אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 1090/04

החלטה בתיק הפ 1090/04

תאריך פרסום : 04/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1090-04,7012-05
30/04/2008
בפני השופט:
אורי גורן

- נגד -
התובע:
חברת רכבת ישראל בע"מ
עו"ד בלטר גוט אלוני ושות'
הנתבע:
1. סבח בית עדה
2. בן סימון אלי
3. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח-תקווה

עו"ד הררי ואח'
עו"ד פריש ואח'
החלטה

רקע

1.                לפני שתי בקשות לדחייה על הסף של תובענה, אשר הוגשה ביום 11/8/04 על-ידי שניים, שלכל אחד מהם רבע מהזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6353 חלקות 25 ו- 27 (להלן: "המבקשים"). מיקומם של המקרקעין בפתח-תקווה, בין אזור התעשייה סגולה לאזור התעשייה קריית-אריה, ושטחם 25.055 דונם. חלקות אלו, יחד עם חלקה 26, היוו בעבר את חלקה 1 (להלן: "החלקה המקורית"), אשר פוצלה לשלוש בשנת 1951 בעקבות הפקעה של המשיבה 1 לתובענה, חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן: "רכבת ישראל"), מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: "פקודת הדרכים"), על-פי צו מיום 6/12/51, שפורסם בי"פ התשי"ב 202 (להלן: "הצו הראשון" או "ההפקעה הראשונה"). הופקעה רצועה בשטח של 2,370 מ"ר המהווה כיום את חלקה 26, והיא נרשמה על-שם המדינה בבעלות מלאה.

בשנת 1996 הפקיעה המשיבה 2, הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח-תקווה (להלן: "הוועדה"), על-פי תכנית מתאר מקומית פת/2005/ב (פורסמה בי"פ התשנ"ה 4284), ובהתאם לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), שטח של 65 מ"ר לדרך ושצ"פ בדרום חלקה 25, לפי צו מיום 26/9/96 שפורסם בי"פ התשנ"ז 4445. הוועדה הפקיעה שטח נוסף של 551 מ"ר לדרך ושצ"פ באותה חלקה, לפי צו הפקעה מיום 5/12/96 שפורסם בילקוט פרסומים התשנ"ז 4465 (להלן: "הצו השני" או "ההפקעה השנייה").

בשנת 1998 הופקעה על-ידי רכבת ישראל, על-פי צו הפקעה מיום 13/8/98 שפורסם בק"ת 5917 (להלן: "הצו השלישי" או "ההפקעה השלישית"), רצועה בשטח של 5,563 מ"ר החוצה את חלקה 25 בצפונה, וחלקה 27 הופקעה בשלמותה. סך הכל, הופקעו מהחלקה המקורית 8,709 מ"ר, המהווים 34.75% משטחה. יצויין, כי ביום 9/11/00 פורסמה למתן תוקף תכנית מח/113 - תוואי רכבת הפרברים. התכנית קובעת הכפלת מסילת הברזל שקיימת במקום מזה 50 שנה, אשר עתידה לשרת את יישובי השרון הצפוני כפר-סבא, רעננה והוד השרון, ולרכז את עומסי התנועה המגיעים לאורך השדרה המרכזית, ביניהם כוכב יאיר, צור יגאל ויישובים רבים נוספים.

2.        במסגרת התובענה עתרו המבקשים לקבוע, כי צווי ההפקעה הנ"ל פורסמו בחוסר סמכות ושלא כדין, מבלי שאושרו תחילה תכניות בניין עיר. היה ולא יינתן סעד זה, התבקש בית המשפט לקבוע את שיעור הפיצויים להם זכאים המבקשים בגין כל ההפקעות שבוצעו בחלקות שבבעלותם, בהתאם לחוות-דעת שמאי שצורפה לתובענה. בית המשפט אף התבקש לקבוע, כי המבקשים זכאים לפיצויי-הפקעה עבור שטח החלקה המקורית במלואו, ללא כל הפחתה, וזאת לאור הדרך שבה בוצעה הפקעת החלקה, אשר הותירה אותה מבותרת ומפוצלת והביאה להפחתת שווייה. לחילופין, עתרו המבקשים לקבוע כי הם זכאים לפיצויי-הפקעה עבור החלק המופקע העולה על 25%, וכן לפיצוי עבור הפגיעה ביתרת החלקה אשר לא הופקעה, עקב ירידת ערכה.

בש"א 1554/05

3.         במסגרת בקשה זו לדחייה או למחיקה על הסף, שהוגשה ביום 9/1/05, טענה רכבת ישראל, כי ההכרעה בשאלת חוקיות צווי ההפקעה שהוצאו מכוח פקודת הדרכים מסורה לבית המשפט הגבוה לצדק, היות שמדובר בעתירה מינהלית מובהקת בעילות מהמשפט הציבורי, אשר אינה נכללת בין הנושאים שהועברו לבית המשפט לעניינים מינהליים, ושלא נקבע בהסדר סטטוטורי איזו ערכאה תדון בה.

4.         רכבת ישראל המשיכה וטענה, כי התובענה התיישנה, ככל שהיא נוגעת לתשלום פיצויים בגין הצו הראשון, וזאת בין אם נראה בה תביעה כספית ובין אם נראה בה תביעה במקרקעין, לפי חוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"). רכבת ישראל מטעימה, כי נוכח התקופה הארוכה שחלפה מאז בוצעה ההפקעה, יהיה קושי לברר את עובדות המקרה, בין היתר, משום שהחומר הרלוונטי אינו בנמצא ומרבית נושאי המשרה דאז אינם בין החיים. מעבר לכך, עיון בנסחי הרישום שצורפו לתובענה, מעלה כי המבקשים רכשו את זכויותיהם במקרקעין בתחילת שנות ה- 90'. בהיעדר נסחים היסטוריים המוכיחים בעלות קודמת, לטענת רכבת ישראל, לא הרימו המבקשים את נטל הראיה המוטל עליהם להוכיח כי בשנת 1951 הם היו בעלי הזכויות במקרקעין. בנסיבות אלו, אפילו תידחה טענת ההתיישנות, כלל לא ברור אם המבקשים זכאים לפיצוי בגין הפקעה זו. לטענת רכבת ישראל התביעה בגין צו ההפקעה השני אף היא התיישנה, וממילא, ביחס אליה אין למבקשים כל יריבות עם רכבת ישראל.

5.         לגבי צו ההפקעה השלישי, טענה רכבת ישראל כי העתירה לוקה בשיהוי מהותי ופרוצדורלי העולה לגדר מעשה עשוי, בלא שניתן כל הסבר לכך מפי המבקשים. צו ההפקעה השלישי פורסם כשש שנים לפני הגשת התביעה, ומעיון בתובענה ובנספחיה, עולה כי המבקשים ידעו על ההפקעה לכל המאוחר בתחילת שנת 2003, כלומר, כשנה ושמונה חודשים טרם הגשת התובענה. במשך הזמן שבו נמנעו המבקשים מלפנות לבית המשפט, רכבת ישראל הוציאה את התכנית מן הכוח אל הפועל, בעלות של מיליוני שקלים, לרבות תשלום פיצויים בגין קרקעות שהופקעו לאורך תוואי התכנית ותשלום כספים לקבלנים. יתר-על-כן, עבודות בניית המסילה הכפולה וחיבורה למערכת ההיסעים הרכבתית כבר הושלמו.

6.         לבסוף טענה רכבת ישראל, כי התובענה הוגשה במסווה של פגיעה ביתרת החלקה כתוצאה מהפקעה, בעוד שלמעשה, מדובר בפגיעה תכנונית לכל דבר ועניין. רכבת ישראל מסבירה לעניין זה, כי יש להבחין בין שני הליכים: הליך קנייני, בו מוקנית הקרקע למדינה באמצעות פקודת הדרכים; והליך תכנוני, הנעשה בהתאם לחוק התכנון והבניה. בדומה, יש להבחין בין פגיעה ביתרת החלקה הנובעת מעצם קיומו של צו הפקעה, לבין פגיעות תכנוניות, כגון קווי-בניין ופגיעה בפוטנציאל. הסמכות העניינית לדון בפגיעות התכנוניות מסורה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולוועדת הערר הרלוונטיות, על-פי ההליכים שנקבעו בסעיף 197 לחוק התכנון והבניה. כמו כן, גם תביעה זו התיישנה בחלוף 3 שנים ממועד אישור התכנית. ניתן, אמנם, להאריך את המועדים להגשת התביעה בהוראת שר הפנים, אך בקשה להארכת מועד לא הוגשה במקרה דנן, ומשכך, יש לדחות את התובענה.


בש"א 7012/05

7.         ביום 16/3/05 הגישה הוועדה את הבקשה הנ"ל, שעניינה דחיית התובענה על הסף, בטענה כי שיעור ההפקעה במקרקעין נופל מ- 40% המותרים להפקעה על-פי חוק ללא תשלום פיצויים, וממילא, הזכות לתבוע פיצויים בשל כך -  התיישנה.

8.         הוועדה טענה, כי חוק ההתיישנות, הוא חוק כללי, החל על כל תביעה לקיום זכות כלשהי, אלא-אם-כן קיימת הוראה ספציפית אחרת בעניין התיישנות. לטענתה, התובענה דנן היא תביעה כספית לכל דבר ועניין, ולפיכך חלה עליה הוראת ההתיישנות הקבועה בסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות. הוועדה הוסיפה, כי ניתן לגזור גזרה שווה לענייננו מן ההסדר החל  בסעיף 197 לחוק התכנון והבניה, שלפיו ניתן להגיש תביעת-פיצויים בגין פגיעה מתכנית בתוך 3 שנים. בכך ביקש המחוקק ליצור איזון בנטל הכרוך בחובתה של הרשות התכנונית לשלם פיצויים בדרך של קביעת תקופת התיישנות להגשת התביעה, כך שיתאפשר לרשות לכלכל את תקציבה מבלי שיוטלו עליה התחייבויות בלתי-מוגדרות לטווח ארוך, ומבלי שתהיה נתונה לעולם תחת איום של תביעות פיצויים. במאזן השיקולים יש, אם-כן, לקחת בחשבון הן את הפגיעה בקניינו של הפרט, והן את הפגיעה בקופת הרשות ובציבור כולו, הנושא בנטל תשלום הפיצויים. במאזן זה, סבורה הוועדה כי הכף נוטה לטובת השמירה על האינטרס הציבורי, במיוחד כאשר המבקשים ישנו על זכויותיהם.

9.         נוכח דברים אלו, בשים לב לכך שההודעה האחרונה על ההפקעה פורסמה ביום 5/12/96, ואילו התובענה הוגשה ביום 11/8/04 והומצאה לוועדה רק ביום 26/1/05, כלומר בחלוף למעלה מ- 7 שנים מיום שהתגבשה עילת-תביעה, ביקשה הוועדה מבית המשפט לדחות את התובענה על הסף מחמת התיישנות.

תגובת המבקשים לבקשות לדחייה על הסף

10.        לטענת המבקשים, הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית של בית-משפט זה לדון בחוקיות ההפקעה מחייבת בירור עובדתי של תביעת הפיצויים, ומכל מקום, נפסק כי בית המשפט מוסמך להכריע גם בשאלה זו, בין אם בהכרעה ישירה ובין אם בהכרעה עקיפה, אגב הכרעה בתביעה לפיצוי. לחילופין, מתבקש בית המשפט להעביר את הדיון בשאלת חוקיות צו ההפקעה להכרעתו של בית המשפט הגבוה לצדק. 

11.        בקשר לטענת ההתיישנות, מפנים המבקשים להנחיות היועץ המשפטי לממשלה 51.006, שעל-פיהן לא יטען נציג הממשלה טענת התיישנות בהליך אזרחי, אלא לאחר קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה. הנחיות אלו נועדו למנוע מצב שבו המדינה ורשויותיה מעלות טענות התיישנות כנגד האזרח, כאשר בידיו זכות מהותית לקבלת פיצוי, וכאשר למדינה אין קושי ממשי לאתר את המסמכים הנוגעים לעניין. המבקשים טענו, כי הדברים נכונים וביתר שאת כשמדובר בהפקעה של זכויות קניין ללא תשלום פיצוי מלא והוגן. המבקשים הוסיפו וטענו, כי רכבת ישראל והוועדה מנועות ומושתקות מלהעלות טענת התיישנות, משלא פנו לבעלי המקרקעין לצורך ניהול משא ומתן לפיצויים ומשלא יזמו פנייה לבית-משפט, כדי שיקבע את סכום הפיצוי הראוי.

12.        מלבד זאת, טענו המבקשים כי הפקעת מקרקעין מהווה מעשה שלטוני שיש עמו פגיעה חמורה בזכות חוקתית של הפרט, ועל-כן, זכותו של הפרט לפיצוי מלא והוגן אינה מתיישנת. לטענתם, בית המשפט העליון הכריע בצד העקרוני, בע"א 216/66 עיריית תל-אביב-יפו נ' חג מחמד אבו דאיה, פ"ד כ(4) 522 (1966), כי אין להחיל טענת התיישנות על פיצויי-הפקעה לפני כניסתו לתוקף של חוק ההתיישנות, ולשיטתם של המבקשים, הרציונל שמאחורי הדברים לא השתנה גם לאחר חקיקת החוק. אדרבה, לטענתם, הדברים קיבלו משנה תוקף עת קיבלה הזכות לקניין מעמד על-חוקתי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לחילופין, טענו המבקשים כי הרשות משמשת נאמן הציבור ומחזיקה בכספי הפיצויים להם זכאי האזרח בנאמנות, כנגד השימוש הציבורי במקרקעיו. מתוקף יחסי הנאמנות בין הרשות לציבור, לא חלות הוראות ההתיישנות על הכספים להם זכאים המבקשים בשל ההפקעה. המבקשים טענו, כי אף לגופו של עניין אין התיישנות, שכן העילה לתביעת הפיצויים נולדה רק עם פרסום צו ההפקעה האחרון מיום 13/8/98בעקבותיו עלו כלל ההפקעות על 25% מהחלקה המקורית.

13.        כמו-כן, לטענת המבקשים, טענת שיהוי בהליך אזרחי ניתן להעלות כל אימת שהתובע זנח את תביעתו והתביעה מהווה שימוש לרעה בהליך המשפטי. המבקשים, לעומת זאת, מעולם לא זנחו את תביעתם, הם הבהירו למשיבות כי אין בכוונתם למסור את המקרקעין ואף הגישו תביעה. עוד טענו המבקשים, כי רכבת ישראל לא השקיעה במקרקעין ולא תפסה אותם.

14.        לגבי הטענה לפיה התובענה נסובה על נזקים אגב תכנון, הדגישו המבקשים, כי התובענה מתייחסת לנזקים שנגרמו ליתרת החלקה כתוצאה מההפקעה. לטענתם, העובדה שקווי הבניין התקרבו לחלק מהמקרקעין שהופקעו ולאחר-מכן השפעתם על הנותר גורמת לנזק, אינה הופכת את הנזק לנותר לנזק תכנוני, מה גם שהתקרבות קווי הבניין כתוצאה מההפקעה אינה גורם הנזק היחיד ליתרת החלקה, וגורמים אלו לא היו קיימים קודם למועד שבו פורסם צו ההפקעה. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ