חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק דנ"א 5668/03

: | גרסת הדפסה
דנ"א
בית המשפט העליון בירושלים
5668-03
17.11.2003
בפני :
אליהו מצא

- נגד -
:
אלי בן חיון
עו"ד ר' גורסקי 		:
דוד לוגסי
עו"ד ג' קראוז
החלטה

           עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, ולפיו התקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ונקבע כי על העותר לפצות את המשיב בגין רשלנות בטיפול ברכבו. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.

           פסק-הדין נשוא העתירה קצר, והריהו, כמעט במלואו:

בית-משפט השלום באילת קיבל את תביעת [המשיב] ופסק, כי [העותר] - מכונאי שטיפל ברכבו - התרשל בטיפול וגרם לו נזק בסך של 6,280 ש"ח. [העותר] חויב בתשלום הסכום הנ"ל וכן בהוצאות משפט. ערעור [העותר] לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע התקבל, משני טעמים: ראשית, קבע בית-המשפט המחוזי, שהמוסך בו עבד [העותר] הוא בבעלות חברה, שהעסיקה את [העותר] ולא היה מקום להרמת-מסך. שנית, להוכחת הרשלנות היה על [המשיב] להסתמך על חוות-דעת מומחה, ומומחה כזה לא הובא.

מכאן הבקשה למתן רשות הערעור שבפנינו.

החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

ערעור זה בדין יסודו. המתרשל במקרה שלפנינו היה [העותר], אחריותו היא אחריות ישירה ולא היה כלל צורך להרים את מסך ההתאגדות. אף לא נדרש לצרף את החברה, אלא כאחראית שילוחית, לו רצה בכך [המשיב]. אבל, בכך שהחברה לא צורפה אין כדי להשליך על אחריותו הישירה של הגורם לנזק. אין גם לקבל את הטענה, כי לצורך הוכחת הרשלנות חובה הייתה להסתמך על עדות מומחה. במקרה שלפנינו, ביסס בית-משפט השלום את ממצאיו בדבר רשלנותו של [העותר] על דבריו שלו ובכך לא היה יסוד להתערב.

אנו מקבלים איפוא את הערעור, מבטלים את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ומחזירים על-כנו את פסק-דינו של בית-משפט השלום באילת.

           מעיון בפסק-הדין נקל להיווכח כי לא נקבעה בו כל הלכה שהיא, ומכאן שדין העתירה להידחות. אמנם, לטענת העותר, "קביעותיו הלאקוניות של ההרכב הנכבד שדן בבקשה לרשות ערעור, משנות לחלוטין הלכות מושרשות היטב של בית-המשפט העליון ועלולות לגרום לערעור של יציבות ההלכה המשפטית"; אלא שעיון בטענותיו המפורטות של העותר מעלה שאין בהן אלא ערעור על האופן שבו יישם בית-המשפט הלכות קיימות על נסיבותיו של המקרה הנתון. לא לכך, כידוע, נועד הדיון הנוסף, שאיננו בבחינת ערעור נוסף על תוצאות פסק-הדין.

           העתירה נדחית. העותר ישלם למשיב - שהגיב מיוזמתו לעתירה - הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 5,000 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"ב בחשון תשס"ד (17.11.03).

                                                                                                   ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>