חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק דנג"ץ 7873/04

: | גרסת הדפסה
דנג"צ
בית המשפט העליון
7873-04
19.1.2005
בפני :
דורית ביניש

- נגד -
:
יוסף אייזן
:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. שר העבודה והרווחה
3. בית הדין הארצי לעבודה

החלטה

           בפניי עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 8313/02 אייזן נ' המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן ביום 28.6.04.

           ואלו הן העובדות העומדות ברקע פסק הדין נשוא העתירה: העותר היה תושב ישראל בין השנים 1950 ל-1978, אז עזב את ישראל ועבר להתגורר בארצות הברית. העותר פנה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המשיב) בבקשה לקבל קצבת זקנה וזאת, בהתבסס על השנים שבהן היה תושב ישראל ושילם ביטוח לאומי. לאחר שדחה המשיב את בקשת העותר הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה אך תביעה זו נדחתה וכן נדחה הערעור שהגיש העותר לבית הדין הארצי. דעתו של העותר לא נחה והוא פנה בעתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בעתירתו ביקש העותר כי יבוטל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (הסעד הראשון) וכי שר העבודה והרווחה (להלן: השר) יחויב להתקין תקנות שיזכו אנשים במצבו של העותר בקצבת זקנה (הסעד השני). בעת הדיון חזר בו העותר מהסעד הראשון ועל כן דן בית משפט זה בסעד השני בלבד.

           בבקשתו לקבל את הסעד השני נסמך העותר על שני פסקי דין שניתנו בבית משפט זה בעניינו של מיכאל חלמיש (להלן: חלמיש) - בג"ץ 890/99 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נד(4) 423 ובג"ץ 9405/00 חלמיש נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). נסיבות עניינו של חלמיש היו דומות מאוד לנסיבות עניינו של העותר וגם חלמיש עתר לבית משפט זה בסוגיה של הענקת קצבאות זקנה לאנשים שהיו תושבי ישראל ועזבו אותה. העתירה הראשונה שהגיש חלמיש התקבלה באופן חלקי במובן שנקבע כי על השר לשקול התקנת תקנות בדבר הרחבת מעגל הזכאים לקיצבת זקנה. בעקבות פסק הדין שניתן בענין חלמיש הקים השר דאז ועדת מומחים אשר בדקה את הסוגיה. הועדה אמנם סברה שיש לערוך שינוי במדיניות הקצבאות אולם דעתה היתה ששינוי מעין זה ראוי שייערך בחקיקה ראשית ולא בחקיקה משנית. השר באותה עת החליט לאמץ את ההמלצות ולהביאן בפני הממשלה, ובעתירתו השניה של חלמיש קיבלו על עצמם המשיבים לקדם קבלת החלטות בנושא המלצות הועדה וחלמיש ביטל את עתירתו. העותר בעתירה דנן פנה לבית משפט זה מכיוון שחרף האמור לעיל לא נעשה כל שינוי במצב החוקי.

           מכיוון שבין לבין התחלף השר ביקש בית משפט זה, שדן בעניינו של העותר, לקבל את עמדתו של השר החדש. מהתגובה שנמסרה לבית המשפט עלה כי השר בחן את הסוגיה בהתאם להמלצות הועדה שמינה השר הקודם אך לנוכח השינוי לרעה שחל במצבה הכלכלי של מדינת ישראל ובהתחשב בקיצוץ בקצבאות הזיקנה לתושבי הארץ, החליט השר שלא לפעול לביצוע השינוי האמור לעת הזו. לאחר שהתקבלה תגובה זו מטעם השר שב בית המשפט ובחן את הטענות שהועלו בעתירה ומצא כי יש לדחותן. בפסק דינו ציין בית המשפט, מפי המשנה לנשיא א' מצא, שהחלטתו של השר סבירה והתקבלה תוך התחשבות בשיקולים ענייניים שהשר היה רשאי להביאם בחשבון ולהעדיפם בהתחשב במצבה הכלכלי הנוכחי של המדינה. לפיכך סבר בית המשפט שאין מקום להתערב בהחלטה. בית המשפט ציין כי בפני העותר ובפני אחרים הנמצאים במצבו פתוחה הדרך לשוב ולפנות לשר על מנת שישקול שוב את עמדתו, אם וכאשר ישתנו התנאים הכלכליים.

           בפניי עתירה לקיום דיון נוסף על פסק הדין האמור. לטענת העותר, הסוגיה העומדת ביסוד העתירה - תשלום קצבאות זקנה למי שהיו בעבר תושבי ישראל -  הינה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית שמן הראוי כי בית משפט זה יכריע בה. העותר מוסיף וטוען כי בית משפט זה קבע בעתירות בענין חלמיש כי העותר יהא זכאי לשוב ולעתור לבית המשפט העליון באם לא תהא "התקדמות ראויה בתהליכי קבלת ההחלטות והחקיקה בענין". והנה, העותר בעתירה דנן פנה לבית משפט זה לאחר שלא היתה התקדמות ראויה ובית המשפט דחה את עתירתו. בנסיבות אלו סבור העותר כי יש מקום לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט.

           דין העתירה להידחות. הטענות המועלות בעתירה אינן ממלאות אחר התנאים הקבועים בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 אשר רק בהתקיימם יקיים בית משפט זה דיון נוסף. ההלכה שנפסקה בפסק הדין נשוא העתירה שבפניי אינה עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, היא אינה סותרת את פסק הדין בפרשת חלמיש, ואין ניתן לומר כי בפסק הדין נפסקה הלכה חדשה כלשהי, לא כל שכן הלכה חשובה או קשה. כפי שציין בית המשפט בפסק הדין נשוא העתירה לדיון נוסף, בפסק הדין בענין חלמיש נקבעה חובתו של השר לשקול את הסוגיה של תשלום קצבאות זקנה למי שהיו בעבר תושבי ישראל אך לא נקבעו מסמרות באשר לתוכן ההחלטה. כאמור, השר הודיע על החלטתו לבית המשפט ובית המשפט לא מצא עילה להתערב בה, בקבעו כי מדובר בהחלטה סבירה אשר איזנה באופן סביר בין השיקולים הרלוונטיים. במהלך זה אין כל קושי או חידוש המצדיק קיומו של דיון נוסף.

           אשר על כן, העתירה נדחית.

           ניתנה היום, ט' בשבט התשס"ה (19.1.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>