אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 200777/04

החלטה בתיק הפ 200777/04

תאריך פרסום : 10/11/2008 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
200777-04
28/05/2008
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
אסולין רפאל
הנתבע:
1. עיריית תל אביב - יפו
2. אביבי דוד

החלטה

המבקש עותר לשני סעדים, להצהיר כי המחזיק בכלי הרכב בתקופה הרלבנטית לדוחות החניה בגינם ננקטים נגדו הליכי גביה ע"י המשיב 1, הנו המשיב 2; ולהצהיר כי המשיב 2 הוא הנושא בחובות אלה, ואין למשיבה 1 זכות לנקוט בהליכי גבייה כנגד המבקש.

המבקש טוען כי כלי הרכב נרכשו ע"י חברה שבבעלותו ובבעלות המשיב 2, ונרשמו על שם המבקש כבעלים וע"ש המשיב 2 כבעלים נוסף. מיום רכישתם נמצאו כלי הרכב בחזקת המשיב 2 שהיה אמון על טיפולם, והשימוש בהם, הדוחות שנזקפו לחובתו נרשמו על כלי הרכב שבחזקת המשיב 2, ולכן אין למשיבה 1 זכות לנקוט בהליכי גבייה כנגדו, אלא המשיב 2 הוא הנושא בחובות בגין הדוחות (סה"כ 94 דוחות).

המשיבה 1 טוענת כי הסמכות לדון בעבירות חניה בקשר לרכבים מסורה לבית-משפט לעניינים מקומיים, לפי ס' 55 לחוק בתי- המשפט, שכן הסעד לו עותר המבקש - להכריז על בטלות הדוחות, הנו סעד אזרחי למרות שמדובר בהליך פלילי שהושלם, ולכן מבקשת לדחות התביעה כנגדה או להעבירה לבית-משפט לעניינים מקומיים המוסמך לדון בעניין.

המשיב 2 טוען, כי רכב היונדאי שלגביו נטען שהיה בבעלות החברה בתקופה הרלבנטית לקבלת הדוחות, כלל לא היה בבעלות החברה. לגבי יתר הרכבים, נטען, שמיום רכישתם שימשו את כלל עובדי החברה וביניהם גם המבקש והמשיב 2, מה גם שהדו"ח האחרון ניתן לפני כ-9 שנים ולא ניתן לדעת מי נהג בכלי הרכב. כיום, טוען המשיב 2, הרכבים מסוג קאיה וב.מ.וו מצויים בחזקתו, לאחר הליכי פירוק החברה ובמסגרת הסדר הגישור, שכללו תשלום חובות החברה וחלוקת נכסיה.

בדיון יום 28/10/07 טען המבקש, כי הורם הנטל אשר לסעד הראשון והוכחה מסירת החזקה ושימוש  המשיב 2, כך שלגבי הסעד הראשון קיימת סמכות לביהמ"ש זה. לגבי הסעד השני מבקש שלא לדחותו ולהעבירו לביהמ"ש המוסמך, הוא בית-משפט לעניינים מקומיים. המשיבה 1 עמדה על התנגדותה לגבי הסעדים המבוקשים, ולחילופין לא התנגדה להעברת הדיון בעניין הסעד השני לבימ"ש לעניינים מקומיים.

המשיב 2 מתנגד לפיצול הדיון, טוען שיש לדחות התביעה נגדו, שכן לא הוצגה ראשית ראיה לטענה שהוא האחראי לרכבים (לדוחות בתקופה הרלבנטית), כי מדובר בפסקי-דין פליליים חלוטים, ששנוי מעמדם יגרום לו לעיוות דין, כאשר המבקש שקיבלם ישב באפס מעשה, וכעת מעוניין בהסבתם למשיב 2, ממנו נשללו הגנות אפשריות, ונוכח עיתוי הבקשה.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט כדלקמן.

אני מקבל את טענות המשיב 1 באשר להעדר סמכות עניינית לגביה. בהתאם לס' 55(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984, הסמכות הייחודית לדון בעבירות לפי פקודת העיריות מסורה לבית המשפט לעניינים מקומיים. המבקש לא שילם את הקנסות, ולא פעל לפי אחת החלופות הקבועות בס' 292 לחוק סדר הדין הפלילי, ועל כן רואים אותו כמי שהורשע ונגזר דינו. על פי ההלכה הקיימת, אין לתקוף בהליך אזרחי, תוצאותיו של הליך פלילי, וגישה זו אומצה במספר רב של פסקי דין. בעניין זה ראה ע"א 3758/06 מחוזי ת"א מיום 19/2/08 שמסכם הלכה בעניין זה תוך הבחנה בין השגות על ההרשעה עצמה, להבדיל מטענות להתיישנות העונש או הקנס, שמקומן בביהמ"ש הדן בהליך הפלילי, ביהמ"ש לעניינים מקומיים : -

" לפי סעיף 55 לחוק בתי המשפט, הסמכות לדון בעבירות לפי חוקי העזר, כולל עבירות חניה, נתונה לבימ"ש לעניינים מקומיים. מסעיף 229 לחסד"פ, שכותרתו "תשלום הקנס" בגין עבירת הקנס, עולה למעשה כי כל הקשור להשגות על ההרשעה עצמה (ביטול ההרשעה, הטענה כי הדו"חות כלל לא הומצאו והטענה להתיישנות העבירה), מקומו בפני ביהמ"ש הדן בהליך הפלילי - בימ"ש לעניינים מקומיים - ולא בביהמ"ש האזרחי. להבדיל מכך, טענה לגבי התיישנות העונש ו/או הקנס, לרבות הטענה שלא ניתן לגבות את הקנס בשל התיישנות, או כל הקשור לעצם אופן פעולת הגבייה של הקנס, צריכה להתברר בביהמ"ש האזרחי בלא קשר לביטול ההרשעה בעבירה. "

משכך ונוכח הטענות ביחס למשיבה 1, אני מורה על העברת הדיון ביחס למשיבה 1 לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל- אביב, המוסמך לדון בעניין שבין המבקש למשיבה 1, וזאת ללא צו להוצאות.

לגבי המשיב 2, אני קובע שבעניין זה קיימת סמכות עניינית לבימ"ש זה, באשר מדובר במחלוקת אזרחית קניינית בין שותפים לשעבר, שטרם נדונה והוכרעה בערכאה כלשהי. לא ראיתי מקום להורות על דחיית התביעה על הסף, במסגרת יחסי המבקש והמשיב 2, שהיו שותפים לשעבר.

שאלה נכבדה היא אם יש טעם לדון בעניין כתביעה לסעד הצהרתי גרידא, ושעה שטרם הוכרע העניין שבין המבקש למשיבה 1, ולא כתביעה כספית היה ותדחה עמדת המבקש.

עניין זה ניתן יהיה לשקול בדיון הבא שנקבע ביחס למבקש והמשיב 2 בפני, ליום 26/10/08 שעה 10.30 . הוצאות ביחס לצדדים אלו ייקבעו בתום הדיון.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג באייר, תשס"ח (28 במאי 2008), בהעדר הצדדים.

אהוד שוורץ, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ