בקשה למינוי כונס נכסים זמני.
1. בעלי הדין הם שותפים בחלקים שווים בשותפות שנרשמה בשנת 1995 לתקופה בלתי מוגבלת, בשם "מרכז עסקים הרצל ויל" (להלן -
השותפות). בבעלות השותפות, בין היתר, נכס מקרקעין- מרכז מסחרי בשטח 1,600 מ"ר, המצוי ברחוב התזמורת 60 בראשון לציון -המכונה "מרכז אשלים" (להלן -
הנכס). בשנת 2006 התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים, ובחודש מאי 2006 הגישו המבקשות לבית משפט זה
עתירה לפירוק
השותפות (ה"פ 684/06). בהמשך הגיעו הצדדים להסדר פשרה, במסגרתו הסכימו, בין היתר, על העברת הסכסוך לבוררות, וההסדר קיבל תוקף של פסק דין ביום 15.7.06 (להלן -
הסכם הפשרה). מנקודה זו ואילך התברר הסכסוך בין הצדדים לפני הבורר עו"ד גיל וירניק (להלן -
הבורר). אין חולק כי הבוררות מצויה בשלביה האחרונים, הסיכומים כבר הוגשו והצדדים ממתינים לפסק דינו של הבורר.
2. במהלך חודש ספטמבר 2012, לאחר שהצדדים כבר הגישו סיכומיהם לבורר, הודיע בעליה של המשיבה, מר אליאש ברגרין, שכיהן עד אז גם כמנכ"ל השותפות (להלן -
ברגרין) על עזיבתו את השותפות ועל כי מכר את מניותיו במשיבה לחברה זרה.
3. ביום 19.10.12 פנו המבקשות לבורר בבקשה לסעדים זמניים, כאשר בקשתן העיקרית הייתה למנות את את וולרי פונסקי, מנהל המבקשת 1 ובעל זכות החתימה בחשבונות השותפות, ולחילופין, את רו"ח שמואל רוזנבלום, כמנהל עסקים זמני של השותפות. המבקשות טענו כי מאז עזב ברגרין את השותפות, המשיבה אינה מנהלת את הנכס ואינה דואגת לענייניו, ומשכך לא נגבים דמי שכירות ו/או דמי ניהול בנכס; לא משולמים חשבונות לרשויות ולנתוני שירותים; לא משולם שכר לעובדי השותפות בנכס, ולא ננקטות פעולות נדרשות לקידום הנכס וניהולו. המשיבה מצדה הציעה לבורר כי נציג מטעמה, עו"ד חוטר ישי, יחליף את ברגרין. הבורר קיבל את הצעת המשיבה, והורה לצדדים בהחלטה מיום 27.11.12 לפעול מיידית על מנת להביא לכך שעו"ד חטר ישי יהיה מורשה חתימה בשותפות מטעם המשיבה וכך יקדמו הצדדים יחד את עניינה של השותפות.
4. במהלך הפגרה הגישו המבקשות לבית משפט זה תביעה עיקרית לפירוק השותפות מכוח סעיפים 45,47 49 לפקודת השותפויות, ועמה את הבקשה דנן, בה הן עותרות למינויו של רו"ח שמואל רוזנבלום ככונס נכסים זמני על הנכס עד למתן פסק דין בתביעת הפירוק. לטענתן, מאז ניתנה החלטת הבורר מיום 27.11.12 לא נעשו פעולות אופרטיביות מצד המשיבה לקידום ולניהול הנכס, ומצב "הקיפאון" בניהול הנכס מסב לשותפות, וממילא גם להן, נזקים רבים.
לטעמן של המבקשות, אין לבית המשפט מניעה דיונית לדון בתובענה העיקרית, שכן
"במסגרת הבוררות שהתנהלה בין המבקשות למשיבה לא נדון כלל נושא פירוק השותפות ו/או פירוק השיתוף בנכס, והיא עסקה רק בתביעות הכספיות שבין הצדדים".
5. המשיבה מתנגדת לבקשה מכל וכל. לטענתה, בית המשפט כלל אינו מוסמך להיזקק לבקשה משנושא הפירוק הועבר לבוררות
"ובמסגרת זו הוסמך הבורר אף ליתן החלטות וצווי ביניים לצורך ניהול השותפות עד לפירוקה" וכי
"טענת המבקשות שכביכול סוגיית פירוק השותפות לא נדונה בבוררות, וכי הבוררות עסקה כביכול רק בסכסוך הכספי ובטענותיהם ההדדיות של הצדדים בעניין זה איננה אמת, בלשון המעטה". עוד נטען כי "
הצדדים הסמיכו את הבורר לדון אף בפירוק, בכינוס ובכל דבר שקשור לבוררות אלא שתחילה התבקש הבורר לקבוע את החיובים הכספיים ובהמשך ידון בפרוקה של השותפות".
6. נראה כי בשלב זה, בו לא ברור אם נושא הבקשה הועבר להכרעת הבורר אם לאו, לא ניתן לדון בבקשה לגופה ולהכריע בה.
הצהרתן של המבקשות לפיה במסגרת הבוררות שהתנהלה בין המבקשות למשיבה לא נדון כלל נושא פירוק השותפות ו/או פירוק השיתוף בנכס, אינה נקיה מספקות. מהסכם הפשרה שהוזכר לעיל עולה כי הצדדים הסכימו להעביר לבוררות את מלוא הסכסוך בתובענה שהגישו המבקשות בשנת 2006 שהסעד שהתבקש בה היה, כאמור, פירוק השותפות. כך גם עולה מתצהירו של מנהל המבקשת 1 (וולרי פוסקי) בו צויין כי "
לאור זאת יש להורות על פירוק השותפות...לאחר מתן צו הפירוק יש להחזיר לתובעות הלוואות הבעלים שיוותרו..." (סעיפים 9-10 תחת פרק "ריכוז הטענות"), אף מהבקשה לסעד זמני שהגישו המבקשות לבורר, שם טענו כי "
בשל חילוקי דעות בין הצדדים הגישו המבקשות ביום 31.05.2006 בקשה לפירוק השותפות על דרך של המרצת פתיחה במסגרת הליך שמספרו ה"פ 684/06 אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובהמשך הוגש הסכם פשרה לבית המשפט במסגרתו ביקשו הצדדים
להעביר את בירור בקשת הפירוק ובירור המחלוקות ביניהם להליך במתווה של בוררות אשר מתנהל בפני כבוד הבורר..." (סעיף 3 לבקשה) (ההדגשה אינה במקור).
7. יודגש, כי פירוק שותפות נמצא בסמכות השותפים, ומשכך
"יכולים שותפים להסמיך בורר להחליט על פירוק השותפות, במסגרת הכרעתו במכלול הסכסוכים שביניהם, ויכולים הם להסמיך אותו להחליט גם על הדרך בה תפורק השותפות" (אוטלנגי/
בוררות דין ונוהל, עמוד 146).
אם אכן כך הם פני הדברים, ויוברר כי הסוגיה אכן הועברה להכרעת בורר, ואיני מכריעה בשאלה, הרי לא ברור לי היאך במקביל הוגשה תביעה נוספת לפירוק השותפות, במסגרתה נתבקש גם הצו הזמני, בעוד שהצדדים ממתינים לפסק הבורר בסוגיה זו.
8. משהליך הבוררות מצוי בשלבו האחרון, הסיכומים הוגשו והצדדים ממתינים לפסק הבוררות, ומשפסק הבוררות צפוי לעסוק, על פי הנטען, בשאלת המשך ניהול הנכס והאופן בו ייעשה הדבר, הרי אין מנוס מהמתנה לפסק הבורר, בטרם תוכרע הבקשה, וכולי תקווה כי פסק הבוררות אכן יינתן בימים הקרובים.
9. והיה ופסק הבורר לא דן בעתירת הפירוק ובניהול הנכס, יוכלו המבקשות לעתור למתן החלטה בבקשה, שתועבר, כמקובל, לשופט הדן בצווים זמניים.
היה ופסק הבוררות יתמהמה ולא יינתן אף בחודש הקרוב, יוכלו המבקשות לעתור לצו לפי סעיף
16(א)( 5) לחוק הבוררות, תוך המצאת העתק מהבקשה גם לבורר, ובקשה שכזו, אם תוגש, תובא בפני.
ניתנה היום, כ' תשרי תשע"ד, 24 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.