אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 444/05

החלטה בתיק הפ 444/05

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
444-05
30/03/2006
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
עדאל נסראללה
עו"ד אריאלי שמואל
הנתבע:
לדאוי אחמד
עו"ד פנחסי יאיר
החלטה

1.             המבקש הגיש כנגד המשיב המרצת פתיחה, בה עתר כי בית המשפט יצהיר כי המבקש רשאי להרוס ולפנות את כל הבנוי והקיים בשטח מגרשו של המבקש הידוע כמגרש מספר 7 בתשריט שצורף להמרצת הפתיחה (להלן: " מגרש 7"), ולחייב את המשיב בהוצאות ההריסה.

2.         לטענת המבקש, ביום 4.2.04, ניתן פסק דינו של כב' השופט דוד גדול בבית משפט השלום בכפר סבא (ת. א. 4908/02, להלן: " פסק הדין"), על פיו מגרש 7 נרכש על ידי המבקש ולא על ידי המשיב. בנוסף, ניתן במסגרת פסק הדין צו מניעה קבוע כנגד המשיב, האוסר עליו לעשות שימוש כלשהו במגרש 7, לרבות בנייה עליו.

            המבקש טען כי פסק הדין מהווה "השתק פלוגתא" בין הצדדים, ומכוחו ובהתאם לאמור בו - יש לקבל את התובענה הנוכחית כמבוקש בה.

3.         המשיב התנגד לבקשת המבקש. באשר לפסק הדין, טען המשיב כי פסק הדין לא קבע דבר ביחס לזכויותיו של המבקש במגרש 7, וכל שנקבע בו הוא כי אסור למשיב לעשות כל שימוש, לרבות בנייה במגרש זה. בפסק הדין לא נקבע כי המבקש רכש את מגרש 7, בימ"ש השלום לא היה מוסמך לקבוע זאת, והמבקש ויתר על הסעד הזה. פסק הדין לא קבע מי מהצדדים הוא הבעלים של המגרש או המבנה. לכן המבקש אינו יכול לטעון כי המשיב הקים את המבנה במקרקעין השייכים לו, למבקש, והמבקש אינו יכול לעתור להריסת המבנה, בטרם הוכרעה שאלת הבעלות בו.

המשיב טען בתשובתו גם כי מגרש 7 שייך לשני הצדדים במושע, ולכן אין למבקש זכות לטעון לבעלות בחלק מסוים שלו. עוד טען המשיב כטענה חלופית, כי מכוח ס' 23(א) לחוק המקרקעין, זכאי המשיב לרכוש את מגרש 7 מהמבקש על פי שוויו, ללא המחוברים שעליו.

4.         בישיבת יום 21.11.05, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה הם יסכמו את טענותיהם בשאלה מהי המשמעות של פסק הדין לעניין התובענה דנן, האם היא מהווה מעשה בית דין, ואם כן - באילו שאלות.

טענות הצדדים

5.         ב"כ המבקש סיכם את טענותיו, וטען בסיכומים מטעמו כי כב' השופט גדול קבע בפסק הדין כי המבקש רכש את מגרש 7, וכי הקביעה לפיה ההסכם לרכישת הזכויות הוא מחייב  - מהווה פסק דין סופי וחלוט, המהווה מעשה בית דין בין הצדדים. עוד נקבע בפסק הדין כי חתימת הצדדים על תשריט שהוגש לוועדה, מהווה הסכם שיתוף מחייב לענין חלוקת השימוש במקרקעין.

לכן, קיים "השתק פלוגתא" לטענת המבקש. המבקש טוען כי לאחר שנקבע בפסק הדין כי נאסר על המשיב לבנות על המגרש, ומשקיומו של המבנה שהוקם על המקרקעין על ידי המשיב מונע מהמבקש לעשות שימוש במקרקעין, המבקש זכאי לדרוש את סילוקו של המשיב מהמקרקעין, ולסלק את המבנה - כדי להשיב את המצב לקדמותו.

6.         המשיב טען בסיכומים שהוגשו מטעמו כי הסעד שהתבקש בתביעה הקודמת היה צו מניעה שימנע מהמשיב לעשות שימוש במגרש 7. הכרעתו של כב' השופט גדול בשאלת הבעלות היתה הכרעה "אגבית", שבית משפט השלום הכריע בה "לצורך אותו ענין" אך ללא שהיתה לו סמכות עניינית להכריע בשאלת הבעלות כשלעצמה. לכן, הכרעת בית משפט השלום - כב' השופט גדול - בשאלת הבעלות במגרש 7 - איננה יכולה לשמש השתק פלוגתא בין הצדדים.

כך, גם ההכרעה ביחס לחתימה על התשריט כהסכם שיתוף לא יכולה לשמש כהשתק פלוגתא, שכן היא הוכרעה בצורה אגבית, והמשיב אף טוען כי הכרעה זו היתה מוטעית מיסודה.

המשיב טען עוד, כי הוא בנה על מגרש 7 עוד קודם למתן פסק הדין, ולכן המבקש אינו זכאי לכך כי המבנה ייהרס. עוד הוא טוען כי על המבקש להגיש תובענה לפירוק השיתוף במקרקעין.

            יוער כי חרף העובדה שניתנה למבקש זכות להשיב לסיכומי המשיב, לא הוגשו סיכומי תשובה מטעם המבקש. לכן, פסק דין זה ניתן על סמך הסיכומים שהוגשו.

דיון

7.         כעולה מספרה של המלומדת פרופ' נינה זלצמן, קיימים ארבעה תנאים עיקריים להיווצרותו של השתק פלוגתא:

"התנאי הראשון, שהפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים;

התנאי השני הוא שהתקיימה התדיינות בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ועל כן לבעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השניה "היה יומו בבית המשפט" ביחס לאותה פלוגתא;

התנאי השלישי הוא שההתדיינות הסתיימה בהכרעה, מפורשת או מכללא, של בית המשפט באותה פלוגתא בקביעת מימצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא של חוסר הוכחה;

התנאי הרביעי הוא ההכרעה תהיה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה, להבדיל מכל הכרעה שולית, תוספת חינם, שאינה נחוצה לביסוסו של פסק הדין בתובענה"

(ר' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, תשנ"א - 1991, עמ' 141).

8.         נבחן, אם כן, את הקביעות בפסק הדין של כב' השופט גדול לאור התנאים שלעיל, ולאור הפלוגתאות שב"כ המבקש עותר כי בית המשפט יקבע לגביהן כי קיים "השתק פלוגתא".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ