החלטה בתיק הע"ז 1054-08

1.         בפניי בקשת הנאשמים לדון בטענת "אין להשיב לאשמה" וכן בטענת "הגנה מן הצדק" .

2.         המאשימה הגישה כנגד  הנאשמים כתב אישום מתוקן  המייחס להם עבירות של  העסקת עובד זר ללא היתר, מבלי להתקשר עימו  בחוזה עבודה, מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי ומבלי למסור לו  פירוט על משכורתו, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-(2), 2(ב)(2), 2(ב)(3) ו-2(ב)(7) ל חוק עובדים זרים , התשנ"א- 1991.

3.         הנאשמת הינה חברת כח אדם, אשר עוסקת במתן שירותי כח אדם ובאספקת עובדיה לשם עבודה אצל אחרים. הנאשמים 2ו-3  היו בעת הרלוונטית, בעליה ומנהליה של הנאשמת.

 4.        לפי  כתב האישום, בתאריך 16/3/03 התקיימה ביקורת של משטרת ההגירה במתחם "יובל גד" באשקלון. במקום נמצא עובד שעסק בעבודות  מנופאי  באתר  הבנייה. העובד לא  היה אזרח ישראל או תושב בה.

5.         בדיון ההקראה שהתקיים ביום 14/4/10 כפרו  הנאשמים באישומים המיוחסים להם בכתב האישום.

6.         ביום 7/4/11 וביום 22/9/11 התקיימו ישיבות במסגרתן נשמעו ראיות מטעם המאשימה. העידו מטעמה מר אבי  בר מוחא, מפקח  משרד  התמ"ת,  מר ירון הלפגוט, מפקח משרד  התמ"ת, מר ציון עמר, מפקח משרד התמ"ת ומר יצחק  נג'ארי  מנהל כספים  בחב' יובל גד.

7.         בתום פרשת התביעה העלתה ב"כ  הנאשמים טענת "אין להשיב לאשמה". כן טענה כי יש לזכות הנאשמים מן האישומים שיוחסו להם  גם מן הטעם שלא  זומנו כדין לחקירה ע"י המאשימה טרם הגשת כתב האישום.

תמצית טענות הנאשמים

8.         המאשימה לא  הוכיחה את יסודות העבירות המיוחסים לנאשמים  שכן מעדותו של מר נג'ארי ומעדות העובד עצמו, גם אם לא ניתן להסתמך עליה, עולה כי נערך עימו חוזה עבודה בשפתו, הוא קיבל מידי חודש תלוש שכר והוסדר לו ביטוח  בריאות.  המאשימה לא הביאה כל ראייה להוכחת טענותיה ולפיכך יש לזכות הנאשמים מן האישומים המיוחסים לה בכתב האישום.

9.         עוד נטען כי  יש לזכות הנאשמים גם מן  הטעם כי לא זומנו לחקירה על  ידי  המאשימה ולא  נשמעה גרסתם טרם פתיחת ההליך הפלילי; כך לא ניתנה להם כל אפשרות להציג גרסתם, להשיב לשאלות ולהמציא  מסמכים. עוד נטען כי  הנאשמים 2ו-3 לא היו  מנהליה של  החברה אלא  בעלי  מניות בה ומשכך לא היו  "נושאי  משרה" על פי  חוק עובדים זרים.

נטען כי על פי  עדויות  המאשימה לא  נמסר לנאשמים או למי  מטעמם זימון לחקירה ואף לא  הוצגה כל אסמכתא לכך. עוד נטען כי הזימון לנאשמת 1 נשלח לכתובת השונה מכתובתה הרשומה של הנאשמת 1 וכי הנאשם 3 כלל לא זומן לחקירה גם על פי הודאת המאשימה. משכך ולאור הפגמים שנפלו, יש לזכות הנאשמים מטעמי הגנה מן הצדק.

תמצית טענות המאשימה

10.        לטענת המאשימה  בשלב הזה של הדיון הוצגו ראיות מספיקות לאישומים שיוחסו לנאשמים. נטען כי על פי  עדותו של מר  נג'ארי  וכן על פי המסמכים שהוצגו לתיק,  הנאשמת 1 היתה מעסיקתו של העובד וכי העובד לא היה בעל היתר לעבוד אצל הנאשמת1.

11.        באשר לנאשמים 2ו-3, המאשימה הציגה מסמכים המעידים כי היו בעת הרלוונטית מנהלי החברה. 

12.        באשר לטענת הנאשמים  כי  יש לזכותם מחמת אי זימונם לחקירה, טענה כי יש לדחותה שכן המאשימה זימנה את הנאשמת 1 לחקירה, אולם הזימון חזר בציון "לא  נדרש" ואישור המסירה הוצג לתיק. נטען כי בנסיבות אלה יש לראות בנאשמת 1 כמי שזומנה כדין. 

עוד נטען  בהקשר זה כי יש לראות  בזימונה של הנאשמת 1 לדין כזימונם של מנהליה, בהיותם נושאי  משרה בחברה.

תשובת הנאשמים

13.        הנאשמים חזרו על טענותיהם  גם בתשובתם לתגובת המאשימה והוסיפו כי אין המדובר בזימון של  הנאשמים לחקירה כדין, שכן אישור  המסירה בציון  "לא נדרש" נשלח לכתובת שאינה כתובתה הרשומה של הנאשמת 1.

14.        עוד  נטען כטענה חילופית כי יש הצדקה לבטל את האישום כנגד  הנאשם 3  בלבד , שכן זה לא  זומן כלל לחקירה וממילא טענותיו לא  נשמעו ולא  נבדקו  ע"י  המאשימה ובכך נגרם לו  עיוות דין.