1. בפני בקשה להתרת הבאת ראיות נוספות לאחר סיום פרשת הראיות. המדובר בתביעה לסעד הצהרתי על פיה יקבע כי המבקש 1, או לחילופין המבקש 2, הם הבעלים של רכב מסוג מרצדס שפרטיו כמצוין בתביעה (להלן:"הרכב") . בתאריך 26.3.12 התקיים דיון הוכחות וניתנה החלטה להגשת סיכומים.
המבקשים הגישו בקשתם לצירוף 3 מסמכים כראיות מטעמם:
א. אישור שינוי רישום בעלות ברכב פולקסווגן משמו של המבקש 2 לשם המבקש 1- הרלוונטי, לטענת המבקשים, להוכחת חלק מהתמורה ששולמה למבקש 1 על ידי המבקש 2.
ב. טופס העברה בנקאית מחשבון בנק המבקש 1 אל "רכב קאסם" ממנו רכש המבקש 1 את הרכב -הרלוונטי,לטענת המבקשים, להוכחת התמורה ששולמה ל"רכב קאסם" על ידי המבקש 1.
ג. אישור שינוי רישום בעלות ברכב אחר אותו רכש המבקש 1 מ"רכב קאסם" במועד רכישת הרכב נשוא התביעה.
2. המשיבה התנגדה לבקשה.
המשיבה הלינה על התנהלות המבקשים אשר צרפו את הראיות הנוספות, עוד בטרם ניתנה החלטה המתירה צירופן. כן טענה המשיבה כי המדובר במסמכים שהיו בשליטת המבקשים, או שיכלו לקבלם בנקל ממשרד הרישוי והבנק והעובדה שלא הוגשו במועד,יש בה כדי ללמד על חוסר תום ליבם של המבקשים.
דיון
:
3. ההלכה הינה כי על בית המשפט לשמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות ולפיכך, אין להגיש ראיות נוספות לאחר סיום שלב ההוכחות (ראה רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ. כלל חברה לביטוח בע"מ פד"י נ"ה (4) 577).
יחד עם זאת, כבר נקבע אפילו לגבי הליך של הבאת ראיות נוספות בערעור ,כי:
"
במקרים מתאימים עשוי בית משפט של ערעור להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל דין". (ראה בספרו של כב' השופט אורי גורן :"סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית, בע"מ 616-617)
וראה לעניין זה רע"א 105/05 שמעון דהאן נ. מישל קסון מפי כב' השופטת ארבל:
"
הראיות שהגשתן בשלב הערעור מתבקשת על ידי המערערים מתייחסות ברובן לאירועים שקדמו למתן פסק הדין. כידוע, הגשת ראיות שכאלה ניתן להתיר אם המבקש לא ידע אודות ראיות אלה ולא יכול היה לגלותן בשקידה ראויה, ובהנחה שנהג בתום לב (ע"א 801/89 כהן נ' שבאם, פ"ד מו (2) 136,141; ע"א 3911/01 כספי נ' נס, פ"ד נו (6) 725,768). אף שהכלל הינו כי על המבקש להביא ראיות נוספות להראות כי אי הבאת הראיה נבעה מסיבות שאינן תלויות בו ולשכנע את בית המשפט בדבר תום ליבו בעת הגשת הבקשה,
הרי שהתרת הגשתן של הראיות בשלב הערעור אפשרית, במקרים המתאימים גם אם מחדלו של בעל הדין המבקש הוא שהביא לידי כך שהראיות לא הוגשו במועד ערכאה הדיונית (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (2005, מהדורה שמינית) 616-617 וההפניות שם). ברי, כי התרת הגשתן של ראיות במקרה אחרון זה של מחדלו של בעל הדין המבקשת תתאפשר רק באותם מקרים בהם ניכר כי לראיות שהגשתן מתבקשת תהא חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה בפסק הדין... הגם שניתן לתהות, לפחות לגבי חלקן של הראיות, מדוע הן לא הוגשו עובר למתן פסק הדין, וההסבר שניתן לעניין זה אינו אלא חלקי בלבד, הרי שאני סבורה כי מהתמונה הלכאורית המצטיירת מהבקשה בכללותה ומהראיות שהגשתן מתבקשת עולה כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהביא הראיות בפני בית המשפט". (הדגשה שלי ר.א)
4. עוד אציין כי ביחס להגשת ראיות נוספות באיחור, כבר נקבע שבית המשפט יתחשב בין היתר גם באופי הראיה הנוספת, דהיינו: האם היא טכנית ופשוטה, או כזו המצריכה חקירה ובירור (ראה רע"א 2137/02 ממן נ. פז חברת נפט בע"מ, וכן ע"א 579/90 רוזין נ. בן נון פ"ד מו 738).
5. אכן במקרה דנן, אי הגשת הראיות הנוספות במועד מהווה מחדל אשר אף לא הוסבר דיו על ידי המבקשים. המבקשים לא הבהירו בבקשתם מה הייתה המניעה להשיג את המסמכים ולהציגם עובר לשמיעת הראיות בתיק.
יחד עם זאת, אין ספק כי לפחות שני המסמכים הראשונים (שינוי רישום בעלות ברכב פולקסווגן וטופס העברה בנקאית) הינם רלוונטיים להוכחת יסוד "התמורה" הרלוונטי לטענת המבקשים כפי שהועלתה בכתב התביעה. כמו כן המדובר לכאורה בראיות טכניות ופשוטות :תדפיס בנק ואישור משרד הרישוי.
6. לפיכך, הגם שהתנהלות המבקשים נגועה במחדל דיוני חמור ובנוסף יש ממש בהתרעמות המשיבה על צירוף הראיות בטרם ניתנה החלטה לצירופן, אני מתירה הגשת מסמכים א'- ב' לבקשה, בכפוף לפסיקת הוצאות וזאת משיקולי צדק,חיפוש אחר האמת ומאחר ששוכנעתי כי יש במסמכים רלוונטיות של ממש למחלוקת הנתונה להכרעה (במסמך ג' לא מצאתי חיוניות כה רבה עד שתצדיק התרת הגשתו באיחור).
בעניין זה אפנה גם לע"א 2005/01(ת"א) דדון אבנר נ' ישראכרט תעשיות בע"מ ואח' :
"בצד האמור, בתקנה 457 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1974, נקבע, כי בית המשפט יתיר לבעלי-דין, לבקשתו, להגיש ראיות נוספות בערעור אם הוא סבור כי הראיה הדרוש לו על-מנת "לאפשר לו מתן פסק דין מכל סיבה חשובה אחרת". בית-