בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
4318-05,4059-05,2198-06
03/08/2006
|
בפני השופט:
אהרן פרקש
|
| - נגד - |
התובע:
1. ישי אונגר (קטין)
2. דביר אונגר (קטין)
3. מאיר אונגר
4. יהודית אונגר
5. אורי דסברג
6. יהודית דסברג
7. מיכל כהן
8. דפנה אונגר
9. עמיחי אונגר
10. עיזבון המנוח ירון אונגר ז"ל
עו"ד מרדכי הלר
|
הנתבע:
1. הרשות הפלסטינית (המכונה גם "The Palestinian Authority" ו- "The Palestinian Interim Self-Government Authority")
2. הארגון לשחרור פלסטין (המכונה גם ("The Palestine Liberation Organization")
עו"ד יוסף ארנון
|
| החלטה |
בקשות לעיכוב הליכים, למחיקה או דחייה של טענות מקדמיות.
מבוא
1. בה"פ 4318/05, שהוגשה לבית משפט זה ביום 1.9.2005, לאחר שהועברה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עתרו המבקשים להכריז על פסק דין שניתן לטובתם וכנגד המשיבים על ידי בית המשפט הפדראלי של ארצות הברית במחוז רוד-איילנד, ביום 13.7.2004, כפסק דין אכיף לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק" או "חוק אכיפת פסקי חוץ").
על פי המפורט בהמרצת הפתיחה, המבקשים 1 ו-2 הינם בניהם היתומים ויורשיהם הבלעדיים של ירון ואפרת אונגר ז"ל, אשר נרצחו בפיגוע טרור ביום 9.6.1996 ליד בית שמש.
המבקשים 6-3 הינם הוריהם של הנרצחים ואפוטרופוסיהם החוקיים של המבקשים 1 ו-2.
המבקשים 9-7 הינם אחיו של ירון אונגר ז"ל.
המבקש 10 הינו עזבונו של ירון אונגר ז"ל.
2. בחודש מרץ 2000 הגישו המבקשים תביעה בבית המשפט הפדראלי שבמחוז רוד-איילנד בארצות הברית כנגד המשיבים ושישה מבכירי אש"ף וכן כנגד ארגון החמאס וחמישה אנשי חמאס שהיו מעורבים בפיגוע.
במהלך ההליכים מחק בית המשפט בארצות הברית את התביעה שהוגשה כנגד שישה חברים באש"ף וכנגד חמשת אנשי החמאס מחמת חוסר סמכות פרסונאלית. לאחר שארגון החמאס לא הגיש כתב הגנה מטעמו, ולאחר שנשמעו עדויות המבקשים ומומחים מטעמם, חייב בית המשפט הפדראלי בפסק דין את ארגון החמאס בתשלום פיצויים כספיים למבקשים בסך של 116,409,123 דולר (להלן: "סכום הפיצויים").
המשיבים דנן, שהגישו כתב הגנה בתובענה, ניהלו הליכים שונים במסגרת התובענה האמורה. טענותיהם נדחו ואף הם חויבו, בפסק דין (Final Judgment), מיום 13.7.2004, בתשלום סכום הפיצויים האמורים למבקשים (להלן: "פסק הדין הפדראלי").
הליכי ערעור שונים שנקטו המשיבים בארצות הברית נדחו, והמבקשים הגישו הבקשה בה"פ 4318/05 לאכיפת פסק הדין הפדראלי.
המשיבים הגישו תשובתם לבקשה ובמסגרתה התנגדו לבקשה לאכיפת פסק הדין הפדראלי.
הבקשות
3. במסגרת בש"א 4059/05 מבקשים הרשות הפלסטינית (להלן: "הרשות") והארגון לשחרור פלסטין (להלן: "אש"ף") (להלן יכונו שניהם יחדיו: "המשיבים") להורות על עיכובם של כל ההליכים בהמרצת הפתיחה 4318/05, עד לפסיקתו המחייבת של בית המשפט העליון בטענות סף ובשאלות משפטיות עקרוניות ומקדמיות העולות בתיק זה ואשר אמורות להידון ברע"א 4060/03
הרשות הפלסטינית נ' דיין (להלן: "רע"א 4060/03"). רע"א 4060/03 היא בקשת רשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת.א. 2538/00
נוריץ נ' הרשות הפלסטינית, תק-מח 2003(1) 4968 (2003), במותב תלתא, שדן והכריע בשאלות מקדמיות, כגון: חסינות הרשות, פורום לא נאות, עילת תביעה, ברירת הדין ועוד, במסגרת תובענות שהוגשו כנגד המשיבים על ידי בני משפחות ונפגעים בפעולות טרור, שאירעו בשנים האחרונות במדינת ישראל ובשטחים הנתונים לאחריות הרשות.
4. במסגרת בש"א 2198/06 עותרים המבקשים בה"פ 4318/05 למחוק או לדחות את כל טענות ההגנה שהעלו המשיבים בסעיף 83 לתשובתם בהמרצת הפתיחה, כפי שיפורטו להלן. כמו כן מבוקש, כי ההחלטה בבקשתם תינתן לפני או יחד עם ההחלטה בבקשה לעיכוב ההליכים שהוגשה על ידי המשיבים.
הבקשה לעיכוב הליכים - בש"א 4059/05
5. בבקשה שהגישו המשיבים לעיכוב ההליכים נטען, בין השאר, כי יש להמתין לפסיקתו של בית המשפט העליון ברע"א 4060/03. המשיבים מנמקים זאת בכך שבין השאלות המתעוררות בתובענה זו נמצאות שאלות הממתינות להכרעת בית המשפט העליון, כגון: שאלת הפורום הנאות, העדר קיומה של עילת תביעה הנטענת על פי הסכמים מדיניים, חסינות ריבון זר, סוגיית אי התערבות שיפוטית בעניינים מדיניים ושלטוניים ובהסכמים מדיניים - טענות ממין הטענות שהעלו המשיבים בתשובתם בתובענה זו.
ב"כ המשיבים ער לכך, כי התובענה שלפנינו היא לאכיפת פסק חוץ, סעד הצהרתי באופיו, אך איתן בדעתו, כי השאלות המשפטיות שהועלו בכתב תשובתו נדרשות להכרעה, כפי שהדבר עולה ברע"א 4060/03 הנ"ל, ולפיכך יש להמתין, לשיטתו, לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות האמורות.
ב"כ המשיבים ציין בבקשתו, כי בית המשפט העליון נתן רשות ערעור ברע"א 4060/03, כי נקבעו מועדים לצורך השלמת טיעונים משלימים בכתב, וכי קיימת אפשרות שבית המשפט העליון ידון בסוגיות המשפטיות האמורות בהרכב מורחב. לעניין זה היפנה ב"כ המשיבים להחלטת בית המשפט העליון מיום 14.11.2004. ב"כ המשיבים הוסיף וטען, כי המשך הדיון בתובענה זו בבית משפט זה יפגע ביעילותו וביעילות המערכת השיפוטית כולה, יביא לבזבוז משאבי זמן והוצאות וישנו חשש לקבלת הכרעות סותרות.