אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 261/05

החלטה בתיק הפ 261/05

תאריך פרסום : 23/10/2007 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
261-05
15/11/2006
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
מינהל מקרקעי ישראל
הנתבע:
1. אילן קשתי
2. פייגין לוי
3. תל עדשים מושב עובדים

החלטה

בתיק זה הוגשה תובענה על דרך של המרצת פתיחה ביום 21.6.05. התיק נקבע מלכתחילה לפני חברתי, כב' השופטת מויאל, אשר קיימה מספר ישיבות קדם משפט בתיק. בישיבות אלה נשמעו בקשות מקדמיות שונות של בעלי הדין, והושלמו ההליכים המקדמיים בתיק. לאחר שנסתיימו ההלכיים המקדמיים נקבע התיק לשמיעת הוכחות ליום 30.10.06.

ביום 5.10.06 הוגשה בקשה זו שבפני, מטעם המשיב מס' 2 לתובענה (שיכונה להלן: "המבקש"), ובה עתר כי יותר לו להעיד ארבעה עדים נוספים, וזאת בין בעדות בכתב ובין בעדות בעל פה. תוכן העדויות ומהותן לא פורט. בבקשתו, טוען ב"כ המבקש כי משיב מס' 2 (להלן: "המשיב") הגיש את תגובתו לבקשה בדרך של המרצת פתיחה באמצעות תצהיר שהוגש ביום 14.11.05, לאחר שהוגש תצהיר תשובתו של המבקש וכן תצהיר התשובה מטעם המשיבה מס' 3. לטענתו, תצהירו של המשיב רצוף טענות חסרות בסיס עובדתי, או משפטי ואף סותר מסמכים בכתב. על כן, סבור המבקש כי מן הראוי לאפשר לו להשלים את עדותו ולהתייחס לטענות המופיעות בתצהירו של המשיב, אשר הינן "מפתיעות", על דרך של הבאת עדים נוספים.

בכתב תשובה לתגובת המשיב, הוסיף ב"כ המבקש וציין כי שיקולי הגינות ושמירה על זכויותיו של המבקש, מחייבים העתרות לבקשה. לשם כך מצטט ב"כ המבקש מפסיקת בית המשפט העליון, פסיקה המחייבת שמירה על זכויותיו המהותיות של בעל דין, תוך הכפפת כללי הדיון לכללי הדין המהותי, במטרה להביא לגילוי האמת ועשיית צדק.

עוד טוען ב"כ המבקש בתגובתו טענות שונות הנוגעות לדרך ניהול תובענות על דרך המרצת פתיחה, ושיקול הדעת, הנתון לבית המשפט להתוות את כללי הדיון, בין על פי התקנות ובין על פי הפסיקה.

עוד מפנה ב"כ המבקש לקטעים מעדותו המוקדמת של המשיב בבית המשפט בטענו , מבלי לפרט אף הפעם את הנימוקים לטיעונים אלה, כי לנוכח העובדה שהמשיב התייחס בחקירתו בעל פה לאירועים שונים, הנוגעים אף לעדים, כי מן הראוי להעיד את העדים.

לא הובא כל רמז באשר לתוכן עדותם של עדים אלה, פרט לטיעון הסתמי כי העדת העדים נדרשת למען הצגת "המצב המלא והאמיתי של הדברים אשר התרחשו לפני למעלה מ- 40 שנים".

ב"כ המשיב מס' 3, אשר האינטרסים שלו זהים למעשה לאינטרסים של המבקש, תומכת בבקשה. מנגד, לא הגישה ב"כ המבקש בתביעה העיקרית, תוך המועד שנקצב לה, כל תגובה ביחס לבקשה זו. על כן אין לי אלא להסיק כי מבקש זה הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

המשיב מתנגד בתוקף לקבלת הבקשה, אשר לטעמו יש בה כדי לפגוע - פגיעה מהותית - בעניינו. לטענתו, הוגשה בקשה זו באיחור רב, כשנה לאחר שהוגש תצהיר העדות מטעמו לתיק בית המשפט. יתר על כן, גרסתו של המשיב מצויה היתה לנגד עיניו של המבקש זה מכבר, שכן היא פורטה במסגרת תובענה שהגיש בבית משפט השלום בעפולה נגד המבקש. במהלך ישיבות קדם המשפט שהתקיימו בתיק זה, אשר האחרונה בהן היתה ביום 6.9.06, לא הביע ב"כ המבקש כל רצון ועניין להגיש ראיות נוספות מטעמו. המבקש לא הביא כל טיעון מהותי באשר לעיתוי המאוחר בו הוגשה הבקשה.

המבקש ידע, לטעמו של המשיב, כי המשיב הינו תושב חוץ וכי הינו אמור להתייצב לישיבת יום 30.10.06, בו אמורות היו להשמע ראיות, ולהעיד. לשם כך, הוא התכוון לבוא במיוחד ארצה ממקום מגוריו בגולה. בנסיבות אלה, מתן אפשרות למבקש להעיד עדים נוספים, יש בה כדי לסכל כל אפשרות מצידו של המשיב להתמודד עם טענות שיועלו בעדויות שיובאו.

עוד מוסיף ב"כ המשיב ומציין כי אם היה מקום להעיד עדים נוספים, היה על המבקש להמציא תצהיריהם בכתב, על מנת שבית המשפט יוכל לדעת מהו תוכן העדויות הצפויות. הבקשה עצמה חסרת כל טעם ונימוק התומכים בצורך להעיד את העדים המבוקשים, כאשר לגופו של עניין, לא רואה ב"כ המשיב מס' 1 כל טעם בהעדת עדים אלה.

דיון

הבקשה שלפני הוגשה על דרך של המרצת פתיחה. הליך זה אמור להיות הליך מהיר יחסית, אשר מתנהל "בקלפים פתוחים", כאשר הצדדים מגישים, במצורף לכתבי טענותיהם, את תצהירי עדויותיהם. תצהירים אלה ישמשו כראיות היחידות אשר יישמעו במהלך הדיון, אלא אם כן התיר בית המשפט המצאת ראיות נוספות כמפורט בתקנה 257 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כדלקמן:

"בית המשפט בדונו בהמרצת פתיחה רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות בתמיכה להמרצת הפתיחה, ככל שיראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים, ורשאי הוא להורות בדבר בירור הפלוגתות המתעוררות בה ככל שייראה לו."

נכון אמנם כי ההוראה מותירה בידו של בית המשפט שיקול דעת רחב, האם להתיר זימון עדים נוספים אם לאו. עם זאת, אין בקיומה של ההוראה כשלעצמה, כדי להתיר לבעלי הדין לפרוץ את כל הסכרים, ולהמציא ראיות לתיק בית המשפט בכל עת שיחפצו, מבלי שינמקו את בקשותיהם כדבעי, תוך כדי שמירה על יעילות ההליך, ומבלי שתפגענה זכויותיהם של יתר בעלי הדין.

כך, למשל, נקבע כי המועד המתאים ביותר להגשת בקשה להשמיע עדים נוספים, הינו מועד ישיבת קדם המשפט (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, הוצאת סיגא, מהדורה שביעית, תשס"ג-2003 בעמ' 380 וכן ע"א 163/89 צפר נ' מלמד, פ"ד מג(2) 495 בעמ' 498).

יש אף לזכור כי לנוכח טיבו של הליך הדיון בהמרצת פתיחה, מוגשים תצהירי העדות הראשית כבר בשלבים המוקדמים, כאשר כל צד חשוף לעדויות ולראיות אשר בדעת משנהו להמציא בתיק.

על כן, ברי, כי צד, המודע לטענות חברו, והחפץ להגיש ראיות מטעמו, חייב לפנות לבית המשפט מבעוד מועד, ולבקשו להמציא את הראיות, וזאת על מנת שראיות אלה יהיו לנגד עיניו של משנהו, שעה שהינו מכין עצמו לדיון במשפט.

כאמור, המועד הנכון להגשת בקשות אלה, הינו קודם ישיבת קדם המשפט האמורה להתקיים בתיק, שכן, במועד זה יוכל בית המשפט להתייחס לבקשה , ולהחליט החלטות הולמות, אשר יהא בהן כדי לאפשר לבעלי הדין להערך לדיון.

במקרה שלפנינו התמהמה המבקש תקופה ממושכת. כאמור, תצהירי המשיב מס' 1 היה לנגד עיניו, עוד בחודש נובמבר אשתקד. מאז התקיימו לפחות שתי ישיבות קדם משפט מלאות. בישיבות אלה יכול היה ב"כ המבקש להעלות את בקשותיו, שכן כבר באותה עת, מאום מטענות המשיב מס' 1 לא נעלם מעיניו. שתיקתו של המבקש מהלך תקופה כה ממושכת, ובמיוחד בישיבות קדם המשפט שנתקיימו בפני כב' השופטת מויאל, היה בה כדי ללמד על כך כי אין בדעתו להמציא עדים נוספים. והנה, רק כחודש ימים לאחר ישיבת קדם המשפט האחרונה, וכשלושה שבועות לפני ישיבת ההוכחות, נזכר המבקש להגיש את בקשתו הנוכחית. בבקשה זו, אשר לא נמצא בה כל נימוק וטעם למועד המאוחר בו היא הוגשה, אף לא פירט ב"כ המבקש את תוכן העדויות האמורות להשמע.

העובדה כי רוממות כללי הצדק והיושר עולה מתשובתו של המבקש לתשובת המשיב אין בה עדיין, לטעמי, כדי לקבוע כי אכן כללים אלה יופעלו, במקרה דידן, דווקא כנימוקים לקבלת הבקשה. סבורני כי באותה מידה, ניתן להחילם גבי המשיב, תוך שמירה לבל תפגענה זכויותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ