החלטה בתיק ה"פ 14238-01-12

1.       בפניי בקשת המבקשת לתיקון כתב תביעתה המתבססת בעיקר על הטענה לפיה בעת הגשת התביעה לא היו בידיה כל העובדות והמסמכים וכי תוך כדי עיון במסמכים ושחזור הנתונים התבררו לה העובדות המדויקות.

2.       לטענת המבקשת, חלק מהעובדות אשר היא מבקשת להוסיף, כבר צוינו בכתב ההגנה לתביעה שכנגד והיא מביאה אותן כעת על מנת להציג בפני ביהמ"ש את העובדות לדיוקן.

3.       המבקשת מציינת, כי הבקשה מוגשת בשלב שלאחר כתבי הטענות ובטרם נסתיימו ההליכים המקדמיים מכאן כי בשלב מוקדם זה לא יכולות להיפגע זכויות המשיבים תוך שהיא מוסיפה כי על הטרחה בתיקון כתבי הגנה ניתן יהיה לפצות על ידי הטלת הוצאות.

4.       הן המשיבים 1-2 והן המשיבה 3, מתנגדים לבקשה בין היתר מהטעם שהבקשה הינה בבחינת מקצה שיפורים שרוצה המבקשת לעשות לטענתם, וכן בשל העובדה שהבקשה אינה אלא בקשה להגשת תביעה חדשה ושונה הכוללת טענות עובדתיות אשר אינן מתיישבות עם התביעה המקורית ואף סותרות אותה ועל כן מבקשים לדחות הבקשה.

5.       לחילופין, טוענים המשיבים, כי במידה ותתקבל הבקשה, כי אז יש להשית על המבקשת הוצאות בשל הצורך בקיום הליכים מקדמיים חדשים ותיקון כתבי ההגנה.

6.        המבקשת השיבה לתגובות. במסגרת תשובתה לתגובות, טענה המבקשת כי בקשתה אינה מוסיפה עילות תביעה חדשות אולם יחד עם זאת הינה רשאית לעשות כן ולהוסיף טענות חדשות. לתמיכה בטענותיה, צירפה המבקשת לתשובתה את רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר ואח'.

דיון והכרעה:

7.       לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים ובתשובה להן, החלטתי להיעתר לבקשה וזאת מנימוקי הבקשה והתשובה.

8.       תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין." 

9.       בהתאם לתקנה זו, בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון.

10.   בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין   ( כאמור בתקנה )  ובכך לייעל את ההליך המשפטי.

11.   לעניין אופן הפעלת שיקול דעת בית המשפט נקבע בפסיקה כי:

"כאשר מבקשים לתקן כתב-טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול-דעתו של בית-המשפט: הראשונה - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון; השנייה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר."

ראה: רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 445.

12.   גם באשר לעיתוי הגשת הבקשה, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשלב מקדמי של התיק. בתיק התקיימה ישיבה אחת שעסקה כולה בבקשת המבקשת לתקן את כתב תביעתה ותו לא. בנוסף טרם הוגשו תצהירים מטעם הצדדים על כן ניתן לומר כי לא יגרמו למשיבים נזקים דיוניים, או מהותיים  כתוצאה מהגשת הבקשה בשלב זה.

13.   לאור האמור לעיל, סבורני כי נכון יהא לקבל את הבקשה תוך השתת הוצאות בצידה.

14.   על כן, אני נעתר לבקשה ומתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש. כתב תביעה מתוקן בנוסח אשר צורף לבקשה יוגש בתוך 14 יום. כתבי הגנה מתוקנים יוגשו בתוך 30 יום ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן.

15.   המבקשת תישא בהוצאות כל אחד מהצדדים (המשיבים 1-2 והמשיב 3) בגין התיקון בסך של 1,500 ש"ח, אשר ישולמו בלא קשר לתוצאות ההתדיינות בתיק המקורי.