אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק המ 310417/95

החלטה בתיק המ 310417/95

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
310417-95,14869-05
20/11/2005
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
היועץ המשפטי לממשלה
הנתבע:
1. מר שלמה שחר - בתפקידו כנאמן ציבורי לנאמנות התיאטרון הלאומי "הבימה"
2. גב' ליא קניג ואח'

עו"ד זליגמן ושות'
החלטה

מונחת בפני בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי אאשר את תיקון כתב ההקדש של תאטרון הבימה, המנוהל לעת-עתה בידי נאמן ציבורי (להלן: "המבקש", "התאטרון" ו"הנאמן", בהתאמה). זאת, על פי, ובהתאם, למבנה חדש אשר עומד, לשיטתו, במטרה לשמה מונה הנאמן הציבורי, ואליה הנחתה פסיקת בית המשפט העליון - החלפת המבנה המשפטי הסבוך והבעייתי של הקדש במבנה של חברה לתועלת הציבור. כונס הנכסים הרשמי, המשמש בתפקיד הנאמן הציבורי, מסכים ומצטרף לבקשה.

המשיבים, קבוצה גדולה של שחקנים העובדים בתאטרון, מתנגדים נחרצות למבנה המוצע, ובעיקר לעובדה כי ההקדש הישן אינו מבוטל למעשה, אלא הופך לכאורה לבעל השליטה בחברה לתועלת הציבור, וזאת באמצעות החזקת מניותיה. בכך, לטעמם, מושמת לעל אחת המטרות המרכזיות של הליך השיקום של התאטרון: הפיכתו לעצמאי, ובלתי תלוי בגורמים מן החוץ בכלל, ובגורמים פוליטיים בפרט.

הונחו בפני טיעונים רחבי-יריעה של הצדדים, ומאחר והמחלוקת הנטושה בנסיבות המקרה הינה מחלוקת משפטית ופרשנית גרידא, מצאתי כי נסיבות המקרה הולמות עשיית שימוש בסמכותי לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, ליתן החלטה שלא במעמד הצדדים.

זה המקום לציין כי במהלך הפגרה, ביום 27.7.05 הוגשה בש"א שמספרה 16892/05, ובה ניתנה ביום 31.7.05 החלטתי. באותה החלטה נאמר כי אתייחס לבקשה ביום הדיון לכשיתקיים. כמו כן ציינתי כי עמדת אותם מבקשים "משתקפת יפה ודומה ביותר לעמדת משיבים מס' 3" (הם המשיבים בבש"א 14869/05) בה ניתנת החלטתי הנוכחית.

בין לבין, במהלך פגרת בתי המשפט, הוגשו כתבים נוספים לבית המשפט. ביום 5.8.05 הוגשה תגובת היועמ"ש לתגובות מטעם המשיבים. ביום 11.8.05 הוגשה תגובת היועמ"ש לבקשה מטעם המשיבים 2 עד 7. ביום 25.8.05 הוגש דיווח מטעם הנאמן הציבורי (עליו ניתנה החלטתי ביום 28.8.05 "עיינתי בהודעה"). ביום 22.9.05 הוגשה תשובה מטעם המשיבים 2-7 לתגובת היועמ"ש מיום 7.9.05.

כאמור, חלק מהכתבים הוגשו במהלך פגרת בתי המשפט, שבמהלכה יצאתי לתקופת שבתון בן כ- 6 שבועות. שבתי לבית המשפט לאחר פגרת הסוכות ביום 27.10.05. עיינתי בכל הכתבים שהוגשו במהלך התקופה, ולא מצאתי באף אחד מהם בקשה לקיום דיון, וכן לא מצאתי צורך לזמן דיון.

מעיון באותם כתבים עלה כי לצורך הכרעה בבקשה הנוכחית אין למעשה ויכוח על התשתית העובדתית. על כן, הגעתי למסקנה כי אני יכולה לפעול על פי הסמכות המסורה לי בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי וליתן החלטתי זו שלא במעמד הצדדים.

לאחר שתתמלא החלטתי זו, ויוגש כתב מתוקן על פי הנחיות בית המשפט העליון, ויתברר כי יש צורך בקיום דיון, או כי מי מהצדדים יבקש זאת, אדון בבקשתו ואשקול אז את הצורך בקיום דיון, במעמד הצדדים.

עובדות המקרה

1.         תאטרון הבימה, הנחשב בעיני רבים כ"תאטרון לאומי" וכנכס צאן-ברזל של התרבות הישראלית, הפך, בשנת 1969 להקדש ציבורי, אשר נקרא "נאמנות תאטרון הבימה". עקב משבר כספי חריף אליו נקלע התאטרון, בשנת 1995, התפטרו הנאמנים דאז, והממשלה התנתנה מתן סיוע רחב-היקף בתוכנית הבראה. במסגרת זו, מונה הנאמן הציבורי לתפקידו בידי בית המשפט של חדלות-פרעון, והוענקו לו הסמכויות על פי כתב ההקדש, בתוספת סמכויות נוספות הקשורות למינוי אנשי מפתח בתאטרון. בעקבות זאת, נחתם בין התאטרון לממשלה הסכם הבראה, שמטרתו המרכזית הבטחת פעולתו השוטפת של התאטרון לטווח ארוך, שמירת יחודו, וכן שינוי מקיף במבנה המשפטי הישן , אשר איש מהצדדים אינו חולק כי היה בין הגורמים המרכזיים לקריסתו הכלכלית של התאטרון.

אלא, שתקופת הביניים התארכה למשך שנים ארוכות, ותשע שנים לאחר-מכן, בשנת 2004, פרץ סכסוך חריף בין הצדדים, אשר עילתו המרכזית היתה קשורה בחיפוש מחליף למנכ"ל התאטרון, מר אגמון. וועד השחקנים חשש, כי על רקע המשך הניהול הציבורי ומעורבותם של גורמים פוליטיים, עשוי אדם בלתי מתאים לתפוס את מקומו של מר אגמון. אי לכך, הוגשה בקשה לצו מניעה, ולצידה בקשה לקבוע כי הנאמנות הגיעה לקיצה.

2.         בהחלטה מיום 21.9.04, קיבלתי באופן עקרוני את הבקשה, זאת הן בשל נימוקים הכרוכים בפרשנות הסכם ההבראה, והן ובעיקר בשל התקופה הארוכה שחלפה מאז מונה הנאמן הציבורי, אשר עוררה חשד בלתי מבוטל כי "הזמני הפך לקבוע".

סברתי, לאור זאת, וכך אף כתבתי, כי על הנאמנות הציבורית להסתיים בתוך תקופה בת 30 יום, עם אפשרות להארכה באישור בית המשפט. כמו כן החלטתי כי מן הראוי למנות אורגנים חדשים, לפי המבנה המשפטי החדש שיקבע.

המבקש ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אמנם קיבל  את הערעור, אולם בסופו של יום משמעותו המרכזית של פסק-הדין לא השתנתה, ו כל שניתן לנאמן הציבורי היתה אורכה "נדיבה" יותר. אף בית המשפט העליון סבר כי יש להביא את הנאמנות לקיצה, וכי ראוי כי התאטרון ינוהל, שלא על ידי נאמן, וכך אמר בית המשפט העליון:

"הנאמן הציבורי ימשיך לכהן... עד להפיכת הנאמנות על-פי כתב ההקדש לחברה לתועלת הציבור. החברה לתועלת הציבור שתפעיל את תאטרון "הבימה" תוקם בתוך שישה חודשים... יובהר, כי אם לא  יתאפשר להקים את החברה בתוך שישה חודשים, הפניה להארכת התקופה תהיה לבית המשפט המחוזי".

למעשה, נקל לראות כי השינוי הכמעט יחיד שערך בית המשפט העליון בפועל בהחלטתי, הינה הארכת המועד לסיום הנאמנות. גם לפי החלטה זו, על הנאמנות לבוא אל קיצה , ולערוך את שינוי המבנה בלא דיחוי - אלא שניתן לה פרק זמן ארוך מעט יותר. כל זאת, כאשר ברקע עומד שיקול-על בסיסי ומרכזי, אשר שימש קו מנחה מאז ראשית ההליכים: התובנה המרכזית הינה כי מצב-דברים בו התאטרון נשלט בידי רשויות המדינה, ואלו עורכות את המינויים וההחלטות המרכזיות שיקבעו את דמותו למשך שנים רבות, הינו מצב בלתי רצוי ובלתי ראוי שיש לשים לו קץ מהר ככל הניתן.

3.         לשיטת היועץ המשפטי לממשלה והנאמן הציבורי, הרי שהמבנה המשפטי המוצג במסגרת בקשה זו תואם את הרציונל דנן, ואת החלטת בית המשפט העליון. לשיטתם של המשיבים, לעומת זאת, אין המבנה המוצע אלא בגדר "התחכמות", אשר נועדה לשמר את ההקדש (ואת השליטה הממשלתית-פוליטית) ב"דלת האחורית". אי לכך, הוגשה התנגדות חריפה לבקשה, אשר מן הראוי לדון בה על-מנת להכריע האם לקבל את המבנה המוצע, לדחותו באורח מלא או חלקי, או לנקוט בפתרון אחר.

המבנה המוצע וטענות הצדדים

4.         עיקרו של המבנה המוצע, הינו כי ההקדש הופך למעשה לבעל-המניות העומד "מאחורי הקלעים" של התאטרון, אשר ינוהל מכאן ואילך כחברה לתועלת הציבור. האורגנים המרכזיים המאוזכרים בבקשה הינם כדלקמן:

א.         ועדה בוחרת : ועדה המוסדרת בכתב-ההקדש, וממונה בידי שר התרבות . תפקידה למנות את מנהלי ההקדש ולהחליפם במקרה הצורך, וכן להכין מאגר של מועמדים אפשריים לתפקיד. יושב-ראש הועדה יהיה שופט בדימוס, שיתמנה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. יתרת החברים יהיו:

א.1       שניים שיבחרו מתוך רשימות מומלצים שיגישו המועצה להשכלה גבוהה, אגודת העיתונאים וארגוני יוצרים שונים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ