החלטה בתיק ה"פ 23474-06-11

מבוא

1.         המבקש הגיש תובענה על דרך של המרצת פתיחה ובה ביקש להצהיר על קיומו של הסכם שנכרת בינו לבין המשיבה 1 ולפיו, התחייבה המשיבה 1 לבטח את המבקש.

2.         המבקש הינו עובד במפעלה של המשיבה 2 ובמקביל משמש הוא כמורה בבית ספר (להלן: "בית הספר") המצוי בבעלותה של המשיבה 1.

3.         לטענת המבקש, כך בהמרצת הפתיחה, משמש הוא כמורה במגמת חשמל בבית הספר. במסגרת עבודתו, היה צורך במעבדת חשמל.

            לטענת המבקש, המשיבה 1, לא הייתה יכולה להכשיר מעבדת חשמל בבית הספר.

            משכך, הייתה פניה למשיבה 2, על מנת שזו תאפשר פתיחת כיתת לימוד ומעבדה אצלה במפעל.

4.         המשיבה 2 נעתרה לכך ובתנאי, כי המועצה תפעל להוצאת פוליסת ביטוח חיים למבקש ולתלמידי הכיתה.

5.         לטענת המבקש, המשיבה 1 לא עשתה כן, ולא מילאה חובתה זו ועל כך נשלחה ביום 10.6.04 התראה למשיבה 1.

6.         ביום 14.8.04 נפגע המבקש בשתי ידיו, עת עבד במפעלה של המשיבה 2, שלא במסגרת לימודים במגמת החשמל.

7.         טענתו המקורית של המבקש, כך בהמרצת הפתיחה, הייתה כי היה קיים הסכם בר-תוקף בינו לבין המשיבה 1, או למצער, לקיומו של הסכם בר-תוקף בין המשיבות לבין עצמן, הסכם שהינו לטובתו כצד שלישי.

8.         במהלך הדיון בישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, ולאחר שב"כ המבקש שמע את דברי בית המשפט, הודיע בא כוח המבקש, כי בכוונתו לתקן את התובענה, כך שחלף המרצת הפתיחה למתן סעד הצהרתי, תתוקן התובענה לתביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו לו, עקב אי עריכת פוליסת ביטוח.

9.         במועד הדיון התנגד ב"כ המשיבה 1, לתיקון כתב התביעה.

10.        לפיכך, הוריתי לצדדים להגיש בקשה ותשובה בכתב.

11.        עתה מונחות בפניי הבקשה והתגובה.

            הבקשה

12.        המבקש טוען, כי התיקון נועד למנוע סרבול הדיון שכן, ברור, כך לטענתו, כי לאחר שהיה ניתן הסעד ההצהרתי, היה מגיש תובענה כספית על הנזק שנגרם לו.

            טענתו זו נתמכה בתצהיר של המבקש עצמו, אשר הצהיר, כי אכן, זו הייתה כוונתו המקורית.

13.        לטענתו, בפסיקה נקבע לא אחת, כי בתי המשפט נוהגים באופן ליברלי בתיקון כתבי בי דין ובמיוחד שעה שהדבר התבקש בתחילתו של הליך.

            ב"כ המבקש מודע לכך, כי הדבר מותנה באי קיפוח זכויות הצד שכנגד. אולם, לטעמו, לא כך הוא הדבר בנדון שבפנינו.