אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 1324/05

החלטה בתיק הפ 1324/05

תאריך פרסום : 22/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1324-05,1419-05,8538-06
12/06/2006
בפני השופט:
ענת ברון

- נגד -
התובע:
יצחק איפרגן
הנתבע:
שלמה ביטון
החלטה

1.         לפניי בקשה לסילוק על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית של התובענה נושא ה"פ 1324/05, שהינה בקשה לאישור פסק בוררות.

            במסגרת בוררות שהתנהלה לכאורה בין המשיב, שלמה ביטון (להלן: " המשיב") בבית דין צדק בני-ברק בראשות הרב קרליץ (להלן: " בית הדין") לבין המבקש, יצחק איפרגן (להלן: " המבקש") ושמעון לב, ניתן ביום ט"ז אייר תשס"ה (25/5/05) פסק בוררות על ידי הדיינים הרב ש' ז' אולמן, הרב ב' גרבוז והרב מ' וינוגרד (להלן: " פסק הבוררות"). בפסק הבוררות נתקבלה תביעתו של המשיב, והמבקש חוייב לשלם למשיב סכום של 100,000 ש"ח.

            ביום 23/11/05 הגיש המשיב בקשה לאישור פסק הבוררות (ה"פ 1324/05), וביום 12/12/05 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הבוררות (ה"פ 1419/05, להלן: " בקשת הביטול"). טענותיו של המבקש בבקשת הביטול נסבו כולן על גרסתו שלפיה לא היה צד לבוררות ולא חתם על שטר הבוררין כהגדרתו להלן - כי אם זומן להליך הבוררות בתורת עד בלבד.

            המבקש היה מיוצג בראשיתו של ההליך לפניי בידי עו"ד גרינברג. בישיבת יום 15/3/06 הודיע עו"ד בר-און כי הוא קיבל עליו את ייצוג המבקש, וכי מבדיקה ראשונית שערך משולל בית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה. עו"ד בר-און עמד על הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית אף שהוצע לו למקד את הדיון בשאלה המהותית העומדת על הפרק, היא השאלה אם המבקש היה בעל דין בבוררות, אם לאו.

            משכך, ואף שהטענה בדבר היעדר סמכות עניינית לא בא זכרה בבקשת הביטול, מטבעה של טענה זו סוכם כי זו תידון ותוכרע תחילה וכי הצדדים יעלו טיעוניהם בעניין זה בכתב, כפי שאמנם עשו במסגרת בש"א  8538/06. כן הוסכם ביניהם כי החלטה בבקשה תינתן על יסוד הטיעונים שבכתב.

2.         טענת המבקש לעניין היעדר סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה היא, בתמצית, זו: הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: " חוק הבוררות") אינן חלות על הסכם הבוררות שבין הצדדים, הוא "שטר הבירורין" כפי שהוכתר על ידי בית הדין (לעיל ולהלן: " שטר הבוררין", נספח ד' לתשובת המשיב לבקשת הביטול), אף בהנחה ששטר הבוררין נחתם כדין בידי המבקש והוא היה צד לבוררות, טענות המוכחשות על ידו. זאת משום ששטר הבוררין, בהוראותיו ובתניותיו, מוציא עצמו מתחולת חוק הבוררות.

            הפועל היוצא מן האמור, טוען המבקש, הוא שהליך הבוררות בין הצדדים, גם אם התקיים, איננו הליך בוררות "החוסה תחת כנפי חוק הבוררות", כלשונו. משכך, לא ניתן לאכוף את פסק הבוררות על פי חוק הבוררות, אלא על פי הכללים הרגילים של סמכות עניינית - כלומר לפי סכום התביעה. במקרה דנן, בהיות הבוררות על סכום של 100,000 ש"ח, נתונה הסמכות העניינית לבית משפט השלום. כך לטענת המבקש.

3.         ייאמר מיד, כי דין הבקשה להידחות.

            המבקש מאריך בטיעוניו ומפרט כי על הסכם בוררות בעל פה לא חל חוק הבוררות, ומכך הוא מבקש להקיש, בבחינת קל וחומר, שחוק הבוררות אינו חל על הסכם בוררות אשר הוראותיו ותניותיו אינן עולות בקנה אחד עם הוראות חוק הבוררות, כבמקרה דנן, כטענתו.

            אין מחלוקת בין הצדדים על כך שחוק הבוררות חל רק על בוררויות שהתקיימו על פי הסכם בכתב (להבדיל מהסכם בעל פה), שכן סעיף 1 לחוק מגדיר "הסכם בוררות" כהסכם שנעשה בכתב. ממילא בוררות הנערכת על פי הסכם שאינו בכתב, לא יחולו עליה הוראות חוק הבוררות, ובהתאם להוראת סעיף 39 לחוק הבוררות - במקרה כזה פתוחה הדרך בפני הצדדים להסכם בוררות בעל פה לפנות ל"בית המשפט" בתובענה רגילה "על פי הזכויות והחיובים שנקבעו ... בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל-פה", קרי: תביעה על פי עילת הפסק.

            ודוק: רק למען הסדר ייאמר, כי גם במקרה כזה נראה כי "בית המשפט" המוסמך הוא בית המשפט המחוזי, לנוכח ההגדרה שבסעיף 1 לחוק הבוררות.

מכל מקום, מהדין החל על הסכם בוררות בעל פה והכרעת הבורר מכוחו, מסיק המבקש כי הוראות חוק הבוררות לא יחולו גם על הסכם בוררות המוציא עצמו מתחולת חוק הבוררות.

            המבקש תמך את טענתו לענין אי תחולת חוק הבוררות על הבוררות במקרה דנן בכך שהוראות שטר הבוררין חורגות, לטענתו, בשורה ארוכה של תחומים מההוראות שנקבעו בחוק הבוררות (ראו: סעיפים 19-26 לבקשה). אלא שלא ניתן לראות בחתימה על הסכם בוררות שאיזה מהוראותיו אינן עולות בקנה אחד עם הוראות חוק הבוררות משום ויתור של מי מהצדדים על החלת יתר הוראות החוק על הבוררות שביניהם; זאת משום שהוראות חוק הבוררות הן דיספוזיטיביות באופיין [ראו: רע"א 6171/99 ת.ס. תעשיות סיליקט בע"מ נ' רותם אמפרט נגב בע"מ, פ"ד נה(1) 327, 332 (1999)], ומשכך הצדדים רשאים להתנות עליהן בהסכם הבוררות, בין במפורש ובין במשתמע.

            יתרה מכך, גם אם איזה מהוראות שטר הבוררין עומדות בסתירה להוראות קוגנטיות בחוק הבוררות - ואינני מביעה עמדה בשאלה זו לגופה בשלב זה - אין בכך כדי לבסס את הטענה שלפיה הצדדים ביקשו להוציא את הליך הבוררות שביניהם מתחולת חוק הבוררות. טענה כזו, בדבר הסכם בוררות אשר על פי תוכנו אינו עומד בהוראות חוק הבוררות, אינה משליכה על שאלת הסמכות העניינית אלא עשויה להשליך על תוקפו של הסכם הבוררות, ומכוח זה להקים עילת ביטול לפי סעיף     24(1) לחוק הבוררות, המקנה עילת ביטול, אם יתברר כי "לא היה הסכם בוררות בר-תוקף". ואולם, לא יכול להיות ספק כי ההכרעה בדבר התקיימותה או אי התקיימותה של עילת ביטול כאמור, נתונה לסמכותו העניינית של בית משפט זה על פי הוראת הרישא לסעיף 24 לחוק הבוררות, שכותרתו "ביטול פסק בוררות".

            הנה כי כן, שאלת תוקפו של הסכם בוררות היא שאלה עובדתית ומשפטית אשר יש לבחון אותה במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק הבוררות, אשר הערכאה המוסמכת לבירורה היא בית משפט זה, ולא במסגרת בקשה מקדמית לסילוק על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.

            עוד אני רואה מקום להעיר, בטרם אחתום את ההחלטה, כי אף שהמבקש עותר בבקשת הביטול לביטול פסק הבוררות מחמת העדר תוקף לשטר הבוררין בנוגע אליו, הוא מתייחס בתובענתו לכך שהמבקש לא היה כלל צד לבוררות וממילא אינו חתום על שטר הבוררין, לטענתו, וזהו הפגם שנפל לשיטתו בפסק הבוררות. הטענה שלפיה שטר הבוררין סותר הוראות קוגנטיות בחוק הבוררות ומשכך איננו תקף, היא טענה חדשה שלא בא זכרה כלל בבקשת הביטול. אשר על כן ומעבר לעובדה שטענה מעין זו דינה להתברר במסגרת בקשה לגופה לביטול פסק הבוררות ולא כטענה לסילוק על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית, הרי שבמקרה דנן טענה זו גם מהווה הרחבת חזית אסורה.

4.         הפועל היוצא מכל האמור לעיל הוא שהבקשה לסילוק על הסף נדחית. המבקש ישא בתשלום הוצאות הבקשה בסכום של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל, וזאת בלא קשר לתוצאה בהליך העיקרי. 

ניתנה היום 12/6/06 (ט"ז סיון, תשס"ו) במעמד: ________________________

___________________________________________________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ