החלטה בתיק ה"פ 1009/03

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום 11.11.04 (להלן: - " פסק הדין").

1.      הרקע:

(א)        המשיב הגיש נגד המבקשים תובענה לפסק דין הצהרתי שלפיו העברת 99% ממניות המבקשת 3 (להלן: - " החברה") שהיו רשומות על שמו למבקש 1 (להלן: - " דהאן") נעשתה ללא ידיעתו, ולכן היא בטלה, ושהוא זכאי ל-35% ממניות החברה. כן התבקש בית המשפט בתובענה להורות שכל פעולה בחברה, החורגת מניהול העסקים הרגיל - בטלה. המשיב ייחס למבקשים ביצוע מעשי תרמית וגזל, הטעיה, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה בזכויותיו הקנייניות במניות.        

(ב)        במסגרת פסק הדין נדרשתי להכריע בשאלה האם הוסכם בין המשיב למבקש 2 (להלן: -" נור") שהמשיב זכאי ל-35% ממניות החברה, ויתר המניות הוחזקו על-ידיו בנאמנות, או שכל המניות שנרשמו על-שם המשיב (99%) הוחזקו על-ידיו בנאמנות. משאלה זו נגזרו מספר שאלות משנה, כגון: מי היה הנהנה בנאמנות, מה היו נסיבות העברת המניות מהמשיב לדהאן, מה היתה מידת מעורבותו של המשיב בחברה ועוד.

(ג)         קביעתי בפסק הדין היתה, שהמשיב לא ידע, בשל אי ידיעתו את השפה העברית, כי הוא חותם על שטר העברת מניותיו בחברה לדהאן. כתוצאה מכך, קיבלתי את התובענה וקבעתי שהמשיב זכאי לבעלות ב-35% ממניות החברה וכי העברת מניותיו נעשתה שלא כדין.

(ד)        ביום 4.1.05 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהוגש. זו הבקשה דנן. המשיב הגיש תגובה לבקשה. הבקשה והתגובה נתמכו בתצהיר. המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיב.

2.      טענות המבקשים

(א)        המבקשים טוענים, שברשותם ראיות חדשות שבכוונתם לצרף לערעור, ראיות שיש בהן, לטענתם, כדי לסתור את הטענה לענין אי ידיעת המשיב את השפה העברית, וכדי למוטט את אמינותו.

            לשם הגשתן הוכנה על-ידיהם (וכפי הנראה הוגשה כבר) בקשה לצירוף ראיות בערעור (נספח "ד" לבקשה דנן).

(ב)        עוד טוענים המבקשים, שהעברת המניות על-שם המשיב תפגע בזכויות קנייניות של צדדים שלישיים, ושקיים חשש ממשי שהמשיב יעביר את זכויותיו במניות באופן שאם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. המבקשים מוסיפים, שבכוונת המשיב לעשות שימוש במידע פנימי של החברה, מידע שהוא קניינה שלה באופן שאם מידע זה יימסר לו ויחשפו סודותיה המסחריים של החברה, הרי שגם מבחינה זו לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור.

(ג)         שיקול נוסף שיש לשקול לטענתם הוא, שמאז תחילת ההליכים בבית המשפט לא ביקש המשיב סעד זמני  אשר יבטיח את זכויותיו בתביעתו ומכאן גם ברור כי לא קיים כל חשש בהותרת המצב על כנו כפי שהיה עד למתן פסק הדין - וזאת עד להכרעה בערעור.

3.      טענות המשיב

(א)        המשיב טוען, שטענת המבקשים לנזק שייגרם להם הן כתוצאה מהעברת המניות על-שם המשיב והן כתוצאה מהצגת מסמכים שממילא יכול היה המשיב לראות, אינה אלא כסות שתאפשר למבקשים להעלים מסמכים ונכסים של החברה. לטענתו, בקשת עיכוב הביצוע דינה להידחות נוכח העדר טעמים ממשיים, מבוססים ומנומקים לצורך בעיכוב ביצוע פסק דין ומימוש זכויותיו של המשיב כפי שנפסקו לו וכן לנוכח סיכויי הערעור הקלושים.

            (ב)                      המשיב מוסיף, שמרבית הראיות שצירופן מתבקש הן ראיות ש"נוצרו" לצורך הערעור שהוגש, וניתן היה להשיגן בנקל עוד קודם לכן. גם אם תתקבלנה הראיות, הרי כל שניתן יהיה להוכיח כי המשיב יודע כיום לדבר עברית ואילו במועד החתימה על שטר העברת המניות הבנתו היתה נמוכה ביותר אם לא אפסית.

             (ג)                     לבסוף מוסיף המשיב, שמרבית קביעותיו של בית המשפט נובעות דווקא מסתירות בגרסאות המבקשים ומגרסאות בלתי הגיוניות אשר הציגו המבקשים וכי אין מדובר בפסק דין אשר ניתן בהתבסס על עדותו של המשיב בלבד.

4.      דיון והכרעה

(א)       המסגרת הנורמטיבית

הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 הוא, כי פסק-דין מחייב מיום שימועו, וכי הזוכה זכאי לתבוע את ביצועו המיידי גם אם המפסיד הגיש ערעור. ואולם, העדפת האינטרס של הזוכה אינה מוחלטת, ולבית המשפט מסורה, על-פי תקנה 467 לתקנות הנ"ל, הסמכות לעכב ביצועו של פסק-דין. סמכות זו תופעל כדי למנוע מצב דברים שבו לא יהיה ניתן להגשים את זכויותיו של המערער כפי שייקבעו בפסק הדין בערעור. העילה המצדיקה עיכובו של פסק-דין היא חוסר אפשרות או קושי רב להשיב את המצב לקדמותו אם פסק-הדין מושא הערעור יבוצע ולאחר מכן יזכה המערער בערעורו. למרות האמור, פסק הדין לא יעוכב במקרה בו הערעור, על פניו, הוא חסר סיכוי או שעיכוב ביצועו של פסק-הדין עלול לגרום לזוכה נזק העולה על הנזק שייגרם למפסיד כתוצאה מביצוע פסק-הדין (בש"א 4403/94 רחל ויצמן נ' מסודי דאודי (לא פורסם); ב"ש 974/84 שיכון עובדים נ' מלובנציק, פד"י לח(4) 572, 576; ב"ש 227/82 קרן כימיקלים בע"מ נ' ויטקו כימיקלים, פד"י מא(1) 713, 715). בדרך זו נשמר האיזון בין זכותו של אדם לממש את זכייתו מצד אחד, לבין שמירה על האינטרס של המערער שלא לעמוד בפני שוקת שבורה אם יזכה בערעור מצד אחר (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית) 527). מבין התנאים האמורים ניתן משקל רב יותר לאחרון, כך שגם אם סיכויי הערעור גבוהים ביותר אולם לא ייגרם כל נזק למבקש, הרי שאין כל סיבה לדחות את מועד ביצוע פסק הדין (ב"ש 839/86 נאות מרינה בת ים בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פד"י מ(4) 126, 129) ומנגד, בקיומו של מצב בלתי הפיך יש כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק-דין, גם אם בידי המערער סיכויי ערעור קלושים.

            (ב)        מן הכלל אל הפרט

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה  שטענת המבקשים, שלפיה יגרם להם נזק בלתי הפיך, אם יבוצע פסק-הדין אינה נתמכת בראיות ממשיות מפורטות ורציניות.

טענתם המרכזית של המבקשים היא, כאמור, כי לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, אם יתאפשר למשיב להרשם כבעל מניות, ולעיין בחשבונות החברה, אולם עד שנת 2001 היה המשיב בעל מניות בחברה ועל כן היה יכול לעיין בכל חשבונות החברה באם היה מעוניין בכך. זאת ועוד, גם לאחר שהועברו המניות, הרי שעד חודש יולי 2003 שימש המשיב כדירקטור מטעם החברה בחברת כוכב מגה אשר היתה בבעלות החברה ובבעלות שותפה נוספת, חברת רג'קום. על כן, כל טענה כי חשיפת חשבונות החברה וסודותיה למשיב, אשר היה חשוף ממילא למידע האמור, עלולה לגרום למבקשים נזק בלתי הפיך, לא נתמכת בראיות ממשיות. לעומת זאת, אם בית-המשפט ייעתר לבקשה ויעכב את ביצוע פסק-הדין, והמשיב לא ירשם כבעל מניות, עלולים דווקא המבקשים לרוקן את החברה מנכסיה ולשנות את מצבה כך שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. השיקול העיקרי שיש לשקול נוגע למאזן הנוחות, ובנסיבות הענין - סבורה אני שהוא נוטה לטובת המשיב. אף אם יקבע בית-המשפט כי למבקשים עלול להיגרם נזק, אזי נזק זה אינו עולה על נזקו של המשיב.

5.      סוף דבר

מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. יחד עם זאת, אני מורה שהמשיב ימנע מלבצע כל דיספוזיציה במניות עד להכרעה בערעור, וזאת כדי להבטיח שאם יתקבל הערעור -  ניתן יהיה להחזיר המצב לקדמותו.

איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק פסק-דין זה לצדדים בדואר רשום , וכן תודיעם טלפונית על קיומו.