החלטה בתיק ה"פ 1051/07

1.         המבקשת הגישה תובענה, ובה ביקשה להצהיר כי העיסקה שבה החכירה המשיבה 1 למשיב 3 בחכירת משנה מרתף בבית שבחכירה ראשית של המבקשת - בטלה, וכך גם בטלה הסכמת מינהל מקרקעי ישראל (המשיב 2, להלן: "המינהל") להאריך את חוזה החכירה של המשיבה 1. המבקשת היא החוכרת הראשית של הבנין, על פי הסכם חכירה משנת 1952 שנחתם עם המינהל, והיא החכירה את המרתף בבית בחכירת משנה למשיבה 1 בשנת 1952 עד לשנת 1998. לטענת המבקשת, המינהל האריך בדיעבד את חוזה החכירה למשיבה 1 בשנת 2007, לאחר שפקע, דבר שנעשה שלא כדין וללא הסכמת המבקשת. המשיבה 1 החכירה את המרתף בחכירת משנה למשיב 3 בשנת 2007, ואף זאת ללא הסכמת המבקשת, שלטענתה נדרשת על פי הסכם החכירה המקורי עם המינהל.

2.         המשיבים הגישו תשובה להמרצת הפתיחה, ומתגובת המינהל עולה כי הוא לא יאשר את הארכת חוזה חכירת המשנה במרתף למשיבה 1 ללא הסכמת המבקשת, שהיא החוכרת הראשית של הבנין, ולא ירשום בלשכת רישום המקרקעין את חוזה חכירת המשנה על שם המשיבה 1 בלא חתימת הסכמה של המבקשת. כמו כן מציין המינהל כי עד היום לא הועברו הזכויות במרתף על שם המשיב 3, והמינהל איננו מכיר בזכויותיו. יתר על כן, המינהל מאשר כי לא יתן הסכמתו להעברת הזכויות למשיב 3, ללא הסכמת המבקשת.

לפיכך הודיע המינהל כי יכבד כל פסק דין שינתן, ואין לו ענין בתביעה זו.

3.         נוכח עמדת המינהל, ובעקבות הדיון המקדמי שהתקיים ביום 17.3.08, הגישה המבקשת בקשה למתן "פסק דין חלקי" כנגד המשיב 2 (המינהל), ומחיקת הבקשה כנגד המשיבים 1 ו- 3. בבקשה נאמר כי המבקשת מסתפקת בהצהרות המינהל המפורטות בסעיפים 12- 16 לכתב התשובה שהגיש, ומבקשת כי ינתן להן תוקף של פסק דין, ובנסיבות אלו ניתן למחוק ללא צו להוצאות את התובענה נגד המשיבים 1 ו- 3, בלא לוותר על טענות כלשהן שהועלו בתובענה.

4.         ביום 31.3.08 הוריתי למינהל להגיב על הבקשה תוך 10 ימים, וביום 10.4.08 קבעתי, לבקשת המשיב 3, כי כל הצדדים להליך רשאים להגיב על הבקשה למתן פסק דין "בפרק הזמן שנקבע". המשיב 3 לא הגיש תגובה עד עצם היום הזה. המינהל מסכים למתן פסק דין כמבוקש, בתנאי שפסק הדין מסיים את התביעות בנוגע למחלוקת בתיק זה ולא תוגשנה תביעות נוספות בענין. מסעיף 5 לתגובה עולה כי הכוונה היתה שלא יוגשו תביעות נוספות נגד המינהל בנוגע לענינים נשוא התביעה. המינהל מבקש להכניס תיקון אחד לכתב התשובה, לפיו לא יאשר את תכנית הבניה במרתף בלא הסכמת החוכר הראשי " בכפוף לנוהלי המינהל" (ולא, כפי שנרשם בתגובה, " בכפוף לסעיף 4(א) לחוזה חכירת המשנה").

5.         המשיבה 1 מתנגדת למתן פסק הדין המבוקש, בטענה כי הסעד שהתבקש בתביעה שונה מפסק הדין שמבקשים ליתן עכשיו. בהמרצת הפתיחה מתבקש סעד לפיו העיסקה בין המשיב 3 למשיבה 1 בטלה. כמו כן נטען כי לא ניתן למחוק את התובענה ובאותה העת לקבל פסק דין. עוד טוענת המשיבה 1 כי לא היתה לה הזדמנות להתגונן כנגד טענות המינהל, אשר פוגעות בה וטרם התבררו. המינהל מודיע כי לא יאפשר את רישום הזכויות במקרקעין על שם המשיבה 1, ואת העברתם למשיב 3, בלא הסכמת המבקשת, אך עמדה זו איננה מקובלת על המשיבה 1 ופוגעת בה. עוד טוענת המשיבה 1 כי עמדת המינהל, כמפורט בכתב התשובה שהגיש, היתה ידועה עוד קודם להגשת התובענה. בכל מקרה, אם תתקבל הבקשה, יש לדחות את התביעה נגד המשיבים 1 ו- 3, ולא למחוק אותה, ויש לפסוק הוצאות למשיבה 1.

6.         התנגדות המשיבה 1 למתן פסק דין המבוקש מוצדקת. משמעות פסק הדין הינה התחייבות של המינהל שלא להאריך את חוזה החכירה על שם המשיבה 1, ולא לאפשר את העברת הזכויות למשיב 3, כמו גם את תוכנית הבניה שהוא הגיש, בלא הסכמת המבקשת. המשיבים 1 ו- 3 טוענים, בין היתר, שלא דרושה הסכמה שכזו. לכן, הם זכאים להתנגד למתן פסק דין המעגן את הצורך בקבלת הסכמת המבקשת לפעולות דלעיל, כאשר לא התקיים כלל דיון בסוגיה זו, וכאשר לא זה הסעד שהתבקש בתובענה. אמנם פסק הדין חל רק ביחסים שבין המבקשת לבין המינהל, ואיננו מחייב את המשיבים 1 ו- 3 שיימחקו מהתובענה. אך אם המשיבים 1 ו-3 אינם מסכימים עם עמדת המינהל, אשר דורש הסכמה של המבקשת לשם רישום והעברת הזכויות, צפוי המינהל לתביעה נוספת שתוגש נגדו בענין זה על ידי המשיבים 1 ו-3, אם יינתן פסק דין כמבוקש. לכך התכוון המינהל בכך שהתנה את הסכמתו למתן פסק דין חלקי בדרישה שמתן פסק הדין לא יגרור בעקבותיו תביעות נוספות נגד המינהל באותו ענין. נראה כי לדרישה זו לא ניתן להיענות, ולכן אין למעשה הסכמה של המינהל למתן פסק הדין.

7.         התובענה שהגישה המבקשת יצאה מתוך הנחה שהעסקה בין המשיב 3 למשיבה 1, כמו גם הארכת חוזה החכירה למשיבה 1, הן עסקות גמורות ומאושרות על ידי המינהל, ולכן עתרה לביטולן. אך לאור עמדת המינהל מסתבר שאין מדובר בעסקות גמורות ומאושרות: המינהל לא יאשר את הארכת זכות החכירה של המשיבה 1 ורישומה, ואת העברת הזכויות למשיב 3 ורישומן, ואף לא את תוכנית הבניה שהגיש, בלא הסכמת המבקשת.

בנסיבות אלו, כאשר המבקשת מסתפקת בהצהרת המינהל לפיו הוא ידרוש את הסכמתה להעברת הזכויות ורישומם, אין כל סיבה לחייב את המבקשת להמשיך בהליך נגד המשיבים 1 ו- 3. אם למשיבים 1 ו- 3 השגות על עמדת המינהל, עליהם לפתוח בהליך משלהם נגד המינהל. אך המבקשת איננה יכולה לעתור למתן פסק דין המעגן את זכויותיה בלא שהתקיים דיון בעניין, וכאשר קיימת מחלוקת לגבי זכויות אלו.

8.         לאור האמור לעיל, יכולה המבקשת לפעול באחת משתי דרכים. דרך אחת היא להמשיך בהליך, על מנת להביא להכרעה שיפוטית את המחלוקת בשאלה האם נדרשת הסכמת המבקשת לרישום הזכויות והעברתם. דרך שניה היא, להסתפק בהודעת המינהל המפורטת בכתב התשובה שהגיש, שהיא בוודאי מחייבת את המינהל כרשות ציבורית, ולמחוק את התובענה כולה. נראה כי כאשר המינהל מודיע למבקשת כי לא יאשר את הארכת חוזה החכירה למשיבה 1, ואת העברת הזכויות למשיב 3, בלא הסכמתה וחתימתה, צריך הדבר לספק את המבקשת. אם המשיבות 1 ו-3 סבורות שעמדת המינהל בסוגיה זו איננה מוצדקת, יהיה עליהן לפתוח בהליך משלהן בנושא זה. לא ניתן לחייב את המבקשת להמשיך בהליך, בנסיבות שנוצרו לאור עמדת המינהל. אם זו תהיה בקשת המבקשת, קרי: למחוק את הבקשה ללא צו להוצאות, אעתר לבקשה זו. אין טעם להמשיך בהליך שאין בו כל תכלית מבחינת המבקשת, ולא אפסוק הוצאות כאשר לא הושגה הכרעה בשאלה האם טענות המבקשת שהועלו בבקשה צודקות. כל שניתן לומר הוא, כי טענתה של המבקשת בעניין הצורך בהסכמתה מקובלת על דעת המינהל, בניגוד לעמדתם של המשיבים 1 ו-3.

9.         אינני סבור כי במקרה זה יש מקום לדחות את התביעה, שכן טענות הצדדים לא התבררו, שהרי התביעה התייתרה כבר בשלב זה מבחינת המבקשת. אין טעם להמשיך ולקיים את ההליך בנסיבות אלו, כאשר המבקשת מסתפקת בהצהרת המינהל, וגם אין מקום ליתן פסק דין המקים מחסום ומונע מהמבקשת להעלות נגד המשיבים את הטענות שהעלתה בתובענה, בלא שהתקיים דיון בענין. לכן, אם הבקשה תהיה למחוק את התובענה כולה - אעתר לבקשה זו.

10.       לאור האמור לעיל, המבקשת תודיע לבית המשפט בתוך 7 ימים האם היא מסכימה למחיקת התובענה נגד כל המשיבים ללא צו להוצאות, או שהיא מבקשת להמשיך בהליך.

11.       המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים, ותעלה את התיק לתזכורת פנימית ביום 20.5.08, אם לא יועלה קודם לכן בעקבות הודעת הצדדים.

ניתנה היום, א' באייר, תשס"ח (6 במאי 2008), בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: