אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 200971/05

החלטה בתיק הפ 200971/05

תאריך פרסום : 25/08/2008 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
200971-05,177342-05
05/12/2005
בפני השופט:
אטדגי יונה

- נגד -
התובע:
עיריית תל אביב
הנתבע:
אוזרזון מוריס
החלטה

1.         המשיב עותר בהמרצת הפתיחה למתן צו הצהרתי, לפיו הוא אינו חייב בתשלום מיסי ארנונה למבקשת בקשר לחנות מסויימת בתל אביב (להלן: "החנות") לתקופה שבין פברואר 2000  למרץ 2001, וכי יש לחייב אדם אחר בגין חוב זה.

2.         חיוב הארנונה מסתמך על הסכם שכירות ,ולפיו שכרו המשיב ואחר, גורדון רחמים (להלן:  "גורדון") את החנות מבעליה לתקופה הנדונה.

            לדברי המשיב, עוד בטרם הכניסה לחנות, הסכימו גורדון והוא, כי גורדון בלבד ישכור את החנות, והוא עצמו לא  נכנס כלל לחנות ולא החזיק בה  בתקופה הנדונה.

3.         בבקשה זו עותרת המבקשת לדחיית התביעה כנגדה על הסף בשל חוסר סמכות ענינית. לדבריה, הסמכות לדון בשאלה הנדונה נתונה למנהל הארנונה, וזאת בהתאם ל חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן- חוק הערר), לפיו הוסמך מנהל הארנונה לפסוק גם בערר על קביעת ארנונה, שענינו טעות ברישום המחזיק בנכס (סעיף 3(א)(3)).

            על החלטת מנהל הארנונה בהשגה ניתן לערור לפני ועדת הערר, ועל החלטת ועדת הערר ניתן לערער לפני בית המשפט לענינים מינהליים (סעיף 6).

            המבקשת איננה מתעלמת מהוראת  סעיף 3(ג), לפיה מי שחויב בתשלום ארנונה ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענת "איני מחזיק", רשאי עדיין "ברשות בית המשפט" להעלות אותה טענה "בכל הליך משפטי", אך היא מפנה לפסיקה הרחבה, שפירשה סמכות זו בצמצום וייחדה אותה למקרים נדירים בלבד.

4.         ההלכה המנחה נפסקה ב-ע"א 4952/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ'  עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773.

            בית המשפט העליון סקר שם את הפסיקה הקודמת, הפנה לסעיפים האמורים ב חוק הערר, כולל ההוראה המיוחדת שבסעיף 3(ג) הנזכר, וסיכם את דבריו, כך (עמ' 779-780):

            "נמצא כי משנת 1994 ואילך דרך הגנתו של מי שחויב בתשלום ארנונה אינה נחסמת לחלוטין בשל כך שלא הגיש השגה, מי שחויב בתשלום ארנונה ולא השיג תוך המועד הקבוע, רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה שהיה ניתן להעלותה בהשגה. פתיחת הערכאות השיפוטיות הרגילות בפני החייב בתשלום ארנונה נתונה כעת לשיקול דעתו של בית המשפט. כאשר מועלית בפניו טענה המנויה בסעיף 3 לחוק הערר, יש לשקול אם להתיר את העלאתה. נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המינהלית. בירור ענייינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המינהליים-מקצועיים. גופים אלה ערוכים לבירור שאלות מסוג זה המצריכות לעתים עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח. לעומת זאת בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מסוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילות תינתן ביתר קלות."

5.         ככלל, שאלת ההחזקה בנכס בתקופה נתונה, והאם אירעה טעות בענין זה, היא שאלה עובדתית מובהקת ,שהמקום המתאים לבירורה הוא בהליכי ההשגה המינהלית.

            אלא, שבמקרה דנן מצאתי, שקיימת בין הצדדים מחלוקת, שיכול  ויש בה חשיבות החורגת מעניינו המסוים של המשיב.

6.         המחלוקת האמורה הינה בקשר לשיחה מסוימת, שעל פי טענת המשיב, התקיימה בין באת כוחו דאז לבין נציגת המבקשת.

            מתברר, כי כחודשיים וחצי לאחר שהמשיב קיבל מהמבקשת דרישה לתשלום הארנונה (הדרישה התקבלה ביום 25.3.01) ,הוא הגיש תביעה (ביום 4.6.01) כנגד גורדון בבית המשפט לתביעות קטנות, ובה תבע מגורדון לשלם את החוב.

            התביעה נקבעה לדיון ביום 30.8.01 .לדבריו (סעיף 13 לתצהירו), סמוך מאד ליום הדיון, שוחחה נציגת המבקשת, שמה מאירה, עם באת כוחו דאז והודיעה לה , כי גורדון הגיע עם המבקשת להסדר לתשלום החוב, ואף הפקיד בידיה שיקים לתשלום. בעקבות שיחה זו, הוא ביטל את התביעה.

            רק לאחר כ- 4 שנים,  בסוף חודש יולי 2005, החלה המבקשת לנקוט כנגדו בהליכים לגביית החוב הנדון, לאחר שגורדון לא עמד, ככל הנראה, בהסדר.

7.         המבקשת צירפה לבקשתה הנוכחית תצהיר של גב' מאירה גרוסמן, שקרוב לוודאי הינה אותה "מאירה", הנזכרת בתצהיר המשיב.

            עיינתי בתצהירה ולא מצאתי בו הכחשה של השיחה המתוארת.

            כמתואר בתצהירה, גב' גרוסמן משמשת כמנהלת אזור באגף לגביית ארנונה ומים אצל המבקשת.

            אם, אכן, השיחה המתוארת התקיימה, יתכן ורשאי היה המשיב להסיק ממנה, כי שאלת החוב הוסדרה, ומבחינתו החוב סולק, ולכן אין צורך להמשיך בתביעתו כנגד גורדון לגביית החוב,  כשם שאין צורך לנקוט בהליכי השגה מינהליים כלשהם מול המבקשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ