אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 7132/08

החלטה בתיק הפ 7132/08

תאריך פרסום : 28/12/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
7132-08,2670-08
23/07/2008
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
מצדה חברה להנדסה בע"מ (בפירוק)
עו"ד י. רוזנצוויג
הנתבע:
1. רהיטי צרעה בע"מ
2. קיבוץ צרעה

עו"ד ד. מירקין
החלטה

1.         ביום 26.3.08 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ביום 6.10.02 על ידי הבורר עו"ד שאול אלוני ז"ל. בכותרת הבקשה נאמר כי היא מוגשת לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. סעיף זה מסמיך את בית המשפט לבטל פסק בוררות אם " קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד". לטענת המבקשת, עילה זו קמה במקרה דנן, באשר לאחר מתן פסק הבוררות התברר לה כי משרד עורכי-הדין עמו נמנה הבורר ייצג את קיבוץ צרעה, שהיה הנתבע השני בבוררות, בהליך משפטי בו הקיבוץ היה אחד התובעים. בנוסף, ייצג אותו משרד עורכי-דין דרך קבע את תנועת התק"מ ואת הקיבוצים החברים בה, שאחד מהם הוא קיבוץ צרעה, וכאשר חלק מעדי ההגנה בבוררות שימשו בתפקידים שונים בתק"מ.

2.         המשיבים טוענים כי יש לסלק את הבקשה על הסף לנוכח האיחור הרב בהגשתה. המשיבים מסתמכים על סעיף 27(א) לחוק הבוררות, הקובע כך:

" לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל-דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות-חוץ".

המבקשת מאשרת (בסעיף 4 לבקשתה) כי פסק הבוררות התקבל אצל בא-כוחה בחודש אוקטובר 2002. לפיכך טוענים המשיבים כי הבקשה לביטול הפסק הוגשה באיחור של למעלה מחמש שנים מהמועד האחרון הקבוע לכך בסעיף 27(א). מאחר שהמבקשת לא ביקשה ולא קיבלה הארכה של מועד זה, הרי לטענת המשיבים דין בקשתה להיות מסולקת על הסף.         

3.         תשובתה של המבקשת לטענה זו היא שבקשתה אינה נשלטת על ידי סעיף 27(א) לחוק הבוררות אלא על ידי סעיף 27(ד) לחוק, שזו הוראתו:

" המועדים האמורים בסעיף קטן (א) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(1) והוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10)".

המבקשת מפרשת את סעיף 27(ד) באופן שבקשה לביטול פסק בוררות המוגשת מכוח סעיף 24(10) לחוק פטורה הן ממגבלת 45 הימים הקבועה בסעיף 27(א) והן ממגבלה נוספת הקבועה בסעיף 27(ג) לפיה " לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר".

4.         פרשנות זו יש לדחות. סעיף 27(ד) קובע הוראות שונות ונפרדות, לבקשה לביטול פסק בוררות המוגשת על פי העילה האמורה בסעיף 24(1) לחוק (המתייחס למקרה שבו לא היה הסכם בוררות בר-תוקף), מצד אחד, ולבקשה לביטול פסק בוררות המוגשת על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) לחוק (המתייחס למקרה שבו בית משפט היה מבטל פסק דין חלוט), מצד שני. סעיף 27(ד) רישא פוטר בקשה המוגשת על פי סעיף 24(1) ממגבלת " המועדים האמורים בסעיף קטן (א)", היינו: שניתן להגיש בקשה כזאת גם לאחר חלוף 45 הימים מיום מסירת הפסק למבקש. לעומת זאת, בקשה המוגשת על פי סעיף 24(10) לא הופטרה בסעיף 27(ד) סיפא ממגבלת המועדים האמורים בסעיף 27(א) אלא מהמגבלה הנובעת מ" הוראות סעיף קטן (ג)" לפיהן לא ניתן להגיש בקשה לביטול פסק בוררות לאחר שהפסק כבר אושר.  פטור זה אינו מעניק  היתר פתוח להגשת  בקשת  הביטול לפי סעיף  24(10) בכל עת. את הבקשה יש להגיש בתוך המועד המיוחד שנקבע לגביה בסעיף 27(ב) סיפא, המורה כי תחילת " התקופה של ארבעים וחמישה יום... בבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10)" הנה " מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה". לשון אחר: אמנם ניתן להגיש בקשת ביטול לפי סעיף 24(10) גם לאחר 45 יום מיום קבלת פסק הבוררות; ואמנם ניתן להגיש את הבקשה גם לאחר שפסק הבוררות כבר אושר; אולם לא ניתן להגיש בקשה לפי סעיף 24(10) לאחר 45 יום מהיום שבו נתגלו למבקש העובדות שעל יסודן סומך הוא את בקשת הביטול (ראו ע"א 9800/01 שאוליאן נ' אפרמיאן, פ"ד נח(4) 389, 402).

5.         ממילא אין לקבל גם לא את טענתה הנוספת של המבקשת בדבר השתק המונע מהמשיבים לטעון כי הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה באיחור. טענה זו של המבקשת נסמכת על דברים שאמר ב"כ המשיבים בדיון שהתקיים ביום 16.3.08 בה"פ 4151/05, שעניינה בקשת המשיבים לאישור פסק הבוררות. במענה לבקשת המבקשת דנן (המשיבה 1 באותו הליך) לעיכוב הליכי הדיון בבקשה הנזכרת, אמר שם ב"כ המשיבים דנן (בעמ' 11 לפרוטוקול)  כי אם פסק  הבוררות יאושר  ולאחר מכן תוגש בקשה לביטולו מכוח סעיף  24(10) לחוק הבוררות, " אני לא אעלה טענה כזאת ולא אתנגד לבירור בקשת הביטול מהטעם שבינתיים אושר פסק הבורר. וזאת מבלי לפגוע בזכותי להתנגד לאותה בקשה מטעמים אחרים". בדברים אלה אין כל חידוש או תוספת על האמור בחוק. אכן, כפי שמורה סעיף 27(ד) סיפא לחוק, המשיבים לא היו רשאים להתנגד לבקשת ביטול המוגשת מכוח סעיף 24(10) גם אם ההגשה הייתה מתבצעת לאחר אישור פסק הבוררות (אם כי בפועל לא זה מה שארע, שכן הפסק אושר ביום 10.4.08 לאחר הגשת בקשת הביטול ביום 26.3.08). התחייבות ב"כ המשיבים הייתה להימנע מהעלאת התנגדות כזאת; ובהתחייבות זו עמדו המשיבים, שהרי בקשתם לסילוק הבקשה לביטול פסק הבוררות על הסף אינה מנומקת בעובדה שפסק הבוררות אושר. בקשת הסילוק מנומקת בכך שבקשת הביטול הוגשה לאחר תקופת 45 הימים הקבועים לשם כך בסעיפים 27(א) ו-27(ב). התנגדות כזאת, שעילתה שונה לחלוטין מעילת ההתנגדות הנסמכת על אישור פסק הבוררות, לא קיבלו על עצמם המשיבים להימנע מלהעלות. נהפוך הוא: ב"כ המשיבים הבהיר בדיון מיום 16.3.08 כי אין הוא מוותר על הזכות " להתנגד לאותה בקשה מטעמים אחרים".              

6.         כאמור, סעיף 27(א) לחוק מסמיך את בית המשפט " להאריך את התקופה האמורה" של 45 ימים " אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". המבקשת, שלא הגישה בקשה להארכת התקופה, טוענת בתגובתה לבקשה לסילוק בקשת הביטול על הסף כי במקרה שלפנינו יש ליישם את ההלכה המכירה בקיומם של מצבים יוצאי דופן בהם מצופה מבית המשפט להאריך את התקופה מיוזמתו ואף בהעדר בקשה של בעל דין. וכך נאמר בפסק הדין בו נקבעה ההלכה (ע"א 9800/01 לעיל, בעמ' 401-402):

" מטבע הדברים, אין בית המשפט נוטה להאריך מועד אם לא שוכנע בקיום טעמים מיוחדים להצדקת האיחור; לא כל שכן שבית המשפט לא ייטה להאריך מועד מיוזמתו מקום שבעל הדין לא פנה אליו כלל בבקשה להארכת המועד. אך כפי שראינו, הסמכות להאריך מועד מיוזמתו נתונה לבית המשפט, ובמקרים החריגים שבהם עשוי הוא להפעילה רשאי הוא למצוא טעם מיוחד להארכת המועד לאו דווקא בנסיבות שגרמו לאיחור (שלא פורטו לפניו כלל), אלא במהות ההליך שהונח לפניו. כך למשל אם שוכנע שסילוק ההליך על הסף, בשל החמצת המועד, עלול לגרום לעיוות דין חמור או לפגיעה קשה באינטרס ציבורי חשוב, עשוי בית המשפט להאריך את המועד מיוזמתו... סעיף 27(ד) קובע כי הוראות סעיף 27(ג) 'לא יחולו על בקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10)', המסמיך את בית המשפט לבטל פסק בוררות בשל 'עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד'. זו העילה שהטוען כי הבורר פעל בתרמית עשוי להסתמך עליה, ובקשה לביטולו של פסק בוררות בעילה האמורה ראויה להידון לגופה אף אם הוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר. המועד להגשת בקשת ביטול בעילה האמורה הוא ארבעים וחמישה ימים 'מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה' (סעיף 27(ב) לחוק), אך נראה כי גם אם הבקשה לביטול בעילה האמורה הוגשה לאחר חלוף המועד, הרי שעצם הטענה כי הבורר פעל בתרמית, עשויה להיות טעם מיוחד שיצדיק את הארכת המועד אף מיוזמת בית המשפט".         

7.         לא מצאתי מקום להחיל הלכה זו במקרה שלפנינו. הארכה שנדרשה באותה פרשה, ולגביה נקבע כי בית המשפט צריך לתיתה אף מיוזמתו, נבעה מכך שדו"ח החוקר הפרטי אשר העמיד את מבקש ביטול פסק הבוררות לראשונה על התרמית בה נגוע הפסק, נמסר למבקש אמנם באותה מחצית שנה בה הוגשה על ידו בקשת הביטול (המחצית הראשונה של שנת 1993) אך למעלה מ-45 ימים לאחר שהמבקש קיבל את הדו"ח. לעומת זאת, במקרה שלפנינו המבקשת הייתה מודעת לכל העובדות עליהן מבוססת בקשתה לביטול פסק הבוררות כבר בסוף שנת 2002, למעלה מחמש שנים לפני הגשת הבקשה, מועד בו הגישה לבית המשפט בקשה קודמת לביטול הפסק שהתבססה על אותן עובדות ונוסחה בלשון דומה מאד, לעתים עד כדי זהות, לבקשה הנוכחית. במצב דברים זה אין הצדקה לכך שבית המשפט יסטה מהכלל הרגיל שלפיו " על מבקש הביטול שחדל מהגשת בקשתו במועד, לעתור להארכת המועד ולשכנע את בית המשפט בקיום טעמים מיוחדים המצדיקים זאת" (ע"א 9800/01 הנ"ל, בעמ' 401).        

8.         המבקשת העלתה בתגובתה בקשה חלופית לבקשתה להארכת המועד ביוזמת בית המשפט. הבקשה החלופית היא שבית המשפט יאפשר לה להגיש בדיעבד בקשה להארכת המועד. בשל המשמעות הדרסטית הנודעת לסילוקו של הליך על הסף, ראיתי לנכון להיענות לבקשה חלופית זו ולאפשר למבקשת לנסות ולשכנע כי קיים באמתחתה טעם מיוחד להארכת המועד. אמנם המשיבים מתנגדים גם לכך וטוענים בין היתר כי בהעדר תצהיר התומך בתגובת המבקשת, אין באפשרותה לבקש דבר הכרוך בטיעון עובדתי, ובכלל זה בקשה להתרת הגשת בקשה לארכה בדיעבד. דא עקא, העובדות אותן תידרש המבקשת להוכיח באמצעות תצהיר יהיו אלה הנוגעות לבקשת הארכה. לא כן הבקשה להתרת הגשת בקשת הארכה כיום, שהשיקולים בגינם החלטתי להיעתר לה אינם נובעים מעובדה כלשהי אלא, כאמור, מהשקפה הנעוצה במדיניות שיפוטית בדבר מידת הזהירות בה יש לנקוט לפני  קבלת החלטה על סילוק הליך על הסף.  לא למותר  להזכיר  כי סעיף  27(א) לחוק הבוררות מציין במפורש כי ארכה להגשת בקשה לביטול פסק בוררות יכול שתינתן " אף אם כבר עברה" התקופה של 45 הימים הנקובה קודם לכן בסעיף. הגשת בקשת ארכה לאחר חלוף התקופה גם היא בגדר הגשת בקשה בדיעבד. 

9.         ניתן אפוא היתר למבקשת להגיש עד ליום 17.8.08 בקשה להארכת המועד להגשת בקשתה לביטול פסק הבוררות עד למועד ההגשה בפועל (26.3.08). התיק יובא בפניי ביום 18.8.07.

ניתנה היום, כ' בתמוז תשס"ח (23 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

משה סובל, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ