ה"ט
בית משפט השלום בחיפה
|
17027-03-13
08/04/2013
|
בפני השופט:
אחסאן כנעאן
|
| - נגד - |
התובע:
1. המועצה הדתית חיפה
2. אברהם ויצמן
3. דוד מצגר
|
הנתבע:
אברהם שלמה פרל
|
| החלטה |
1. לפני שתי בקשות מאוחדות בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת.
2. בבקשה שהוגשה במסגרת ה"ט משמש כבוד הרב שלמה שלוש, הרב הראשי של חיפה, כבעל דין. בבקשה שהוגשה במסגרת ה"ט 17027-03-13 הוגש תצהירו של כבוד הרב.
3. כבוד הרב שלוש משמש בנוסף כראש אבות בית הדין הרבניים באזור חיפה ומעמדו כמעמד שופט.
4. על כבוד הרב חלים כללי אתיקה לדיינים, תשס"ח - 2008 ומעמדו כמעמד שופט בישראל. על פי כלל 32 לאותם כללים :-
"דיין לא יעיד בהליכים משפטיים אלא אם כן זומן על ידי בית דין, בית משפט או באישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול; כלל זה לא יחול על הליכים משפטיים שהדיין או בני משפחתו צד להם."
5. מתעוררת השאלה כיצד יש להעיד את כבוד הרב? האם בדרך הרגילה כמו כל עד אחר או שמא בהתאם לכללים שהתוו במסגרת הפסיקה ובעיקר ברע"א 3202/03 מדינת ישראל נ. יוסף, פ"ד נח(3) 541?
6. אעיר בפתיח החלטתי כי משבחר כבוד הרב להגיש הליך עצמאי בו הוא משמש כבעל דין והוא אינו משמש עוד על תקן עד כפי שהיה מלכתחילה כלל 32 לכללי האתיקה כבר לא חל עליו שכן הסיפא לכלל קובע שהכלל לא חל מקום בו הדיין או בן משפחתו צד להליך. לא ניתן אף לנתק ולעשות הפרדה בין שני ההליכים שכן אלו הוגשו על רקע אותו סכסוך הקיים בין הצדדים והאחד קשור בטבורו של השני.
7. בפתיח החלטה אציין עוד כי להבדיל מעניין יוסף הנזכר לעיל שם השופטת שהוזמנה להעיד לא הייתה צד להליך אלא עדותה התבקשה על רקע תביעת נזיקין שהוגשה כנגד המדינה בשל מעצר שווא בהיותה הפרקליטה אשר טיפלה בתיק.
8. בעניין יוסף נקבעו הכללים כדלקמן להעדת שופט על עניין שאינו קשור לתפקידו השיפוטי:
(א) שופט לא ייחקר כעד על דוכן העדים על דבר הקשור בתפקידו השיפוטי.
(ב) בית משפט הדן בהליך שבו מתבקשת העדתו של שופט על דבר שאינו קשור בתפקיד השיפוטי, יחליט לפי בחומר שלפניו ועל פי טיעונים של בעלי דין אם להעיד את השופט.
(ג) משהוחלט להעיד את השופט יגיש בעל-הדין המבקש להעידו לבית המשפט ולצד שכנגד את השאלות שהוא מבקש להציג לשופט ובית משפט יחליט אילו שאלות יוצגו.
(ד) השופט ישיב ע להשאלות בכתב.
(ה) אחרי שיינתנו התשובות יהיו בעלי הדין רשאים להציג לשופט שאלות הבהרה בכתב. השאלות יוגשו לבית המשפט ולבעלי הדין שכנגד ובית משפט יחליט אלו שאלות יוצגו לשופט.
(ו) אם ימצא בית המשפט כי לאחר קבלת התשובות, לפי בקשת בעל דין, שיש צורך לחקור את השופט בחקירה שכנגד יזמן אותו בית המשפט לחקירה. בית משפט יחליט כיצד תיערך החקירה: באולם בדלתיים סגורות, בלשכת השופט או בדרך אחרת.
(ז) לפני שיחליט בית המשפט בעניין החקירה יודיע ע לכך ליועץ המשפטי לממשלה, שיודיע מה עמדתו לגביה.
9. במקרה זה עו"ד באנר שמייצג את הצד שכנגד ביקש לפעול לפי הדין: להוציא את תצהיר כבוד הרב שלוש מתיק בית המשפט ולפעול בהתאם לפרוצדורה שנקבעה בעניין יוסף. מאידך עו"ד פרץ המייצג את כבוד הרב ואת המשיב בתיק הנוסף הסכים כי החקירה תתנהל על ידי שאלות בכתב כאשר טען שאין צורך להוציא את תצהיר כבוד הרב שלוש אלא רק להפנות שאלות על מנת לא לסרבל את ההליך.
10. לטעמי משכובד הרב שלוש משמש בעל דין והוא תמך את בקשתו להוצאת צו בתצהיר, כפי שהחוק מחייב, לא ניתן להורות על הוצאת תצהירו. כפי שהערתי הכללים שנקבעו בעניין יוסף אינם חלים מקום השופט או הדיין משמש בעל דין על נושא שאינו קשור בתפקידו השיפוטי כאשר הוא יוזם את ההליך בעצמו.
11. הצדדים לא מצאו לנכון להתייחס לאבחנה זו מטעמים השמורים עימם. אולם משהצד שכנגד שלא הזמין את כבוד הרב לעדות מסכים ומבקש כי הפרוצדורה תהיה בהתאם למתווה בפסק דין יוסף יש מקום ללכת בדרך זו שיש בה לצמצם עד מאוד פגיעה אפשרית במעמדו של כבוד הרב כדיין ואף צמצום במערכת המשפט ככלל.