אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 172/07

החלטה בתיק הפ 172/07

תאריך פרסום : 02/06/2009 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
172-07
27/01/2008
בפני השופט:
ת. שרון-נתנאל

- נגד -
התובע:
1. לוי עדי
2. ברקו צחי

עו"ד ברלל גתאי
הנתבע:
1. זהבית מלינרסקי
2. ערמן יאיר
3. ערמן דליה
4. מינהל מקרקעי ישראל
5. משרד המשפטים - רשם המקרקעין חיפה

החלטה

התובענה ;

1.         בתובענה זו, אשר הוגשה על דרך של המרצת פתיחה, עותרים המבקשים למתן סעד הצהרתי, אשר יצהיר כי מלוא הזכויות בדירה, הידועה כחלקה 221/5 בגוש 11308, הנמצאת בדרך שרה 21/5 בזכרון יעקב (להלן: " הדירה"), הן בבעלות המשיבה מס' 1 (להלן: " המשיבה").

לטענתם, רכשה המשיבה את הדירה מהמשיבים 2 ו- 3, על פי הסכם מכר מיום 27.5.02, אולם היא נמנעה במשך כ- 5 שנים מלרשום את זכויותיה, בלשכת רישום המקרקעין ואף לא רשמה הערת אזהרה בגין הסכם המכר, וזאת - על מנת למנוע מנושיה, אשר המבקשים נמנים עליהם, מלשים ידם על הדירה ולממשה לפרעון חובותיה להם.

עוד טוענים המבקשים, כי המשיבה הסתירה זכויותיה בדירה מראש ההוצאה לפועל, בעת שביקשה הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים.

המשיבה טוענת, בתגובה לבקשה, כי זכויותיה בדירה הועברו, במלואן, לאמה, לאה מלינרסקי (להלן: " האם"), על פי תצהירי העברת זכויות ללא תמורה מיום 22.4.04 וכי העברה זו דווחה למס שבח ביום 2.5.04 ולכן אין לה כל זכויות בדירה.

טענת חוסר סמכות עניינית ;

2.         בישיבת יום 26.12.07 טען ב"כ המשיבה, כי בימ"ש זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה. לפי בקשתו, אפשרתי לצדדים להגיש טיעוניהם בכתב, לעניין זה.

בטיעוניו טוען ב"כ המשיבה, שמאחר שמדובר בזכות חכירה לדורות, זכותה של המשיבה להרשם כבעלת זכויות בדירה, היא זכות אובליגטורית ואיננה זכות קנין ולכן נקבעת סמכותו של בית המשפט על פי שווי הזכות, אשר אין חולק כי נופל מגדר סמכותו של בימ"ש זה.

ב"כ המבקשים טוען לעומתו, כי הסעיף הרלבנטי לענייננו, הוא סעיף 33 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אשר על פיו ביהמ"ש המוסמך הוא בית המשפט המחוזי ולכן יש לדחות את הבקשה אשר, לטעמו, מוגשת רק במטרה להשהות את ההליך. כן מבקש ב"כ המבקשים, לחייב את המשיבים בהוצאות גבוהות במיוחד ולהתנות כי אם לא ישולמו עד מועד מסויים, יינתן פסק דין, כמבוקש בתובענה.

דיון ומסקנות ;

3.         לפי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ידון בית משפט השלום, בנוגע למקרקעין, בתביעות, דלהלן:

" תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שעניינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין."

לא אחת ביקרו בתי המשפט חלוקת סמכויות זו, אשר נראה כי הסיבות להיווצרותה מלכתחילה, כבר עברו מן העולם, וקראו למחוקק לשנות דיני הסמכות, בינתיים - ללא הועיל.

בשנים האחרונות, נשמעות , בפסיקה, דעות שונות בשאלת הסמכות, בנוגע לחכירה לדורות.

ראו, בענין זה, סקירת הדעות השונות, כפי שהובאה בהחלטתו של כבוד השופט סוקול, בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בענין בש"א (חיפה) 5319/05 - אשל הירדן ייזום ובניין בע"מ נ' אופק נווה שאנן בע"מ ובין היתר הוא מפנה לדעתה של כבוד השופטת גרסטל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כתארה ומקום שבתה דאז), בבר"ע 1137/03 גנץ נ' נוטוביץ, שם מציין בית המשפט:

" ... בהנחה שהזכות שעתידה לעבור לידי הצדדים בסופו של יום, הינה זכות חכירה לדורות, הרי שמדובר בתביעה "בדבר" חכירה לדורות, אשר נדונה בבית משפט זה (ראו: ת"א (באר-שבע) 74/88 תמר חן דמרי נ' רחל דניאלוביץ ואח', תק-מח 88(3), 1, סעיף 3 להחלטה). שנית, אף אם אין מדובר בחכירה לדורות, אני סבורה שהמבחן שיש לנקוט בשאלת הסמכות הוא האם הסעד המתבקש, בשונה ממקור הזכות, הינו סעד הנוגע למקרקעין. אין מחלוקת שהעברת מחצית הזכויות שיש למבקש בנכס, על שם המשיב, תהפוך אותו לבעל מחצית מהזכויות בנכס מקרקעין. מכאן שמדובר בסעד הנוגע למקרקעין, ומאחר שאינו נכלל במסגרת ענייני המקרקעין שהועברו לסמכות בית משפט השלום, דוגמת שימוש וחזקה, מוסמך לדון בו - בית משפט זה."

כן ראו דעתה של כבוד השופטת גרסטל, בע"א (תל-אביב-יפו) 3419/04 - עו"ד רובי סנדרוסי נ' מסיכה שושנה(המשיבה והמערערת שכנגד בע"א 3419/04, המערערת בע"א 2744/05).

דעה דומה נשמעה מפי כבוד שופט אלטוביה מגן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בה"פ (תל-אביב-יפו) 303/04 - עמנואל כרבאסי נ' צבי ציטרין-ז. נוטקביץ חברה קבלנית לבניין בע"מ, מקום בו התבקש בית המשפט להצהיר על המבקש כבעל הזכויות במקרקעין, מכוח הסכמי המכר אשר נכרתו בין הצדדים, כאשר דובר במקרקעין שאינם מוסדרים ובעסקה אשר לא הסתיימה ברישום.

בסופו של דבר קובע, כבוד השופט סוקול, כי כל עוד יתוקן החוק, הרי כדי לקבוע אם התביעה הינה בנוגע לחכירה לדורות או בנוגע למקרקעין, נכון יהיה לבחון את טיבן האמיתי של הזכויות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ