בהמשך). כמו כן נקבע כי אם UCתשקיע בשותפות סכום קטן מ- 1.5 מיליון דולר, יעביר אליה הנאמן מניות בחברות באופן יחסי לסכום השקעתה, ויתרת המניות שלא הועברו ל-UC תוחזר למבקש. השאלה מה יהיה במקרה זה שיעור המניות של המבקש לעומת זה של סמייל, איננה מובהרת בהסכם המשולש, והיא מהווה סלע מחלוקת בין הצדדים (נושא זה יידון בהמשך).

5.         היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והמבקש הגיש בבית משפט זה שתי תובענות שונות. התובענה הראשונה הוגשה בתיק זה (ה"פ 1363/94), והסעד המבוקש בה הוא להצהיר כי UC זכאית לקבל רק 17% מכלל אחזקותיו של המבקש בחברות (הואיל והשקיע רק שליש מהסך של 1.5 מליון דולר), וכי סמייל איננה זכאית לקבל מניות כלשהן של המבקש בחברות (להלן: "התובענה הראשונה"). בתובענה זו נטען כי המבקש זכאי להשבת חלק יחסי ממניותיו בחברות (שהופקדו בידי הנאמן אופנהיים), באופן שבידיו יוותרו 41.5% מכלל המניות בחברות (למבקש היו לאחר הסכם השותפות עם סמייל 50% ממניות החברות, ומתוכן היה עליו להעביר 17% ל -UC, קרי: 8.5% מכלל המניות בחברות). התביעה השניה שהגיש המבקש היתה לביטול ההסכם המשולש בשל הפרתו (ה"פ 1075/95 וה"פ 1616/96 - להלן: "התובענה השניה"). בתובענה השניה נטען, בין היתר, כי דרזביץ הונה את המבקש, שכן הסתבר כי UC איננה אלא חברה של דרזביץ עצמו.

6.         בית משפט זה (כב' השופט וסגן הנשיא א' גורן, כתוארו אז) דחה את התובענה הראשונה. אמנם התקבלה טענתו של המבקש כי על פי ההסכם המשולש, אם UC היתה משקיעה חצי מיליון דולר בלבד, היה מקום להשיב למבקש את יתרת מניותיו שהועברו ל- UC, כך שהיא תקבל רק שליש ממניותיו של המבקש. אך בית המשפט קבע כי על פי פירושו הנכון של ההסכם המשולש, גם השקעה של UC שאינה בחברת א.פ.ק, כי אם בחברות אחרות של השותפות, נחשבת כהשקעה המחייבת את המבקש להעביר מניותיו ל- UC. משהשקעה זו בוצעה במלואה בהיקף של 1.5 מליון דולר, בא.פ.ק או בחברות אחרות,  אין המבקש זכאי להשבת מניותיו בחברות.

גם תביעתו השניה של המבקש נדחתה (על ידי כב' השופט ד"ר ג' קלינג), אשר לא קיבל את טענת ההטעיה, וקבע כי לא הוכח שדרזביץ עומד מאחורי UC. כך נדחתה העתירה לביטול ההסכם המשולש.

7.         המבקש הגיש ערעור על דחיית שתי התובענות שהגיש, ושני הערעורים נדונו במאוחד. בית המשפט העליון פסק, כי יש לאשר את פסק דינו של כב' השופט קלינג, הנוגע לתביעה השניה. התוצאה היא שההסכם המשולש נותר על כנו.

אשר לתובענה הראשונה, קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של המבקש, ופסק כי על פי ההסכם המשולש הסך המושקע של 1.5 מיליון דולר היה צריך להיות מועבר לחברת א.פ.ק בלבד, ולא לחברות אחרות. על פי ממצאי בית המשפט, העבירה UC רק סך של חצי מיליון דולר לחברת א.פ.ק, וסך נוסף של 2.775 מיליון דולר הועבר לחברת ג'ארפ לשם מימוש אופציית ידנוטה. בית המשפט העליון קבע כי העברת הכספים למימוש האופציה לא היתה יכולה לקיים את תנאי ההסכם המשולש, אשר הבחין היטב בין השקעה של 1.5 מיליון דולר בחברת א.פ.ק, לבין השקעה בסך 2.8 מיליון דולר לשם מימוש האופציה. עוד קבע בית המשפט העליון כי בעת חתימת ההסכם המשולש היה המבקש בעל 50% מהאחזקות בחברות. על פי תנאי ההסכם המשולש - פסק בית המשפט העליון - מאחר והועבר על ידי UC לחברת א.פ.ק רק שליש מן הסכום של 1.5 מיליון דולר, זכאית היתה UC להיות בעליה של שליש מ- 51% מהאחזקות בחברות, קרי: 17% מהן. לכן, יש להחזיר למבקש את יתרת המניות של המבקש (34%), שהועברו ל- UC על ידי הנאמן בניגוד להוראות ההסכם המשולש (סעיף 19 לפסק הדין). כך נקבע בסיכום פסק הדין (סעיף 20):

" התוצאה היא, שקידר זכאי להשבת חלק יחסי מאחזקותיו בחברות, בכפוף להוראות בדבר החזר ההשקעה לסמייל אשר נקבעו בתוספות להסכם השותפות המקורי בינו לבין סמייל. במידה ויתעוררו חילוקי דעות בנוגע לחלק לו זכאי קידר יוכל כל אחד מבעלי הדין לעתור לבית המשפט המחוזי בעניין זה, על דרך הגשת בקשה בכתב".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ