החלטה בתיק ה"פ 537-10

1.            לפניי בקשת התובעת למנות בורר אשר ידון במחלוקות שבין הצדדים.

2.            מדובר בתובענה שהוגשה כהמרצת פתיחה בה נתבעו סעדים הצהרתיים שונים.

3.            המשיבים הגישו בקשה לעיכוב ההליכים בתיק ולהעברתו לדיון בפני בורר, לאור הסכם בוררות שנערך בין הצדדים.

4.            בהסכמת הצדדים הוחלט כי המחלוקת תידון בבוררות בפני בורר אשר ימונה על ידי הרב הראשי לישראל. בעקבות זאת הוחלט על עיכוב ההליכים בתיק.

5.            לטענת המבקשת פנתה אל הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, אשר מינה את הרב אבישי טהרני כבורר בסכסוך. ב"כ המבקשת פנה אל הרב טהרני בבקשה לזמן את הצדדים לישיבה מקדמית, אך הפניה לא נענתה. מספר חודשים לאחר מכן הועבר לידי הרב טהרני ולידי המשיבים כתב תביעה, במטרה להתחיל ולברר את המחלוקות שבין הצדדים.

עם קבלת כתב התביעה פנה ב"כ המשיבים אל ב"כ המבקשת וטען כי לרב טהרני אין סמכות לדון במחלוקות שבין הצדדים, ובעקבות זאת הודיע הרב טהרני כי נבצר ממנו למלא את תפקידו כבורר ובהתאם לסעיף 11(3) לחוק הבוררות הוא מתפטר מתפקידו.

ב"כ המבקשת פנה אל ב"כ המשיבים בבקשה למנות בורר חליף בהסכמה, ומשעה שלא עלה בידיהם להגיע להסכמות לעניין זהות הבורר או דרך מינויו פנה ב"כ המבקשת אל הראשון לציון בבקשה כי ימנה בורר חליף. הראשון לציון השיב כי לאור אי ההסכמה בין הצדדים הוא אינו ממנה בורר עבורם.

בנסיבות אלו לא נותרה בידי המבקשת ברירה זולת פניה לבית המשפט בבקשה למנות בורר במחלוקת. משעה שקיימת הסכמה בין הצדדים למינוי בורר למחלוקות שביניהם ומאחר ולא עלה בידיהם להסכים על זהותו של הבורר, מתבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכות המוקנית לו על פי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ולמנות בורר אשר ידון במחלוקות בין הצדדים.

6.            המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה תוך מתן הוראה על חילוט הערובה אשר הפקידה המבקשת בתיק והעברתה לידי המשיבה.

לטענת המשיבים הבקשה היא למינוי בורר שאין לו ולא כלום עם הסכסוך נשוא התובענה שהוגשה בה"פ 537/10, במסגרתה הוסכם על הצדדים לפנות לרב הראשי לישראל על מנת שימנה בורר שידון באותו סכסוך.

לטענתם, המבקשת היא זו אשר זנחה את הליך הבוררות ולא פנתה אל הרב טהרני למימושה, ובכך חזרה בה - להלכה ולמעשה - מרצונה להתדיין עם המשיבים בפני הבורר שמינה הרב הראשי. בכך נחתם ונחסם הליך הבוררות עליו הוסכם              בה"פ 537/10.

עוד לטענתם, ביום 2.2.12 הגישה המבקשת בפני הבורר 'תביעה כספית' נגד המשיבים על סך 3,672,103 ש"ח, וביקשה לדון בבוררות על תביעה זו, בהסתמך על הסכמת הצדדים לדון בפני הבורר בעניין צו המניעה בשעתו, במהלך שנת 2010, בהליך אחר ושונה אשר נזנח על ידה זה מזמן.

הבקשה המקורית מהותה מתן צו מניעה האוסר על המשיב לעשות כל פעולה בנכס נשוא הסכסוך, ואילו התביעה הנוכחית מהותה תביעה כספית על סך של קרוב ל-4 מיליון ש"ח, ואין כל קשר בין השניים. בעניין התביעה הכספית, אשר נולדה שנתיים לאחר ההסכמה להתדיין בבוררות על עניין צו המניעה, מעולם לא הוסכם להתדיין בבוררות. כל מטרת המבקשת בהגשת הבקשה במסגרת תיק זה היא לחמוק מתשלום אגרה.

7.            בתשובת המבקשת נטען כי בבקשת המשיבים להעביר את ההליך נשוא ה"פ 537/10 לבוררות נטען כי הצדדים הסכימו להעביר כל סכסוך עתידי להתדיינות בפני בוררות מוסכמת, ולאור זאת הוסכם כי ימונה בורר על ידי הראשון לציון. המבקשת היא שפנתה אל הראשון לציון בבקשה למינוי בורר ולאחר שמונה הייתה זו המבקשת אשר פנתה אל הבורר, לא פעם, בבקשה להתחיל ולברר את המחלוקות בין הצדדים. לאחר שלא קודם ההליך העבירה המבקשת לבורר כתב תביעה המסכם את טענותיה כנגד המשיבים. משעה שלאור חלוף הזמן לא הייתה עוד משמעות לסעדים ההצהרתיים כימתה המבקשת סעדים אלו, אשר פורטו בכתב התביעה, לערכם הכספי.

לטענת המבקשת המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי על המבקשת להגיש תובענה חדשה, אף שברור כי לאחר שתוגש בקשה כזו יבקשו הם שוב, ובמידה של צדק, להעביר את המחלוקת לבירורו של בורר מוסכם. ברי כי כל מטרת ההתנגדות למינוי הבורר הוא נסיון נפסד להרוויח עוד מספר חודשים בניהול ההליכים ואולי אף לגרום למבקשת נזקים כספיים נוספים. אם לא ימונה בורר בהליך זה תגיש המבקשת בשנית בקשה למינוי בורר בהליך נוסף, ואי מתן הכרעה בבקשה זו אינו יותר מאשר דחיית הקץ מצד המשיבים ובזבוז זמן שיפוטי יקר שלא לצורך.

עוד טוענת המבקשת כי בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות ומשעה שלשיטת המשיבים אמורות המחלוקות בין הצדדים לידון בפני בורר, מוסמך בית משפט זה למנות בורר כמבוקש.

דיון

8.            התביעה הועברה לבוררות מכוח הסכמת הצדדים ועל פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, הקובע כי " הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם...".

9.            על פי סעיף 79ב(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 " בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות". אין בסמכותו של בית משפט זה למנות בורר לדון בתובענה שאיננה מתבררת בפניו.