החלטה בתיק הפ"ב 45601-11-11

1.         מבוא

המבקשת, גב' רחל הולצמן, מכרה למשיב, מר מרדכי פש, דירה. עסקה זו הולידה מחלוקת בין הצדדים, מחלוקת שבה עסקו, כפי שיפורט להלן, שני "בתי דין צדק", שפעלו כבוררים, וסופה שהגיעה לשולחנו של בית משפט זה.

ביום 24.11.11 הגיש המשיב לבית משפט זה בקשה לאישור פסק בורר                            (הפ"ב 45601-11-11). המשיב ביקש "לתת תוקף ולאשרר את החלטות הבוררים (...)" שצורפו לבקשה, היינו, ארבעה מסמכים שונים הנושאים את הכותרות שלהלן:

א.         צו עיקול מיום י"ח שבט תשע"א (23.1.11);

ב.         צו מניעה מיום י"ד סיוון תשע"א (16.6.11);

ג.          פסק דין מיום א' אלול תשע"א (31.8.11);

ד.         קיום פסה"ד מיום י"ג חשוון תשע"ב (10.11.11).

            ביום 29.11.11 הגיש מר פש בקשה להוסיף להחלטות שאת אישורן הוא מבקש גם את ההחלטה מיום כה' מרחשון תשע"ב (22.11.11) שכותרתה "הבהרה לפסק דין שניתן ביום א' דר"ח אלול תשע"א".

            הבקשה לאישור פסק הבורר מתייחסת, איפוא, לחמש ההחלטות המפורטות לעיל.

            עתה לפני בקשתה של גב' אסתר רחל הולצמן, המשיבה בבקשה המקורית (להלן - "המבקשת"), בקשה הנושאת את הכותרת: "בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך לביטול מה שהמשיב קורא להם פסקי בורר".

            המשיב, מר מרדכי פש, מתנגד לבקשה.

2.         טענות המבקשת גב' רחל הולצמן

המבקשת הגישה את בקשתה בעצמה ותמכה אותה בתצהיר בליווית מסמכים שונים. המבקשת מבססת את בקשתה להארכת המועד בנימוקים שלהלן:

א.         ביום 23.1.11 (י"ח שבט תשע"א), הוציא "בית דין צדק -  "חניכי הישיבות"" בבני ברק (להלן - "בית הדין בבני ברק") צו עיקול כנגד המבקשת (נספח א' לבקשה),  וזאת מבלי שהמבקשת חתמה על הסכם בוררות ומבלי שהסכימה להתדיין בפני הגוף האמור.

ב.         ביום 28.4.2011   (כ"ד ניסן תשע"א) הוציא "בית דין צדק - איזור הצפון שעל יד הקהילה החרדית - חיפה" (להלן - "בית הדין בחיפה") צו מניעה (נספח ב' לבקשה). גם צו זה ניתן בטרם חתימה על הסכם בוררות .

ג.          ביום 15.6.2011 (י"ג סיוון תשע"א) נחתם שטר בוררות בפני בית הדין שבחיפה. במסגרת הליכי הבוררות התקיימו שתי ישיבות בלבד, ביום 15.6.11 וביום 27.7.11.

            המבקשת טענה כי המשיב העלים ממנה את פרוטוקול הישיבה שהתקיימה ביום 27.7.11 "ולא בכדי".

ד.         המבקשת טענה כי בית הדין שבחיפה לא איפשר לה להביא עדים ולהוכיח את מיקום הדירה שבמחלוקת וכן כי שטח הדירה הוא מעל 100 מ"ר.

ה.         המבקשת טענה כי ביום  31.8.11 (א' אלול תשע"א) נתן בית הדין שבחיפה פסק בוררות ש "בו קנס בית הדין את המבקשת בסכום מופרז של 60,000 ש"ח!!! מבלי להבין או לדעת על מה ולמה?!?!?! מה פשעי ומה חטאתי??? עוד קבע בית הדין אם ברצון המוכרת (היינו, המבקשת. ע.ג.) לבטל המקח תחזיר המוכרת כל הסכום ששולם לקניית הדירה".