החלטה בתיק ה"פ 33356-11-12

1.         בפני בקשת הנתבעת מס' 4 (להלן "הנתבעת") לסילוק התובענה על הסף.

2.         התובעת הגישה תובענה בהמרצת פתיחה, במסגרתה עתרה להורות על ביטול עיקולים שהוטלו על ידם על זכויותיו של גרושה, מר א.א, בדירה בטירת כרמל, הידועה כגוש 10714, חלקה 49 (להלן "הדירה"), בגין חובותיו כלפיהם.

            בהתאם לאישור הזכויות ממנהל מקרקעי ישראל, התובעת ומר א' הינם בעלי הזכויות בדירה. לטענת התובעת, ביום 19.5.1995 התגרשו בני הזוג. הנ"ל חתמו על הסכם גירושין, אשר קבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני בחיפה ביום 23.7.1995. על פי הוראות הסכם הגירושין, הועברו מלוא הזכויות בדירה ללא תמורה לידי התובעת.

            משבקשה התובעת להעביר את הנכס על שמה, בחודש פברואר 2012, התברר לה שרובצים על זכויותיו של הגרוש בנכס עיקולים שהוטלו על ידי נושיו לאחר שהועברו הזכויות בדירה לידיה, בהתאם להסכם הגירושין. מנהל מקרקעי ישראל סרב לבצע את העברת הזכויות בנכס על שם התובעת בפנקסיו.

            התובעת טענה כי בידה זכויות שביושר ובהתאם להלכה שנקבעה בע"א 189/95 בנק אוצר החייל נגד אהרונוב, פ"ד נג(4) 199, הן גוברות על העיקולים, בין אם הזכות נרשמה ובין אם לאו.

3.         במסגרת תשובתה לתובענה, העלתה הנתבעת טענה מקדמית בדבר העדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתובענה. לטענתה, הסעד המבוקש בתובענה אינו נמנה בין הסעדים המפורטים בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט שכן, אין עניינו שמוש או חזקה במקרקעין, אלא, מדובר בסעד שמהותו קבלת זכות חכירה בדירה. נטען, כי מטרת העתירה הינה רישום המבקשת כבעלת מלוא זכויות החכירה בדירה המשותפת לה ולבן זוגה ולכן, סעד ביטול העיקולים הינו משני לסעד האמיתי העומד מאחורי העתירה. עוד נטען, כי התביעה אינה על סכום קצוב, אין בה פירוט בנוגע לשווי הנכס ומאחר והיא אינה נוגעת לשמוש או חזקה במקרקעין, הרי שהיא נתונה לסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 40(1) לחוק בתי המשפט.

4.         בהתאם להחלטתי מיום 24.2.2013 הגיבה התובעת לטענה המקדמית הנ"ל ואילו הנתבעת לא הגישה תשובה לתגובה, אף שניתנה לה אפשרות לעשות כן, ומכאן החלטתי.

5.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים, הגעתי לידי מסקנה, כי דין הטענה המקדמית שהועלתה על ידי הנתבעת להדחות.

6.         התובעת עתרה בתביעתה לסעד אחד בלבד והוא, ביטול העיקולים שהוטלו על זכויות גרושה במקרקעין נשוא התביעה, בטענה כי הזכויות הועברו לידיה, טרם הטלת העיקולים, מכח הסכם גירושין, שקבל תוקף של פסק דין.

7.         סעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט קובע את סמכותו של בית משפט השלום לדון בתביעות אזרחיות, כדלקמן:

            "תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין".

8.         עיקול אינו יוצר זכות קניינית במקרקעין, אלא, מהווה כלי דיוני, המונע דיספוזיציה בנכס ואת יכולת השמוש בו והוא נועד להקל על גביית חוב ומימושו של פסק הדין (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי נגד ולך, פ"ד מג(2) 864, ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד הסתדרות הרבנים דאמריקה ואח', פ"ד מט(1) 177). לפיכך, נקבעת הסמכות העניינית לדון בסעד של מחיקה או ביטול עיקול שהוטל על נכס מקרקעין, על פי שוויו, קרי - שווי החוב שלהבטחת גבייתו נרשם העיקול, וזאת בהתאם לסעיף 51(א)(2) ולא לפי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (ראה בעניין זה ה"פ 38602-09-12 בן יעקב נגד יחזקאל (8.2.2013)).

9.         בהתאם לנספח ח' לכתב התובענה, הרי ששווי החוב נשוא צו העיקול שהוטל לבקשת הנתבעת על המקרקעין, עמד על סך של 72,579 ש"ח, נכון ליום 5.4.2012. לפיכך, בית משפט השלום מוסמך לדון בעתירת התובעת לבטל צו עיקול זה.

10.        לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענה המקדמית שהועלתה על ידי הנתבעת, בדבר העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתובענה.

            הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות ההליך בסך של 1,000 ש"ח. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30             ימים מהיום, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיון תשע"ג, 18 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: