אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הע"ז 5709-01-11

החלטה בתיק הע"ז 5709-01-11

תאריך פרסום : 31/01/2013 | גרסת הדפסה
הע"ז
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
5709-01-11
08/04/2013
בפני השופט:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ורד דנוס
החלטה

1.      נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין העסקת עובדת זרה בלא היתר, ובלא שהסדירה לעובדת ביטוח רפואי כדין (עבירות לפי סעיף 2 (א) ו2(ב)(3) לחוק עובדים זרים תשנ"א - 1991. עיון בכתב האישום מעלה, לכאורה, כי הנאשמת העסיקה בביתה עובדת זרה, אזרחית הפיליפינים, בביצוע עבודות משק בית, לעובדת לא היה היתר לעבוד אצל הנאשמת, והנאשמת לא הסדירה עבורה ביטוח רפואי.

2.      לטענת הנאשמת, יש לבטל את כתב האישום שהוגש נגדה מחמת אפליה, באשר נגד אחרים אשר ביצעו עבורות דומות, לא ננקטו הליכים פלילים (הבקשה מונה רשימה של מקרים לגביהם נטען כי בוצעה עבירה דומה, שמרביתם פורסמו באמצעי התקשורת,). עוד טוענת הנאשמת כי החוקר שהיה בביתה הבטיח לה כי עניינה יסתיים בהטלת קנס מנהלי והנאשמת הסתמכה על הבטחתו, שהיא בבחינת הבטחה שלטונית מחייבת. עוד טוענת הנאשמת, כי התנהלותו הפסולה של המפקח פגעה ביכולתה להתגונן וגם מן הטעם הזה, דין כתב האישום להתבטל, מחמת הגנה מן הצדק. בהמשך הדברים, ביקשה הנאשמת להוסיף על טענותיה, ובהסכמת המאשימה הגישה מסמך משלים במסגרתו טענה כי בהגשת כתב האישום הסתמך התובע על הנחיות שפרסם יועמ"ש משרד התמ"ת על אף שסמכויות האכיפה הועברו למשרד הפנים, וכי ההנחיות לא פורסמו כנדרש, לגופו של עניין נטען כי מדובר בהנחיות בלתי סבירות באופן קיצוני, אשר חורגות מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה 4.341 שכותרתה נוהל והנחיות להפעלת חוק העבירות המנהליות. אם לא די בכך, בנוסף נטען כי המאשימה הפרה את חובתה לקיים שימוע לנאשם עובר להגשת כתב האישום. 

3.      המאשימה מבהירה בתשובתה כי מהראיות המצויות בידה עולה כי העבירה דנן סווגה על ידה כעבירה חמורה, וזאת מאחר שמדובר בהעסקה של העובדת כ- או פר, במשך תקופה ממושכת, בנסיבות בהן מדובר בעובדת שהגיעה לארץ כאשר בידה אשרה לעבודה בתחום הסיעוד. אשר לטענת האפליה מבהירה המאשימה כי באחד מהמקרים המפורטים בבקשה כבר הוגש כתב אישום וכן הובהר, כי המקרים האחרים נמצאים בשלבים שונים של חקירה, וטרם התקבלה החלטה בעניינם. עוד מבהירה המאשימה כי הוגשו במקביל לכתב האישום דנן כ- 60 כתבי אישום דומים, בגין העסקת עובדים זרים במשק בית - בהתאם למדיניות המאשימה. המאשימה הבהירה בטיעוניה את הטעמים אשר עמדו ביסוד גיבוש מדיניות התביעה וכן את האופן בו יושמה הלכה למעשה.

4.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות.

נקיטת כתב אישום יזום בעבירה מנהלית

5.      העבירות נשוא כתב האישום נקבעו כעבירות מנהליות. משמעות הדבר היא, כי ניתן היה להטיל על הנאשמת קנס מנהלי ולהימנע מהעמדתה לדין פלילי, ואולם כתב האישום הוגש במסגרת שיקול הדעת שניתן למאשימה, בהתאם להוראת סעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, אשר קובע כדלקמן:

15.     קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס; ...

מיום 21.5.2003

תיקון מס' 4

ס"ח תשס"ג מס' 1875מיום 21.5.2003 עמ' 76 (ה"ח 3063)

15. קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם שולם קנס מינהלי בשל אותה עבירה ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס; סעיף זה אינו גורע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום אם ביקש מקבל ההודעה להישפט על העבירה.

6.      כידוע, חוק העבירות המנהליות, נועד להעמיד בידי רשויות האכיפה אמצעי נוסף, בצד הסמכות הרגילה שבידי התביעה ליזום הליכים פלילים, על מנת שיוכלו לפעול באופן יעיל מידתי ואפקטיבי לאכיפת החוק.

אין לכחד, כי בפיתוח המסלול המנהלי שקל המחוקק בין היתר את היתרון שבהפחתת העומסים על המערכת המשפטית, מקום שניתן להשיג את תכלית ההליך הפלילי באמצעים אחרים. ואולם, יתרונו המהותי, הוא בכך שהוא מאפשר יצירת הרתעה כלכלית משמעותית ואפקטיבית, מבלי להכתים את מבצע העבירה בכתם של הרשעה פלילית, ותוך השקעת מאמצים נמוכים יחסית מצד רשויות האכיפה.

ואולם, המחוקק היה ער לכך, כי יתכנו מקרים בהם הקנס המנהלי לא יצור הרתעה מספקת או שלא יהיה מתאים מסיבה אחרת, ולפיכך, נקבע בסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות כי תובע יהיה מוסמך להגיש כתב אישום בגין עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית - כאשר הנסיבות מצדיקות זאת ומשיקולים שירשמו.

7.      בית המשפט העליון עמד על כך שפרשנות ראויה של הוראות חוק העבירות המנהליות מחייבת, כי בכל הנוגע לעבירה שנקבעה כעבירה מנהלית, דרך המלך תהיה - נקיטת הליך מנהלי, ואילו החלטה של תובע להגיש כתב אישום תהיה החריג לכלל (ראה בג"צ  5537/91  אליהו אפרתי נ' כרמלה אוסטפלד, פ''ד מו(3) 501).

אציין כי להרשעה פלילית, עשויות להיות השלכות קשות על יכולתו של המורשע להשתלב בשוק העבודה, לקבל רישיון לעיסוק, לקבל אשרה (ויזה) למדינות שונות ועוד כיוצא באלה תוצאות שיש להן השלכה ישירה על יכולתו של הנאשם לממש את זכויותיו לחופש העיסוק, חופש התנועה, שמו הטוב ועוד. מכאן הזהירות שבה מחויב תובע לנקוט, בעת שהוא מקבל החלטה על הגשת כתב אישום פלילי, חלף קנס מנהלי.

ראוי להזכיר דברים נכוחים שנכתבו בהקשר זה על ידי כב' השופט (בדימ') מ. חשין בבג"צ 5537/91 שכבר נזכר לעיל :

"לא הרי המשלם קנס מינהלי כהרי העומד למשפט פלילי, וכבר עמדנו על האות שנאשם במשפט פלילי עשוי לשאת על מצחו. שמו הטוב של אדם - כבודו ושמו הטוב - נתונים בידיו של תובע, וראוי איפוא שתובע ישקול בכובד ראש אם יגיש ואם לא יגיש כתב-אישום בעניינו של פלוני. הדרישה לרישום הטעמים נועדה לשמש ערובה - ולו חלקית - לאותו כובד ראש נדרש. לעולם יזכור תובע ותשמור פרקליטות מה כוח ושליטה על חיי אדם וכבודו ניתנים בידיהם. וכדברי השופט ג'קסון כפי שהם מובאים על-ידי השופט ברק , בבג"צ 329/81, ב"ש 217/82, 376/83, 670[ 15], בעמ' 335: 'The prosecutor has more control over life, liberty and reputation than'any other person in america " 

8.      לאחרונה  שב בית המשפט העליון ועמד על כך ששימוש נרחב בדין העונשי, מגביל את חירויות הפרט ומביא לפגיעה חמורה בזכויותיו. מכאן, התפיסה כי השימוש בדין הפלילי צריך להיעשות באופן מידתי, כאמצעי של "מפלט אחרון", שייוחד להתנהגות שיש עימה גינוי ואשמה. בית המשפט העליון אף הזכיר את הביקורת על השימוש בדין הפלילי לשם אכיפתם של כללי זהירות ורגולציה, שהאשם אינו עומד ככלל במוקדם, איסורים שאפשר שראוי יותר לאכפם באמצעים מנהליים ואזרחיים. העובדה שעבירות "של תקנת הציבור" הינן עבירות קלות באופן יחסי, שאין מטען מוסרי שלילי נלווה להן, מצדיקה לפי תפישה זו, שלא להטיל על מבצעיהן את הכתם הכרוך בהרשעה פלילית. (ראה פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 93/06 ד.נ. כל גדר בע"מ נ' מדינת ישראל - פורסם בנבו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ