החלטה בתיק ה"פ 54463-01-13

בפניי בקשה מטעם התובעת לפטור מאגרה.

עובדות והליכים רלוונטיים

ביום 29.1.13 הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה למתן סעד הצהרתי, לפיו הנתבעת לא רשאית לגבות מהתובעת חוב ארנונה של חברת ניו טאצ' בע"מ שהתובעת הייתה בעלים שלה ולפיו הסכם פשרה מיום 21.7.10 שנעשה בין הצדדים לגבי גביית חוב זה מהתובעת בטל ועל הנתבעת להשיב לתובעת כספים ששולמו מכוח הסכם זה.

בכותרת כתב התביעה נרשם: "מוערך לצרכי אגרה ב 35,112 ש"ח".

ביום 29.1.13 הגישה התובעת בקשה לפטור מאגרה. הוגש תצהיר מיום 16.12.12 של התובעת וצורפו דפי תנועות בחשבון בנק של התובעת בבנק דיסקונט.

ביום 30.1.13 נתתי החלטה ראשונית, בה נדרשה התובעת להגיש תצהיר ושורה של מסמכים להוכחת יכולתה הכלכלית.

ביום 24.2.13 הגישה התובעת תצהיר נוסף מיום 20.2.13 וכן מס' אסמכתות (נספחים לתצהיר).

ביום 25.2.13 נתתי החלטה בה הוריתי על העברת בקשת הפטור (על כל מסמכיה הנ"ל) + כתב התביעה לתגובת הנתבעת + המדינה ובהמשך על העברת התגובות לתשובת התובעת.

ביום 19.3.13 מסרה הנתבעת תגובתה, בה התנגדה לבקשת הפטור. התגובה נתמכה בתצהיר עובדת הנתבעת וכן באסמכתות.

ביום 2.4.13 מסרה המדינה תגובתה, בה נמנעה ממתן כל תגובה עניינית על בקשת הפטור.

ביום 11.4.13 הגישה התובעת תשובה לתגובות, ובה חזרה על בקשתה ועל עמדתה בבקשת הפטור. התשובה נתמכה בתצהיר התובעת.

דיון ומסקנות

מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית של הדיון.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 (להלן - " התקנות") מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

המשיבים בבקשה

בהלכה הפסוקה נקבע, כי גם לנתבע בתביעה יש מעמד בבקשה וכי "יש אפוא מקום ככלל לקבלת תגובתו של הנתבע בבקשה לפטור מאגרה". באשר למדינה נקבע כי "אין בית המשפט חייב להזמין את המדינה להופיע לכל תיק בו מתבקש פטור מאגרה, ובידו לשקול את הנסיבות והיש צורך בכך" (רע"א 1550/05 בונה הצפון חברה קבלני בניין בעכו בע"מ נ' א.ב.ג.ל. בנייה ויזמות בע"מ (פורסם בנבו, 30.8.05).

חובת צירוף תצהיר ואסמכתות

עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשתו "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".